גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מאחורי תביעת חיסוני הקורונה שהגישה מודרנה נגד פייזר

במרכז הקרב המשפטי בין ענקיות התרופות עומדת השאלה האם פייזר העתיקה פטנט ממודרנה, והאם בעקבות התביעה תידרש פייזר להחזיר נתח מההכנסות שרשמה בתקופת המגפה ● אבל המשמעות היא בעיקר לשנים הבאות: אם מודרנה תוכיח כי פייזר העתיקה פטנט שלה, היא תוכל למנוע ממנה ומחברות אחרות שימוש בטכנולוגיית ה־RNA בתחומים נוספים שאינם החיסון לקורונה

חיסוני קורונה של מודרנה / צילום: Reuters, Hans Lucas
חיסוני קורונה של מודרנה / צילום: Reuters, Hans Lucas

בסוף השבוע שעבר הודיעה ענקית התרופות מודרנה כי היא תובעת את חברת פייזר ואת השותפה שלה לפיתוח חיסוני RNA, ביונטק, בעבור שימוש בפטנטים של מודרנה הקשורים לפיתוח חיסון הקורונה. מודרנה ופייזר הן כמובן מובילות שוק החיסונים לקורונה, אחד השווקים הכי אטרקטיביים בעולם הפארמה בשנתיים האחרונות, שצפוי להמשיך להיות אטרקטיבי למדי בשנים הקרובות, עם יציאתם לאור של בוסטרים על וריאנטים חדשים.

כך הפכה מיקרוסופט מחברה שנחשבה לבדיחה בעולמות הסייבר למעצמה עולמית
צרפת נאבקת בכלי הרכב הפרטיים: תציע אלפי אירו למי שיעבור לאופניים חשמליים

לא מעט שאלות מתעוררות סביב הפרשה: האם פייזר אכן גנבה סודות ממודרנה; האם חלק משמעותי מההכנסה של פייזר מהחיסונים יעבור בעקבות התביעה למודרנה; באיזה מצב תופסת התביעה את שתי החברות; ומה המשמעות שלה לשווקים עתידיים, אחרי הקורונה.

 

ראשית, חשוב לומר כי התביעה לא היממה את השוק. כמעט תמיד כאשר מגיעה טכנולוגיה חדשה ופורצת דרך לשוק מתעורר ויכוח לגבי מי המציא אותה, או יותר נכון רכיבים מסויימים באותה טכנולוגיה, שכן בדרך כלל טכנולוגיות חדשות מוגנות בפטנטים רבים ושונים. תביעות פטנט בדרך כלל אין משמעותן כי אחת החברות גנבה בחשכת ליל מסמכים מדעיים של המתחרה שלה והשתמשה בהן בזדון, אלא ששתי החברות השתמשו ברעיונות דומים שצצו במקביל במקומות שונים, והן לא ידעו, או העלימו עין מהשאלה, מי בדיוק המציא את הרעיון ראשון, או האם הם מספיק שונים כדי שהשימוש בהם לא יחשב להפרת פטנט.

למה לתבוע עכשיו: מודרנה מכוונת לעתיד

למרות שהתביעה היא לא עניין חריג, היא בהחלט יכולה להיות בעלת השלכות כלכליות משמעותיות - הרבה מעבר לתחום הקורונה. מודרנה הלכה בתביעה הזו על קטן, יחסית. היא ציינה כי כבר בעבר אמרה שלא תאכוף את הפטנטים שלה בתקופת המגפה, ולכן היא אינה תובעת תמלוגים מפייזר מהתקופה שלפני מרץ 2022, אז נרשמו גם ההכנסות הגדולות ביותר של פייזר מהחיסון.

עד מרץ 2022 פייזר רשמה הכנסות של כ־50 מיליארד דולר מהחיסון, לעומת מודרנה שהכניסה ממנו 24.6 מיליארד דולר. בשלושה החודשים שבין מרץ ליוני 2022, רשמה פייזר הכנסות של 8 מיליארד דולר, ומודרנה של 4.5 מיליארד דולר. כלומר, את ה"מכה" הגדול מהחיסון הזה כבר עשו שתי החברות, אבל הוא עדיין מכונת מזומנים עבורן.

התביעה לא צפויה להוביל להפסקת יצור החיסונים על ידי פייזר, או להאטת קצב השיווק שלהם. היא לא תשנה את המאזן בין שתי החברות בשוק הקורונה: פייזר בעלת כושר יצור גבוה יותר, חתומה על הסכמים עם ממשלות רבות יותר, והיא צפויה להגיע לשוק עם החיסון הספציפי נגד וריאנט אומיקרון BA.5 מוקדם יותר ממודרנה.

אז מדוע בעצם מודרנה תובעת דווקא עכשיו, ודווקא כך? נראה כי מודרנה מכוונת בעיקר לעתיד, ולשימוש בטכנולוגיית ה־RNA בתחומים נוספים, שאינם החיסון הנוכחי לקורונה. מודרנה נסחרת היום לפי שווי של 53 מיליארד דולר, נמוך ב־70% מהשווי שרשמה בשיא מגפת הקורונה. החיסון לקורונה הוא המוצר היחיד שלה.

