מנכ''ל פלוס500 דוד צרויה / צילום: נתנאל טוביאס
חברת הפינטק הישראלית פלוס500 (Plus500), שמפעילה פלטפורמת מסחר בחוזי הפרשים, השיגה דריסת רגל מכובדת באירופה והתבססה במספר מדינות מחוץ ליבשת וכעת היא לוטשת עיניים ליעד הגדול הבא, ארה"ב. "זה השוק הגדול ביותר שעדיין אין לנו בו דריסת רגל. זיהינו ששוק החוזים העתידיים הולך והופך פופולרי יותר, ועם הטכנולוגיה שלנו אנחנו יכולים להנגיש אותו בצורה טובה, שלא קיימת היום, ולהשיג נתח משמעותי מהשוק", מסביר המנכ"ל דוד צרויה בראיון לגלובס.
איך עושים את זה?
"רכשנו שתי חברות בתחום הנגזרים הפיננסים והחוזים העתידיים, ואנחנו מקימים כעת בארה"ב אופרציה, גם בתחום הריטייל וגם בתחום המשקיעים המוסדיים. אנחנו רואים את העתיד של החברה בתחום החוזים העתידיים (פיוצ'רס - מסחר בחוזים עתידיים, בעיקר על מחירי סחורות, וכן מדדים, מטבעות דיגיטליים וכד', א"א)".
למה העתיד שם דווקא ב"פיוצ'רס"?
"זה שוק עצום שפועל בצורה מיושנת. אין היום דרך לפעול בו בצורה נוחה מבחינה טכנולוגית. הבורסה העיקרית של הסחורות שיושבת בשיקאגו כל הזמן מוציאה מוצרים חדשים שהופכים להיות פופולריים, אבל מי שרוצה לסחור בהם צריך לעשות את זה בצורה מאוד מסורבלת, זה לא מונגש למשקיע".
יכול להיות שיש סיבה שזה לא מונגש? שזה תחום שמתאים למשקיעים גדולים?
"זה כלי למשקיעים גדולים, זה נכון, אבל זה גם כלי לחוואי בארה"ב שמגדר את הסיכונים ליבול של השדות שלו, כי זה הצורך המקצועי שלו".
מה היעד שלכם?
"אנחנו מעוניינים להגיע לנתח שוק משמעותי מסך המסחר בחוזים העתידיים בשנים הקרובות ולהפוך לשחקן משמעותי, עם רווחיות משמעותית בתחום".
ארה"ב ניצבת בפני מיתון כלכלי, זה הזמן להרפתקאות בשוק הזה?
"המיתון בתחילתו? בסופו? באמצע? אנחנו לא באמת יודעים, ולא מבססים על זה את ההחלטות שלנו. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להיכנס לשוק האמריקאי, זה לוקח זמן, ואנחנו עובדים לטווח הארוך".
"הבלוקציין תהיה הטכנולוגיה הבאה של עולם המסחר"
פלוס500 מציעה פלטפורמה למסחר מקוון, בשורה של כלים פיננסיים מגוונים, ובעיקר בחוזי הפרשים (CFD), על שערים של ני"ע שונים - מניות, סחורות, מט"ח, מטבעות דיגיטליים ועוד. זאת באמצעות רכישת חוזה ממונף על ערך הבסיס, המבטיח את שיעור העלייה/הירידה בשער הנייר (לונג או שורט). הכנסות החברה נובעות מגביית עמלות על ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה.
החברה נסחרת ברשימה הראשית של בורסת לונדון לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר (עלייה של כ-30% מתחילת השנה). לחברה 22 מיליון משתמשים שהורידו את אפליקציית המסחר, מהם כ-217 אלף לקוחות פעילים שביצעו פעולות מסחר במחצית הראשונה של השנה.
החברה פרסמה בשבוע שעבר את הדוחות למחצית הראשונה, עם עלייה נאה בכל הפרמטרים, כצפוי בתקופות תנודתיות בשווקים שטובות מאוד לזירות מסחר. במחצית הראשונה של 2022, ההכנסות עלו ב-48% ל-511 מיליון דולר, ה-EBITDA עלה ב-63% ל-305 מיליון דולר, הרווח הנקי הסכם ב 244 מיליון דולר עליה של 48% ביחס לחציון המקביל, . עם זאת, כמות הלקוחות הפעילים ירדה ב 35% ביחס לחציון הקודם וכמות הלקוחות החדשים ירדה ב-58% לסך של 57 אלף לקוחות.
למה זה טוב להנגיש מסחר בכלי כמו חוזה הפרשים להמונים?
"זה תחום פופולרי. באנגליה הוא פועל עשרות שנים, ואנחנו עושים את זה בצורה הוגנת, תוך שמירה על הלקוח".
מנהלים של זירות מסחר, כולל בנק הקריפטו צלזיוס שקרס, תמיד מדגישים את השמירה על הלקוחות.
"יש לנו כלים לכך, למשל 'נגטיב בלאנס פרוטקשן' - לקוח לא יכול להפסיד יותר ממה שיש לו בבלאנס. אם הפקדת אלף דולר, זה המקסימום שתוכל להפסיד אצלנו. יש זירות שמחייבות את הלקוחות להביא עוד כסף מהבית. בחלק מהמקומות שאנו פועלים בהם זו הפכה לדרישה רגולטורית, אבל אנחנו מפעילים את זה ביחס לכל סוגי הלקוחות, מתחילת הפעילות שלנו. חוץ מזה הכספים אצלינו מופקדים בחשבונות נפרדים שמפוקחים על ידי הרגולטור המקומי".
