בזמן שפעילות הסחר במטבעות דיגיטליים מתרחבת, לצד הונאות בתחום, בית המשפט הכלכלי בבריטניה מצא שימוש חדשני בטכנולוגיה נגד מי שמשתמש בה לרעה. בית המשפט אישר לאחרונה, בהחלטה חסרת תקדים, להעביר מסמכי תביעה כ־NFT (Non-fungible token, "אסימון חסר תחליף") אל ארנק דיגיטלי של נתבעים שזהותם לא ידועה. זאת, לאחר שנטען לגביהם שהיו מעורבים בהונאת קריפטו. מדובר במהלך שעשוי לייעל הליכים משפטיים באופן משמעותי.
■ אנו חוזים כעת במשמעות האמיתית של מהפכת הקריפטו | אתי אפללו, פרשנות
■ אחת ולתמיד, מה זה NFT? מדריך פשוט וברור שיעשה לכם סדר
בית המשפט שוכנע שמדובר בדרישות החוק
הבקשה הוגשה על־ידי פבריציו ד'אלויה, אזרח בריטי שנפל קורבן להונאה אינטרנטית. ד'אלויה העביר מטבעות קריפטו בסכום של 2.1 מיליון דולר אל אתר שנחזה כסוחר אינטרנטי אמריקאי. אלא כשניסה לבצע פעולות בחשבונו באתר, הוא הופתע לגלות כי כלל עסקאותיו נסגרו, חשבונו נחסם והוא לא יכול היה למשוך את כספו. בעקבות זאת ד'אלויה הצליח, באמצעות חוקר פרטי, לעקוב אחר נתיב המטבעות שהועברו לארנקים במספר זירות מסחר, בהן בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, בייננס.
ד'אלויה פנה לבית המשפט הכלכלי באנגליה, המקביל בסמכויות לבית המשפט המחוזי הכלכלי בארץ, להוציא צווים נגד אנשים לא ידועים העומדים מאחורי הונאות, וביקש להוציא צווי הקפאה לארנק הדיגיטלי. בית המשפט אישר לו להגיש את מסמכי התביעה באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ולהעביר את ההודעה כ־NFT ישירות לארנקים של הנתבעים. בית המשפט שוכנע כי מדובר בדרך שעומדת בדרישות החוק בבריטניה למסירת מסמכי תביעה.
ובמילים יותר פשוטות, מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שאם הנתבע לא יגיב - בית המשפט רשאי לתת פסק דין גם בהיעדר הגנה.
קשיים באימוץ הגישה בבתי המשפט בישראל
בישראל, כמו במרבית העולם, הרגולציה על עולם הקריפטו עדיין בחיתוליה. לדברי עו"ד רואי קידר, יועץ מיוחד בתחומי הפינטק והבלוקצ'יין למשרד יגאל ארנון־תדמור לוי, כדי לבחון אם הליך דומה אפשרי בארץ, יש להתייחס לשתי שאלות מרכזיות. "ראשית, האם ניתן לפי החוק למסור מסמכי בית משפט באמצעות NFT; ושאלה שנייה היא האם ניתן להמציא מסמכי בית משפטי לאנשים שזהותם אינה ידועה", אמר.
עו''ד רואי קידר / צילום: יורם רשף
עו"ד קידר הסביר כי על־פי החוק בישראל, ניתן למסור כתבי דין לנתבעים בדרכים ספציפיות, כמו משלוח בדואר או במסירה אישית. עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר גם דרכים נוספות מעבר לאלה הקיימות, כך שהתקנות הקיימות בחוק מותירות פתח מסוים גם לשימוש בטכנולוגיית ה־NFT לצורך זה.
בכל הנוגע לשאלת הזהות החסויה של הנתבעים, המצב כבר מורכב יותר. "עיון בתקנות מגלה כי בכל החלופות למסירת כתב תביעה נדרשת ידיעת זהות הצד שכנגד", הסביר עו"ד קידר. "תובע ישראלי שאינו יודע את זהות הנתבע, יידרש קודם לנקוט הליכים לבירור זהותו באמצעות בקשות מתאימות לבית המשפט להוצאת צווים, ולחייב את זירות המסחר למסור את המידע על זהות הצד השני.
"כדי להצדיק ולאשר צווים אלה, התובע נדרש לבסס עילה לכאורה של התביעה וסמכות שיפוט. זו משוכה לא קלה, אך אפשרית".
עוד הוסיף קידר כי כדי שהתקנות יאפשרו למסור כתבי תביעה כ־NFT, "יידרשו תיקוני חקיקה מתאימים שלוקחים בחשבון את היתרונות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין גם בהקשר של ניהול ההליכים המשפטיים, זאת תוך נקיטת האיזונים הנדרשים לוודא כי זכויות הנתבעים אינן נפגעות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