בראיון שהעניק לפני כמה חודשים לגלובס, אמר פרופ' בוב לנגר, אחד ממייסדי מודרנה, כי החברה תמשיך להיות חברה ממוקדת ב־RNA, ולא תתרחב לטכנולוגיות אחרות. בין היתר הוא פירט כמה יישומים אפשריים של השיטה: מוצר שכבר נמצא בניסויים קליניים לעידוד התפתחות של כלי דם ברקמות שאליהן לא מגיע מספיק דם, טיפול במחלות גנטיות נדירות כמו סיסטיק פיברוזיס, חיסונים נוספים כמו חיסון עונתי משולב לשפעת וקורונה, או חיסון למחלת ה־CMV שהיום אין לה חיסון, וגם טיפולים לסרטן.

אם מודרנה רוצה לבסס מובילות בתחום זה, מול פייזר אבל גם ישירות מול ביונטק שיש לה גם פיתוחים בתחום שאינם קשורים לפייזר, ואם היא גם שואפת להוביל את תחום ה־RNA - יהיה מועיל מאוד עבורה להעמיד מכשולים בפני חלק מן הפעילות העתידית של החברות הללו בתחום הזה, או לפחות לגבות מהן תמלוגים משמעותיים אם יחליטו להשתמש בטכנולוגיה שהיא רואה כשלה.

מנכ''ל מודרנה, סטפן בנסל / צילום: Reuters, Katherine Taylor

בהודעה של מודרנה לעיתונות אמר מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל, כי: "המטרה שלנו היא להביא לעולם דור חדש של תרופות שמשנות את עולם הרפואה על בסיס מדע ה־RNA, ולא ניתן לעשות זאת בלי מערכת של הגנה פטנטית".

אם מודרנה תנצח בתביעה הזו היא תוכל בקלות רבה יותר לגבות תמלוגים ממגוון רחב מאוד של חברות נוספות שעשויות לרצות לפתח מוצרים מבוססי RNA. כלומר, התביעה שלה מגיעה מעבר לטענות ספציפיות נגד פייזר.

עם זאת, תביעה כזו גם מהווה סיכון: אם יוכח שההמצאות של מודרנה לא מספיק ייחודיות כדי להקנות הגנה פטנטית, אולי היא תזמין בכך מתחרים להיכנס באופן חופשי יותר לטריטוריה שבה היא פועלת היום.

הטענה המשפטית: פייזר העתיקה גרסה ספציפית

ספציפית במקרה של חיסון הקורונה, החיסונים של שתי חברות התרופות הם מאוד דומים ומבוססים על אותה גישה טכנולוגית. שני החיסונים מבוססים על שימוש ב־RNA כדי לגרום לתא עצמו לבטא את חלבון ה"ספייק" שעל וירוס הקורונה, וכך ללמד את הגוף להתמודד עם הווירוס בלי הנזק שלו.

מודרנה לא טוענת כי עצם השימוש בטכנולוגיית ה־RNA מפר את הפטנט שלה, אלא מתמקדת בשני רעיונות: האחד, שימוש במודיפיקציה ספציפית בחיסון, שמונעת ממערכת החיסון לפרק את ה־RNA וכך להפוך אותו ללא יעיל. בלי השינוי הזה אין חיסון.

בראיון שקיימנו בגלובס עם פרופ' קטלין קריקו, שהייתה אז באוניברסיטת פנסילבניה, סיפרה קריקו כי תיארה מודיפיקציה כזו במאמרים שהחלו להתפרסם ב־2005, יחד עם פרופ' דרו וייסמן. לדבריה באותו הזמן, הפטנט הזה היה שייך לאוניברסיטה, ונמכר לחברה בשם Cellscript, וכי מודרנה ופייזר רכשו את הרישיון לפטנט מחברה זו.

מודרנה טוענת כי היא עצמה המציאה גרסה ספציפית ומסוימת של המודיפיקציה הזו, ושאותה ביונטק העתיקה כבסיס לחיסונים שלה. קריקו טענה בתגובה שלה לכתב העת Science, כי היא דווקא כללה בפטנט המקורי שרשמה גם את השינוי הספציפי שבו השתמשה מודרנה. כלומר, הדיון בבית המשפט יהיה ברמת הפירוט הזו, כאשר השאלות יהיו בסגנון של: האם מבנה החיסון של מודרנה מספיק שונה ממה שהציעו קריקו ווייסמן כדי להיחשב להמצאה חדשה, והאם פייזר השתמשה בדיוק בשינוי של מודרנה, או שהיא עשתה שינויים משלה.

