מיכל רוזנבוים ורקפת רוסק עמינח / צילום: אלעד גוטמן, כדיה לוי
רשות החברות הממשלתיות בראשות מיכל רוזנבוים מתכננת לפתוח בקרוב במהלך משמעותי בדרך לרפורמה במינוי דירקטורים, יושבי ראש ומנכ"לים ל־73 החברות הממשלתיות שבישראל בהם 650 משרות דירקטורים, כך נודע לגלובס.
● המועמד לכנסת התלונן על הכפשה. השופט עמית הופתע מזהות המכפיש
● המאבק בין המורים למדינה הוכרע: האוצר התפשר, בעיות העומק לא נפתרו
הצעד הראשון בדרך לרפורמה הוא מינוי ועדה בראשותה של רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר וכיום שותפה מנהלת בקבוצת Team8.
חצי שנה לגיבוש ההמלצות
הוועדה תקבל את המנדט לבחון ולהמליץ לרוזנבוים בשורה ארוכה של נושאים הקשורים לחברות ממשלתיות. כך למשל לגבי אופן מינוי נושאי המשרה בחברות, משך הכהונה ותמהיל ההרכב בכל חברה. המלצות הוועדה יעצבו את האופן שבו חברות ממשלתיות יתנהלו בעתיד. לוועדה ניתנה חצי שנה לגבש המלצות.
בוועדה יהיו חברים שורה של גורמים בכירים בתחום הכלכלי והמשפטי: עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בתחום הכלכלי, דורון כהן, לשעבר מנכ"ל דסק"ש, מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות בעצמו, פרופ' שרון חנס לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, דוד ברודט לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר דירקטוריון בנק לאומי, ואריאלה לזרוביץ, יועצת כספית לרמטכ"ל לשעבר.
הוועדה תעסוק בשורה ארוכה של נושאים: הליכי המינוי, תנאי הכשירות, הרכבי ועדות הדירקטוריון, גובה התגמול, גיוון מגדרי, סוגיות כמו היקף המשרה של יו"ר פעיל ומודל התגמול, מינוי דירקטורים מקרב עובדי מדינה ועוד.
כמו כן ייבחן הליך גיבושה של רשימת "נבחרת הדירקטורים" אותה מרכיבה מנהלת הרשות ובכלל זה אופן גיבוש הרשימה, תדירות גיבושה ועוד.
אחד השינויים המרכזיים שייבחנו הם הקריטריונים לכניסה לנבחרת כדי להבטיח מינויים ראויים. כיום הדירקטורים משובצים לחברות השונות לאחר שנכנסנו לנבחרת הדירקטורים, הליך ארוך ולא תמיד יעיל. כך, במינוי הנבחרת האחרון 12 אלף מועמדים הגישו מועמדות ורק כ־1,200 נבחרו לרשימה. לאחר מכן השרים בוחרים את הדירקטורים בכפוף לאישור של ועדת מינויים בראשות השופטת בדימוס בלהה גילאור. בנבחרת האחרונה הוגש מספר ניכר של ערעורים לאחר שבכירים רבים לא הצליחו להיכנס לוועדה למרות שעמדו ואף למעלה מכך בדרישות הסף.
במסגרת השינויים תיבחן האפשרות לקבוע תמהיל של דירקטוריונים לפי סוג החברה גודלה ותחומי העיסוק, אבחנה שלא קיימת היום. זאת, במטרה להתאים בין המינויים לצרכים של כל חברה ממשלתית ולהביא לידי ביטוי את השונות בין החברות השונות, למשל בין החברה למתנס"ים לעומת חברות ביטחוניות כמו רפאל והתעשיה האווירית.
חברי הוועדה יידרשו לחשיבה מעמיקה על המצב הקיים בישראל, תוך היוועצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות בראשות השופטת בדימוס גילאור ועם הוועדה המייעצת בראשות השופט בדימוס איתן אורנשטיין כמו כן התבקשה הוועדה לבחון ולהציג מודלים שקיימים בעולם.
הגדרת כללים מנחים לגיוון המועמדים
בנוסף תיבחן הוועדה קביעת קריטריונים לגיוון המועמדים. היום אין כללים מנחים. מתוך 73 חברות ממשלתיות יש 6 נשים מכהנות בראשות דירקטורים ו־5 מנכ"ליות כאשר החלוקה המגזרית בנבחרת עצמה שווה.
בעיה נוספת שתיבחן היא מצב בו פוקע מינוי הדירקטור לאחר שלוש שנים אך השרים לא מגיעים להסכמה כפי שקורה היום בחברת החשמל, כאשר לא ניתן להתנהל ללא קוורום. הוועדה תיבחן דרכי התמודדות עם המצב.