הירידה במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה הייתה החדה ביותר מבין המשרות המבוקשות בענפי המשק
הירידה המתמשכת במספר המשרות הפנויות בענף ההייטק מצביעה על התקררות הענף. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ה') עולה כי מספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה ירד ב-11% במאי-יולי ל-10,130 משרות בממוצע, לעומת נתוני אפריל-יוני שגם הם ירדו ב-7%. גם מבחינת המהנדסים נרשמה ירידה במספר המשרות הפנויות, אם כי מתונה יותר, של 8% ל-14,963 משרות בממוצע.
● למדו שרווחיות היא לא מילה גסה: בהייטק המקומי פיטרו כבר מעל לאלף עובדים
● "שיחות הפיטורים היו נוראיות, לא יכולתי לזוז": 3 יזמי הייטק מספרים על קשיי המשבר
● עליית השכר בחברות ההייטק תיבלם? זו תחזית בנק ישראל
שיעור המשרות הפנויות בענף המידע והתקשורת, שמורכב בעיקרו משירותי ההייטק, מראה על ירידה עקבית החל מפברואר 2022. לפי הלמ"ס, ירידה זו נובעת מסיבות מעורבות. האחת - נוכח הגידול בתעסוקה במשק; והשנייה - ירידה מתונה במספר המשרות הפנויות.
יש סיבה לדאגה?
שיעור המשרות הפנויות במשק מהווה אינדיקציה לביקוש לעובדים מצד הפירמות. ירידה במספר המשרות הפנויות מצביעה על התקררות השוק, שכן מספר זהה של עובדים מתחרה על פחות משרות פנויות.
בסך-הכול בחודש יולי השנה נרשמה ירידה קלה במספר המשרות הפנויות, כ-148,113 משרות בממוצע לעומת 149,868 משרות ביוני, אלא שרמת המשרות הפנויות עדיין בשיא היסטורי, ויחד עם שיעור האבטלה הנמוך - אלה מביאים לשוק עבודה הדוק שעשוי לקדם העלאות שכר ובכך לתדלק את האינפלציה, מה שמהווה חשש עיקרי מצד בנק ישראל.
הירידה במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה למעשה הייתה החדה ביותר מבין המשרות המבוקשות בענפי המשק. לעומת זאת נרשמה עלייה במספר המשרות בתחום הבינוי והנדל"ן, כמו רצפים, סתתים, טייחים, מסגרים ועובדי שלד בתחום הבנייה - עלייה של 16%. גם הדרישה לנהגים עלתה (11%), אך מנגד נרשמה ירידה של 4% במספר משרות ההנדסאים והטכנאים.
אז האם יש סיבה לדאגה מהירידה במספר המשרות בענף ההייטק? לפי דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית הראשונה השנייה של השנה, מגזר ההייטק הישראלי כיום בוגר ומגוון יותר ממה שהיה במשברים קודמים. רק 11% מהמועסקים בהייטק כיום עובדים בחברות הזנק, שנמצאות בסיכון הרב ביותר לפגיעה בפעילותן עקב האטה בגיוסי ההון.
מכיוון שבשנים האחרונות ההייטק הישראלי מאופיין בביקוש גבוה לעובדים ובמחסור בכוח-אדם מיומן, האופטימיות של בנק ישראל מתבססת על ההנחה כי הפגיעה בתעסוקה בחלק מהחברות בענף תתבטא בעיקר במעבר עובדים לפירמות יציבות יותר ופחות באבטלה ממושכת.
יחד עם זאת, ככל שהפעילות הכלכלית העולמית תאט, בבנק ישראל מציינים שני סיכונים עיקריים: ירידה בביקושים למוצרים ושירותים מההייטק, עקב האטה בצמיחה הכלכלית ומיצוי הגידול בביקושים בהשפעת הקורונה; וגם חשש מהאטה בצמיחה בשל ירידה מתמשכת בזמינות ההון במקרה של המשך הירידות של מניות הטכנולוגיה.