שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Furmiga Stock
הכותב הוא מנכ"ל מרכז אדוה
לעתים, חשיבותם של הליכים משפטיים טמונה לא רק בפסקי הדין שניתנים בסופם, אלא גם במידע שנפרש במסגרתם. כך אירע גם במסגרת התובענה הייצוגית שהגיש שליח וולט לשעבר, בטענה לקיומם של יחסי עובד־מעביד בינו לבין החברה. במסגרת בירור התובענה נחשפו ממדיה ומאפייניה של "כלכלת הפלטפורמה" בישראל.
"אלגוריתם" ו"אפליקציה" הן שתי מילות המפתח כאן. לאחר שהלקוח מזמין באפליקציה של וולט מנה במסעדה כלשהי, האלגוריתם של החברה מאתר שליח זמין בקרבת המסעדה. השליח מקבל הודעה באפליקציה, אוסף את המשלוח מהמסעדה ומסיע אותו לבית הלקוח. וחוזר חלילה, עוד מסעדה ועוד לקוח.
כ-10,000 שליחים חתמו על חוזה עם חברת וולט בישראל, בו הם מוגדרים כ"קבלנים עצמאיים". 40% מהם מתחת לגיל 25, חלקם חיילים בשירות סדיר. גם מבקשי מקלט מהווים חלק נכבד מהשליחים, כך העיד נציג החברה בפני בית הדין. שליח ממוצע עובד ב"וולט" כ־48 שעות בחודש. שליחים שלא יכלו או לא רצו להנפיק קבלות, הופנו על-ידי וולט ל"חברות תלושים", אשר הנפיקו להם תלושי שכר תמורת עמלה.
שוללת את ההגנות
קריאת פסק הדין גרמה לי לחשוב על שני מושגים אחרים, שטבע קרל מרקס לפני כמעט 200 שנה: ניצול וניכור. לא צריך להיות סוציאליסט כדי להכיר בתרומתם של המושגים להבנת מאפיינים מסוימים של שוק העבודה הקפיטליסטי. אפילו משטרים ניאו-ליברליים, שדוחים בשתי ידיים את העמדה המרקסיסטית שהרווח של המעסיק הוא הניצול של עובדים, מכירים בכך שפערי מיקוח לא מרוסנים בן הצדדים עלולים להתדרדר לכדי "ניצול" עובדים. גם הקפיטליסטיות שבמדינות הציעו שני מנגנוני הגנה עיקריים נגד הידרדרות אפשרית זו: חקיקת מגן והתארגנות עובדים.
כשוולט מחתימה את שליחיה על חוזה אחיד, שמגדיר אותם כ"עצמאיים", היא מבקשת לשלול מהם למעשה את שתי ההגנות הללו. וולט טענה כי הרווח של השליחים מהשליחויות כה גבוה, עד כי משתלם להם להיות עצמאיים ולא שכירים.
בית הדין בחן מה השכר הממוצע של שליחים (שכירים) בחברות שליחויות אחרות ואת שווי ההטבות הנלוות לשכר, ודחה את הטענה. הוא קבע כי התמורה הממוצעת שמקבל שליח וולט נמוכה מהשכר שהיה מקבל עבור מילוי אותן משימות, לו היה עובד כשכיר. זהו, אם תרצו, ה"ניצול" שבו הסכים בית הדין להכיר.
ראוי לציין, עם זאת, שבית הדין התייחס בחישובו רק להטבות ממוניות: שכר בסיס, דמי הבראה, הפקדות לתגמולים ולפיצוים וכיו"ב. אך לעובד שכיר עומדות גם הגנות לא ממוניות חשובות, שיש בהן כדי להשפיע על תחושת היציבות שלו, ובכלל - על איכות חייו. היות האדם בסטטוס של עובד מקנה לו הגנות מיוחדות נגד אפליה, הגנות נגד הפסקת עבודה על רקע הריון ולידה, זכות להודעה מוקדמת לפיטורים ועוד. לצד זאת, עובדים זכאים להתאגד ולשבות כדי לקדם מאבק קיבוצי לשיפור תנאי עבודתם, וכך גם לחזק את תחושת הסולידריות ביניהם ואת תחושת השייכות למקום העבודה.
ההכרעה היא שלנו
נקודה זו מובילה באופן טבעי למושג ה"ניכור". השליח שתבע את וולט ציין כי למרות שהחברה משווקת את עבודת השליחויות כ"עבודה ללא בוס", הרי שלאמיתו של דבר "האלגוריתם הוא הבוס". מרקס דיבר על הניכור של עובדי פס הייצור מהטבע, ועל כך שחלקם אינם רואים את התוצר הסופי והמלא של עבודתם. ניכור בכלכלת הפלטפורמות הוא היעדר קשר אנושי אפילו עם הבוס שלך.
בעולם שיצרה וולט, האלגוריתם הוא זה שמכריע מי מבין הפועלים יבצע את העבודה, ההנחיות ניתנות דרך האפליקציה, והחברה שממנה העובדים מקבלים את תלושי השכר שלהם עושה זאת בלבד - הנפקת תלוש ותו לא.
בית הדין לעבודה קיבל את הטענה שהשליחים עונים לכאורה להגדרת ה"עובד" על-פי דיני העבודה, ואישר את הבקשה לתובענה ייצוגית בשם כל שליחי וולט. החברה בוודאי תערער על פסק הדין. אך ההכרעה היא בסופו של דבר שלנו, כחברה: עד כמה מנצל ומנכר נסכים ששוק העבודה שלנו יהיה.