מה שהופך את הסוגיה למעניינת יותר הוא שקריקו היא כיום עובדת של ביונטק, שקלטה אותה אחרי שאוניברסיטת פנסילבניה פיטרה אותה - לפני שמגפת הקורונה הגיעה. ייתכן כי ביונטק רצתה לקרב אליה את קריקו כבר אז, בין היתר מתוך מחשבה על הרגע הזה.

מודרנה מצדה טוענת שהרעיון להשתמש בחיסון RNA נגד וירוסי קורונה היה שלה, וספציפית גם כי השימוש בהם נגד רכיב ה"ספייק" של הוירוס (כל הספייק ואך ורק הספייק) היה שלה. כמו כן, היא טוענת כי האריזה של החיסון בתוך מעטפת ליפידים כדי להכניס אותו לתוך התא, היא המצאה שלה או לפחות ישנה הפרה של המצאות שלה ביישום של ביונטק/פייזר את השיטה. אלה שני רכיבים מהותיים בשימוש בטכנולוגיה של RNA בחיסוני הקורונה, בלעדיהם לא היה ניתן כנראה לפתח את החיסון.

מודרנה טוענת כי יישמה את הרעיונות הללו עוד לפני מגפת הקורונה, כשביקשה לפתח חיסון לווירוס אחר מאותה משפחה, ה־MERS. גם את הטענות הללו מודרנה תצטרך להוכיח בבית המשפט, בדגש על הבאת ראיות לכך כי אלה רעיונות ייחודיים שלא היו ברורים מאליהם מן המחקר שהיה בנחלת הכלל עד אז.

תביעות משפטיות נוספות נגד פייזר ומודרנה

אגב, זו אינה התביעה היחידה בתחומים אלו. מודרנה עצמה נתבעה על ידי שתי חברות ביוטק שטוענות כי העתיקה מהן את המתכון למעטפת הליפידים. חברת אלנילם, שעוסקת גם היא בתחום ה־RNA, תובעת גם את מודרנה וגם את פייזר.

מודרנה נמצאת גם בסכסוך עם ה־NIH, מכון המחקר הלאומי לבריאות של ארה"ב, בטענה כי מודרנה לא מכירה מספיק בתרומה של ה־NIH לחיסון.

כך או כך, התביעה הזו עשויה לארוך שנים, או אפילו עשרות שנים כפי שקורה לפעמים בתביעות פטנטים מן הסוג הזה.

עוד כתבות

אלון שטאובר / צילום: אפרת קופר

"יש תחושה של הזדמנויות בשוק": המנכ"ל שקנה חברת נדל"ן ותיקה בראיון

אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בקבוצת מסד עוז, נכנס לאחרונה גם לתפקיד מנכ"ל משותף בחברת אמריקה ישראל לאחר השלמה של מיזוג בין החברות, וכעת נערך להנפקה בשנתיים הקרובות ● מסד עוז מנהלת כיום פרויקטים בהיקף של 40 מיליארד שקל, ומה שחסר לה זה רק מהנדסים

דימונה. המספרים לא פוגשים את הביקוש / צילום: Shutterstock

למה נתניהו הבטיח השבוע הגירה שלילית של 20 אלף תושבים לדימונה?

בפעם השנייה בתוך שבע שנים הבטיח בנימין נתניהו לדימונה הבטחות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור ● אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, ברור שהמבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

הפגנת בעלי העסקים הקטנים / צילום: פרטי

"הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

בעלי העסקים שיצאו להפגין מבקשים לבטל את הרפורמה של שר האוצר בטענה כי זו תפגע דרמטית בעסקים שלהם ● הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, תעלה את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא משלוחים מחו"ל עד לגובה של 150 דולר

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

שירותי האינטרנט של לקוחות סלקום חזרו לפעילות: "מתחקרים את האירוע"

לקוחות חברת סלקום דיווחו על תקלות בשימוש באינטרנט ● בסלקום מעדכנים: "השירות חזר לפעילות. אנחנו מתחקרים את האירוע ומתנצלים על אי-הנוחות"

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ואורקל זינקו, נייקי נפלה ב-11%

אורקל הצטרפה לקבוצת משקיעים שאמורה להוביל את פעילות TikTok בארה״ב ● הדוח של נייקי: שיפור בארה"ב, ירידה חדה במכירות בסין ● בוול סטריט נערכים ליום פקיעת האופציות הגדול בהיסטוריה ● הבנק המרכזי של יפן החליט להעלות את הריבית במדינה ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 ● הבורסות באירופה ננעלו במגמה חיובית

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

"שינוי כיוון מרהיב של נתניהו": כך מסקרים בעולם את עסקת הגז עם מצרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את עסקת הגז הגדולה של ישראל ומצרים, שגריר ארה"ב בצרפת מדבר על האנטישמיות הגואה במדינה, איך משפיעה אסטרטגיית הביטחון של טראמפ על ישראל, ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר במאמר מאלף לאטלנטיק: "הפסקת התמיכה בישראל - טעות אסטרטגית" ● כותרות העיתונים בעולם

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe