עובדים במסעדה / צילום: Shutterstock
ענף המסעדנות בישראל, ששקוע במחסור חמור בידיים עובדות, ייתקל בקרוב במהמורה נוספת: עדכון נוהל הטיפול בעובדות ועובדים מבקשי מקלט. התיקון שייכנס לתוקף ב־1 באוקטובר אוסר על העסקת "מבקשי מקלט ומסתננים" בערים במחוז תל אביב ורמת השרון, בהן הרצליה, גבעתיים, בת ים וחולון, וגם בפתח תקווה, אילת, ירושלים, נתניה ואשדוד. זאת, במטרה למנוע השתקעות של תושבים זרים בערים המרכזיות. ענף המסעדנות הוחרג מהעדכון, יחד עם ענפי הבניין, החקלאות, הסיעוד המוסדי והמלונאות. אלא שההחרגה של תחום המסעדנות קובעת שההיתר יינתן רק למי שעבד בענף גם לפני יוני 2022 והמשמעות היא הקטנת ההיצע הקיים עבור המסעדנים.
ירון (שם בדוי) בעלים של שתי מסעדות בתל אביב, חושש להיחשף בשמו היות שלדבריו עשויים "לחפש אותו", ולו רק בגלל שהוא מביע ביקורת. לשאלה כיצד הם נערכים לכניסת התיקון לתוקף אין לו תשובה. "אני לא יכול להיערך למצב שגורע לי אנשים מהמצבת העתידית. גם ככה חסרים, ושרת הפנים איילת שקד רק מחמירה את המצוקה. מבחינתנו זה בדיוק כמו להגיד 'אני אאסור על אנשים לעבוד במסעדנות'".
"אין ישראלים שיעבדו בשטיפת כלים"
שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, מסביר לגלובס שמבחינתם מדובר באבסורד. "יש לנו בענף מחסור של 15 אלף עובדים והמשמעות בפועל של העדכון היא שכל האנשים שהגיעו באחרונה מהמלחמה באוקראינה או סרי לנקה, למשל, שהם ללא ניסיון תעסוקתי במסעדות, לא יוכלו לעבוד בערים המרכזיות בישראל. וזה כולל את מי שעבד בענפים אחרים".
ברמן מסביר איך נוצרה התלות במבקשי מקלט בענף. "זו אחת הדרכים שלנו להתמודד עם המחסור החמור. זו תופעה שקיימת ברוב הכלכלות המפותחות בענפים - שטיפת כלים, מטבח. אלו עבודות שלישראלים אף פעם לא הייתה מוטיבציה לעשות אותן, ובעולם מסתמכים על כוח-אדם זר".
גם לברמן אין תשובה ברורה להיערכות. "תתחיל כאן מצוקה חברתית", הוא מזהיר. "אנשים יסתובבו ללא אפשרות לעבוד, ומצד שני, אנחנו, שמשוועים לכוח-אדם זמין, לא נוכל לפעול".
"אני בענף 20 שנה, ויודע שאי-אפשר למצוא ישראלים שיעבדו בשטיפת כלים", ממשיך ירון. "גם לפני 15 שנה לא קרה שנכנס מישהו לבקש עבודה בשטיפת כלים והוא לא היה עובד זר. זה גם בכלל לא קשור לכסף וכמה שאנחנו משלמים - יש עבודות שאנשים לא מוכנים לעשות, כך שאותם שוטפי כלים שאנחנו משוועים להם, לא לוקחים עבודה של אף ישראלי".
המסעדנית לילך ספיר, בעלי בר־מסעדה הפיקוק והמיני בר בתל אביב, ומסעדה נוספת בברלין, מסבירה כי יש מסעדנים שכתוצאה מהמצוקה החליטו לסגור את המסעדות בצהריים. גם ספיר מסבירה שלא רק שהציבור והתיירות ייפגעו, גם ההכנסות למדינה. "זה פוגע במדינה שמקבלת פחות מסים. נניח מישהו עבד בסיעוד ונשאר ועכשיו לא תהיה לו עבודה. מה אנחנו חושבים שיקרה? העולם של היום תלוי ובנוי על מהגרי עבודה. הם כבר פה והוכיחו את עצמם. זה פשוט לקחת מאיתנו את הפתרון היחיד כשגם היום אנחנו לא ממלאים את המכסות. זו התאבדות. אתה צמא למים, המים מגיעים, ואסור לך להשתמש בהם".
