הדוכנים / צילום: ליאת עמר
"זה היה בסוף הקיץ, האוויר היה חמים הוא רכב על אופניים לה היה מבט תמים" (מירית שם אור)
השבוע האחרון של החופש הגדול צופן עימו הבטחה כמוסה לשקיעות ארגמניות, למים צלולים ולפיסת שלווה אחרונה. קחו לכם יום חופש וסעו לאורך כביש החוף. בקרו בחווה המגדלת אצות שמיטיבות עם הסביבה, הצטיידו בסנדוויץ' מופלא במעדנייה שרק מקומיים מכירים, והצטרפו לשיעור יוגה בשקיעה בחוף נעורים , הדומה לחוף זהוב באוקיינוס השקט.
11:00 | גל, תעשה לי סנדוויץ'
הלוואי ויהיה כבר סוף הקיץ, ולו יהי שהאוויר יעשה קריר, וכמה עצוב שמת אב ולקח איתו את צביקה פיק. הסתיו אמנם עוד רחוק מלהשפיע, אך כבר משגר איתותים רפים בצורת חצבים פורחים ורימונים בשלים. שבוע אחרון לחופש הגדול. מותר לדחות מטלות בתואנה שאוגוסט עדיין כאן, לקחת תיק ובו כריך ופרי ולרדת אל חוף הים.
עד היום יש בי געגוע לימים בהם ארזה לי סבתי צידת ים ובה שתי פרוסות עבות של לחם שחור אחיד. על הפרוסות היא מרחה שכבה עבה של מרגרינה וביניהן טמנה שתי פיסות של מטיאס כסוף ועיגולים פרוסים של מלפפוני טעם. הכבודה נארזה בנייר פרגמנט שספג בגבורה את שמנוניות הכריך, ויחד ירדנו אל חוף הסלע שבבת ים.
נזכרתי בכריך ובאותה שמחת ילדות פשוטה, עת נגסתי בכריך הדייגים של Ha'baite שבביתן אהרון. זה היה סנדוויץ' מלחם ג'בטה שחום שקרומו פריך, ובלועו הפעורה הוטמן אותו מטיאס חלקלק. את מקומה של המרגרינה הפשוטה תופסת חמאה מתובלת ובמקום מלפפון - חסה מסולסלת. נוספו לו לסנדוויץ', גם ממרחים, גבינות משובחות ומטעמים, ההופכים את מיתוגו של כל סנדוויץ' תמים לכריך מפואר.
יסלחו לי תושבי האזור שחשפתי את רזם, שכן אין דרך לדעת שהמעדנייה של גל וליאור, הדחוקה בין פיצוצייה לחנות נעליים, צופנת בחובה דוכן סנדוויצ'ים אלמותי שרק בעבורו שווה לסטות מקו החוף.
Ha'Bite -ביתנ'ס, מושב ביתן אהרון, מחלף חבצלת, כביש החוף. 09-8916621. לא כשר
13:00 | ריקוד האצה
חזרה לכביש החוף. עוד ירידה נסתרת ואתם בחוות האצות "סיקורה", המאפשרת הצצה לעולמן המסקרן של האצות, שעד ביקורי במקום חשבתי עליהן רק כתוספת פריכה לסושי. לדידו של יוסי קרטה, היזם שהקים את סיקורה, מדובר ביצורי-על. הוא מדבר על האצות בהערכה גלויה, מייחס להן תכונות אקולוגיות חשובות, סגולות בריאותיות מיטיבות ואפילו מנסה לשכנע אותי שהן טעימות לא רק בסושי. "חכי עד שתטעמי פסטה ואפילו גלידה מאצות", מבטיח קרטה, ושולה מן המיכלים הענקיים אצת אולווה, אחת משתי אצות שמגדלים בסיקורה בטכנולוגיה ייחודית לחווה. האולווה היא מעין חסת ים מסולסלת וחלקלקה, ולאחר הסנדוויץ' הטעים של גל, אני ספקנית לגבי סגולותיה הקולינריות.
אני נאותה לטעום את הגלידה בתום הסיור, ועד הקינוח, אני מתלווה למשפחה שבאה להשיב נפשה במזגן, ולהרבות ידע לילדים במרכז המבקרים. קרטה משולהב כשהוא מספר על יכולותיה של האצה לרפא את הים, אודות תולדות האבולוציה המרתקת של היצור הימי ועל תפקידה העתידי במילוי מצברי המזון המדלדלים של כדור הארץ.
"ואיך הגלידה", תשאלו. ובכן בתום הביקור שבמהלכו נחשפתי לעולם קסום ולידע עצום, "פותחים שולחן" ובו מיטב התוצרת הקולינרית שמככבת בו האצה. טעמנו קרקרים, פסטו, פסטה ואותה גלידה עליה מפוזרים פתיתי אצה מיובשים. הטעם מזכיר במעט גלידת מאצ'ה יפנית, יש בה מן האוממי ואין ספק שמדובר בטעם נרכש, כזה ששווה לרכשו, למען הכדור ולמען הדורות הבאים.
חוות סיקורה, מכמורת. ביקורים בתיאום מראש. 054-8182035. המוצרים כשרים.
15:00 | הים הוא לא אותו הים
חופים הם לפעמים געגועים לעצמם. למי שהיו פעם, בטרם נשדדו על ידי יזמים ציניים ונוצלו על ידי מבקרים חמסניים. כאילו לא די במשבר האקלים, בהימצאות מתכות הכבדות ובשאר מרעין בישין הפוקדים את הים, כפי שלמדתי בביקורי המחכים בסיקורה. חוף נעורים, לשעבר חוף "ארטיק" בחבצלת השרון, הוא רצועה שסבלה במשך שנים מהזנחה ומניצול פושע של אוצרותיה הטבעיים. והנה נמצאו היזמים, בעלי חזון ורוח רעננה, שזכו במכרז קפדני שהוציאה המועצה המקומית חפר, שתכליתו בפשטות: "להחזיר לים את הים". מעבר לעובדה שמדובר בחוף "אינסטגרמי" במיוחד,יש בו ב"מנאו - נעורים" (שמו הרשמי של החוף) סככות קש יפהפיות, פופים נעימים, מסעדה מצוינת, בר הצופה לשקיעה וגולת הכותרת - סככה מוגבהת ורוגעת שבה מוצעים שיעורי יוגה, ניה ושאר גלולות "שלומות" ברוח העידן החדש.
את הארטיק-קרטיב של פעם מחליפים שייקים ירוקים וקערות סמודי, במקום חסקה יש סאפ עדכני ובין כל אלה, מהלכים בשביעות רצון מתרחצים שזופים. לא נותר לנו אלא ליהנות, ולשמור על כבודו וניקיונו של החוף היפה והמושקע הזה.