סופרמרקט / צילום: Shutterstock
הכותב הוא מרצה במחלקה לכלכלה במכללה האקדמית ספיר
הפרסומים האחרונים על האשמים העיקריים בעליות המחירים מסמנים את האינפלציה העולמית, שנובעת מהמלחמה המתמשכת של רוסיה ואוקראינה, ואת הביקושים הגבוהים, שנובעים בעיקר מהיציאה המהירה ממשבר הקורונה.
אבל האמת היא שהאינפלציה מתדלקת את עצמה בעיקר מההתנהגות שלנו, כצרכנים. הרי מה הדבר הראשון שנעשה אחרי שנשמע שהמחירים הולכים להיות גבוהים יותר בעתיד? נכון, נרוץ לקנות את המוצרים האלה, גם אם אנחנו ממש לא צריכים אותם כעת, כדי שנצליח להתחמק מהאינפלציה.
אבל הריצה הזו לקנות מוצרים היא בעצמה מתדלקת את האינפלציה. הביקוש למוצרים האלה ממשיך לעלות, ולכן המחיר שלהם ממשיך לעלות. בנוסף, עובדים מצפים לעליית השכר בשל עליית המחירים, והמעסיקים בסופו של דבר נכנעים ונותנים להם, מה ששוב גורם לצורך בעליית מחירים.
השפעה לשני הצדדים
כלומר, יש אפשרות שאם העיתונות והתקשורת היו מבליטים פחות את הידיעות על עליות המחירים ועל מדד המחירים, הצרכנים היו מרגישים את זה פחות ולא היו רצים וממהרים לקנות את המוצרים שהם צריכים רק בעתיד. לאפקט הפסיכולוגי יש אולי את ההשפעה הכי גבוהה על האינפלציה, יותר מהשפעתם של פרמטרים אחרים, בהם העלייה במחיר של חומרי גלם ועליית הריבית.
התופעה בולטת במיוחד בשוק הדיור הרותח. השיח על עליית מחירי הדיור גורם אפילו לזוגות צעירים, שלא בהכרח חשבו בשלב הזה לקנות דירה, לרוץ לקנות אותה, כי בעוד שנתיים או שלוש המחיר שלה יהיה גבוה יותר.
לאפקט הפסיכולוגי יש גם השפעה בכיוון ההפוך: כשיש במשק ירידת מחירים, הצרכנים דוחים את הרכישות שלהם, כדי ליהנות מעוד ירידת מחירים, מה שמוביל את המשק למיתון. כשאין קונים, היצרנים מפחיתים את הייצור שלהם, ונוצרת אבטלה שקשה מאוד לצאת ממנה ללא התערבות ממשלתית.
חשוב לציין - להבדיל מתקופות אינפלציה שהיו לנו בעבר, כשהזכורה מביניהן היא האינפלציה הגבוהה של שנות ה־80 שהגיעה בשיא ל־450% (!!!) - לממשלה הנוכחית אין הרבה מה לעשות. האינפלציה כיום לא נובעת מהדפסת כסף בלתי אחראית של הממשלה, כפי שהיה בשנות ה־80, אלא בעיקר מגורמים עולמיים שמשפיעים עלינו. לכן, האפקט הפסיכולוגי של האינפלציה הוא בהכרח האפקט שיכול לגרום לאינפלציה כאן להשתולל, יותר מכל גורם אחר.
זה תלוי גם בנו
קשה מאד לשנות התנהגות עדר של הציבור, גם הסברת המצב לאלה שפחות מבינים כלכלה עמוקה לא צפויה לעזור. במצב כזה, לבנק ישראל יש רק אפשרות אחת - לייקר את האשראי בצורה מהותית. כלומר, להמשיך לעלות ריבית, כדי שלאנשים יהיה פחות כסף זמין לקניות הבלתי נשלטות האלה.
ואולי זה המצב אליו צריך להגיע - ריבית דו-ספרתית, שתדביר את האינפלציה, אבל תביא כנראה להרבה מאד אנשים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים שהם לקחו בעבר, במיוחד במשכנתאות, מה שיגרום לנפילה גדולה בשוק הדיור.
אולי המהלך הזה יגרום בסופו של דבר לירידת מחירי הדירות ולהרגעת השוק, אבל תסריט מהסוג הזה אינו מועדף, ודאי לא על-ידי לא זוגות צעירים, שמשוועים לקנות דירה ויצטרכו לשלם כעת ריבית מאוד גבוהה על תשלומי המשכנתה החדשה שייקחו.
נראה שהאינפלציה כנראה תמשיך איתנו לעוד זמן מה. אבל בואו נזכור: זה תלוי גם בכם - אם לא תרוצו לקנות, אז גם אני לא ארוץ.