"אנחנו בקטסטרופה מבחינת מצבת כוח-האדם", מסכים השף חיים כהן, בעלי מסעדות בתל אביב. "זו תופעה גלובלית שאנחנו רואים אותה ברוב הכלכלות המפותחות. האוכלוסיות המקומיות לא רוצות לעבוד במשרות של שירות וניקיון, רק שבאירופה וארה"ב מאפשרים לפליטים ומהגרי עבודה לאייש את המשרות הללו ובכך להקל על המצוקה ולתת לכלכלה להמשיך לצמוח. אצלנו לצערי מקשים".
המסעדנים מתריעים מפני העלאות מחירים
לטענת המסעדנים, את המחיר של התקנה נשלם כולנו. "הביקוש גדל ולמסעדות לא תהיה ברירה בשלב הבא מאשר להעלות מחירים" אומר ירון. "יש מעט היצע של עובדים ונצטרך לשלם להם יותר כסף".
גם ספיר סבורה כי המסעדות ייאלצו להעלות מחירים כדי להתמודד עם עלות השכר הגבוהה של ההיצע הנמוך, אך מטרידה אותה עוד שאלה: כיצד המגבלה תיאכף על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. "איך הם יבדקו מי היה במסעדה קודם ומי לא", היא תוהה. "הם יבקשו תלושי שכר? לא תמיד כתוב על התלוש שם המסעדה. לא ברור איך זה יקרה". לשאלת גלובס השיבו לעניין זה ברשות האוכלוסין וההגירה, כי "ברשות קיים מנהל אכיפה וזרים שנושא האכיפה נמצא בתחומו, ועובדי המנהל מיומנים בכל נושא האכיפה". ירון מוסיף כי הוא חש שהיחס למסעדנים באמצעות המגבלה, גורם לקיפוח. "בבנייה יש יותר היתרים, רק במסעדות קל לחבוט. השרה איילת שקד לא מתעסקת עם ענף הקבלנים. מתייחסים אלינו כענף שולי, אבל אנחנו מעסיק ענק עם פוטנציאל צמיחה".
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה
רשות האוכלוסין וההגירה הדגישה כי בית המשפט העליון דחה את הטענות באשר לחוקתיות המגבלות הגאוגרפיות ומסרה כי "המגבלות שנקבעו עניינן אך ורק במגבלות על תעסוקתו של הזר באזורים שבהם נמצא כי קיים ריכוז משמעותי של זרים, כשבמקביל תהיה התחשבות בענפי תעסוקה שבהם קיים מחסור משמעותי בעובדים במשק הישראלי ואשר כיום מועסקים בהם עובדים זרים. הנוהל יסייע במניעת השתקעותם של הזרים במרכזי הערים ויקל על תושבי אותן הערים, במסגרת יישום מדיניות ההגירה של מדינת ישראל.
"נבהיר כי הושם דגש בנוהל זה על החרגתן של קבוצות אוכלוסייה שנמצא כי יש להחריגן (קטין, הורה לקטין הסמוך על שולחנו בישראל והוא לומד במערכת החינוך הישראלית ומי שגילו עולה על 60). לעניין הענפים שנקבעו ועוגנו בנוהל, מדובר בענפים בהם הוחלט לאפשר העסקתם של זרים, היות שנמצא שישנו חוסר משמעותי בעובדים בעניינם.
"לצד אלו, ולאחר בחינת שיקולים מגוונים, בחרה הרשות להחריג גם את תחום המסעדנות היות שנמצא כי הפסקת עבודתם של המסתננים ומבקשי מקלט בתחום זה, שמטבעו מועסקת בו אוכלוסיית זרים משמעותית, עשויה לגרום לנזק משמעותי הן לעובדים והן למעסיקיהם וכפועל יוצא אף לענף משמעותי במשק הישראלי. בהמשך לכך, הוחלט כי גם ענף המסעדנות יוחרג מהמגבלות הגאוגרפיות, ואולם בשל הרצון לפעול להגשמת התכליות כאמור ובצד זאת להימנע מפגיעה עוצמתית בענף זה, הוחלט שאלו יוגבלו אך ורק לעובדים שעבדו בתחום המסעדנות ביום פרסום הנוהל, קרי ביום 30 ביוני 2022".