יש לכם נתונים כמה מהלקוחות שלכם מפסיקים לסחור אחרי שהם הפסידו את כל מה שהם הפקידו?
"אין לנו נתון כזה. צריך לזכור שאין שום דבר בטוח במסחר, אפשר להרוויח או להפסיד. אנחנו חברה טכנולוגית שמפתחת את הטכולוגיה שמאפשרת את המסחר, ועצם זה שאנחנו חברת הייטק לא גוזרת עלינו חובות אחרים מכל בנק או מוסד פיננסי שאפשר לסחור דרכו".
אתם לא חושבים שאתם בנחיתות טכנולוגית? זה עניין של זמן עד שכל המסחר יעבור לבלוקצ'יין.
"אני מסכים איתך לגבי הצפי שהבלוקצ'יין תהיה הטכנולוגיה הבאה של עולם המסחר, ואנחנו בוחנים רכישות של חברות בתחום הזה".
בוא נחזור לפעילות העיקרית שלכם - חוזה הפרשים הוא כלי למשקיע קטן?
"זה פופולרי במקומות בהם אנחנו פועלים, יש לזה ביקוש רב כשבמקור זה כלי שנועד לגדר סיכונים, וזה ההגיון שלו".
אז מדוע משקיע קטן צריך כלי גידור אם הוא לא מחזיק את נכס הבסיס?
"יש בכלי הזה נוחות גדולה לסוחר, הוא מאוד אינטואיטיבי, מאפשר גם לסחור אם אתה חושב שיהיו ירידות, לא רק עליות".
יש אצלכם חוזי-הפרשים על מטבעות קריפטו. איך בכלל מתנהל מסחר בחוזה הפרשים בנכס כל כך תנודתי?
"בדיוק מהסיבה הזאת אנחנו מציעים חוזי הפרשים רק על מטבעות גדולים בלבד, שהם תנודתיים פחות, וזה משרת לקוחות שרוצים חשיפה לקריפטו בלי להתעסק עם בירוקרטיה של הצפנות וארנקים. אגב, סגמנט הקריפטו אצלנו הוא יחסית שולי".
"רובינהוד טירגטו קהל שלא מבין בהשקעות ובמסחר"
איך השתנו טעמי המשקיעים בשנתיים האחרונות מתקופת הקורונה?
"טעמי המשקיעים משתנים ברמה החודשית. ב-2020 לקוחות חיפשו נפט, מניות, אפילו מניות קטנות שזינקו - כל 'הייפ הגיימסטופ', אחרי זה חיפשו גז. עכשיו מניות טיפה ירדו, ולקוחות מתעניינים במט"ח. כל שינויי המטבעות בעולם יוצרים עניין, מסחר ותנודתיות. ההשפעות הגלובליות של המלחמה, ושל המשבר הכלכלי מייצרות עניין רב.
"יש עוד שינוי חשוב: ב-2020 ראינו הרבה מסחר לטווח קצר, הקורונה הבהילה, היה חוסר ודאות, ואנשים חששו להשקיע בכיוונים ארוכי טווח. עכשיו, למרות התמורות בעולם, אנחנו רואים יותר לקוחות שפותחים פוזיציות ארוכות"
מה דעתך על המסחר שריכזה בזמנו אפליקציית רובינהוד?
"קודם כל צריך להבין שרובינהוד טירגטו קהל שלא מבין בהשקעות ובמסחר, ולכן התפתחה אצלם תופעה כזאת. המשתמשים שלנו יותר מתוחכמים מזה. מעבר לכך, מסחר 'הירואי' זה לא הכיוון שלנו. אנחנו לא מאפשרים מסחר במניות כמו גיימסטופ, שאין בהן מספיק עומק ומספיק נזילות, ואפשר להשפיע על השערים שלהן בקלות.
"אנחנו צריכים להגן גם על עצמנו וגם על הלקוחות שלנו כחלק מניהול סיכונים, ואם אפשר להזיז מניה באלפי אחוזים מסיבות לא רציונליות, אנשים ייפגעו, וגם אנחנו. שום דבר לא בטוח בעולם המסחר, אבל כחלק מניהול סיכונים אנחנו רוצים אצלינו כלים יציבים וגדולים".
במסחר העצמאי באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות, וספציפית בסיפור ההשקעה בגיימסטופ, יש אלמנטים בין דוריים חזקים: הדור הצעיר שמשתמש בפלטפורמה החדשנית נגד ענקי וול סטריט. אתם כביכול פלטפורמה ההיטקיסטית החדשנית, אבל בחשיבה אתם שוק הון ישן?
"אנחנו לא מגדירים את עצמנו כפלטפורמה לצעירים, אלא למשקיעים מנוסים יותר, ובסוף, בכל מקום שאנחנו פועלים בו, גבולות הגזרה שלנו נקבעים על ידי הרגולטור".
דוד צרויה | תעודת זהות
אישי: נשוי לעדי, אב ל־3 ילדים, גר בבת חן
מקצועי: מנכ"ל פלוס500 מאז אפריל 2020, אך נמצא בחברה כבר 12 שנה לאחר שהצטרף בשלב הסטארט־אפ, כמנהל במחלקת השיווק. לאחר מכן כיהן כסמנכ"ל תפעול
השכלה: בעל תואר מהנדס, בוגר הטכניון