מנהרות הכרמל שהקימה חברת שיכון ובינוי / צילום: בן יוסטר
גם בשיא תקופת הקורונה, כשהציבור הסתגר בבתים ועסקים רבים הושבתו, היו מי שהמשיכו לעבוד במלוא הקצב. בין אלו החברות הפועלות בתחומי התשתיות, שהוגדרו כחיוניות לתפקוד המשק, והמשיכו להסיע משאיות ומערבלי בטון, מנצלות את ימי המגפה כדי לקדם פרויקטים. קיצור זמנים בפרויקטים הגדולים, בין שמדובר בהקמת מגדלי משרדים ודירות או סלילה של כבישים, משמעותו כסף גדול לאותן חברות.
את הכסף הזה ניתן לראות היטב בדוחות שמפרסמות ארבע החברות הגדולות בענף התשתיות, שנסחרות כולן בבורסה המקומית ונכללות במדד הדגל שלה, ת"א 35. קבוצת אשטרום, שפיר הנדסה, אלקטרה ושיכון ובינוי סיכמו לאחרונה מחצית שנה חזקה במיוחד, המגיעה בהמשך לכמה שנים של פריחה בענף. זאת על רקע הצורך הגדל בהרחבה והקמה של תשתיות במשק, לנוכח הגידול באוכלוסייה בישראל.
המספרים מדברים: הכנסותיהן המצרפיות של ארבע חברות הענק הסתכמו אשתקד ב-23.5 מיליארד שקל ואת המחצית הראשונה של השנה סיכמו עם קצב דומה של 12.9 מיליארד שקל. הרווח הנקי שהן מייצרות בשורה התחתונה עמד אשתקד על 1.9 מיליארד שקל, ובמחצית 2022 הקצב דומה - רווח מצרפי של קרוב למיליארד שקל.
בשלוש השנים האחרונות כיכבו מניותיהן של ארבע החברות הללו וסיפקו תשואה פנומנלית: מניית קבוצת אשטרום זינקה ב-178%, שפיר הנדסה ב-112%, אלקטרה ב-102% ושיכון ובינוי ב-34% "בלבד". כל ארבע המניות הללו "היכו" את מדד ת"א 35, שרשם באותו פרק זמן תשואה של 29%.
קריית המודיעין: הזיכיון יסתיים ב-2047
בד בבד הן מרחיבות את תחומי פעילותן באמצעות רכישות ולצד העסקים המסורתיים של פרויקטים בתחומי התשתיות, התעשייה, הזכיינות והנדל"ן, הן שולחות זרועות לפעילויות משיקות וסינרגטיות, דוגמת תחבורה ציבורית, דיור מוגן, אבטחה ועוד.
עדות למגה פרויקטים שבהם ניתן למצוא את ענקיות התשתיות ניתנה השבוע: שיכון ובינוי השלימה את הסגירה הפיננסית של פרויקט קריית המודיעין של צה"ל בנגב (צומת ליקיה), שבזיכיון להקמתו והפעלתו זכתה בחודש יולי 2020. מדובר בהקמת קמפוס שיאכלס כ-12 אלף חיילים וקצינים מיחידות חיל המודיעין השונות, לרבות תחום הסייבר והטכנולוגיה.
הגופים הממנפים את הפרויקט, סינדיקציה שבה שותפים בנק דיסקונט, קבוצת הראל ואחרים, יעבירו צ'ק של 4.2 מיליארד שקל למימונו, כאשר אכלוס הקרייה צפוי להסתיים בעוד שש שנים. תקופת הזיכיון של שיכון ובינוי צפויה להסתיים בשנת 2047. מדובר באחד ממספר מגה פרויקטים בתחום התשתיות, אשר באים לידי ביטוי בצבר העבודות התופח של ענקיות הענף, שמסתכם נכון לסוף חודש יוני ביותר מ-60 מיליארד שקל - קרוב לתקציב השנתי של משרד החינוך, שהוא הגבוה מבין משרדי הממשלה. מדובר בצבר עבודות שיפרנס את תוצאותיהן העסקיות של החברות במשך שנים ארוכות קדימה.
"תחום התשתיות רק צפוי להמשיך ולגדול במהירות בשנים הקרובות", אומר אחד מבכירי הענף. "הציבור רגיל לתפוס את תחום התשתיות כמה שהיה פעם 'מכרזי מע"צ', כלומר מכרזים במיליארדי שקלים שמיועדים לסלילת כבישים חדשים. אבל התחום יצמח בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות, גם משום שהמדינה צריכה לבנות יותר מבני ציבור - גני ילדים, בתי ספר, משרדי ממשלה ובתי חולים - כל אלו הם תשתיות".
"המשק גדל והדמוגרפיה השתנתה"
לדברי אותו גורם, "המשק גדל ואנשים לא מבינים אפילו עד כמה הדמוגרפיה השתנתה. הילודה של משפחה חילונית זינקה בשנים האחרונות מ-2.3 ל-3.3 ילדים בממוצע. זה שינוי עצום בסדרי גודל. הגיעה גם עלייה משמעותית, שלא מדברים עלייה, מרוסיה בשנה אחרונה, בשל המלחמה מול אוקראינה. וזו אגב עלייה של אנשים עם מקורות כספיים בניגוד לעבר. המשק צומח ולכן תחום התשתיות ימשיך 'לככב'".
מסקירת הדוחות הכספיים של ארבע הגדולות בענף התשתיות בולטת רווחיות יוצאת דופן שמציגה קבוצת אשטרום, הנמצאת בשליטת משפחות המייסדים (גירון, נוסבאום, משורר, רובין וליפשיץ). החברה בראשות המנכ"ל גיל גירון והיו"ר רמי נוסבאום סיכמה רבעון חזק שבו ניכרה השפעת הפעילות בתחום הנדל"ן על תוצאות החברה.
לאשטרום פעילות ייזום נדל"ן למגורים באמצעות החברה הבת אשדר וכן הקמה וניהול של נדל"ן מניב (אשטרום נכסים) ובין היתר אחראית הקבוצה להקמת צמד מגדלי המגורים ברחוב דה וינצ'י בתל אביב.
הזינוק במחירי הדיור סייע לאשטרום להכפיל את שיערוכי הנדל"ן ברבעון ל-203 מיליון שקל, והיווה פקטור משמעותי בקפיצת הרווח הנקי הרבעוני שלה ב-80% ל-293 מיליון שקל. בסיכום המחצית הראשונה צמחו ההכנסות ב-12% לכ-2.5 מיליארד שקל, בעוד שהרווח הנקי עמד על 433 מיליון שקל, הגבוה מבין חברות הענף. זאת לאחר שבסיכום השנה שעברה רשמה אשטרום רווח יוצא דופן של יותר מ-1.2 מיליארד שקל, בין היתר לאחר שמכרה למדינה בחזרה את הרכבת הקלה בירושלים ורשמה רווח חד-פעמי חריג של חצי מיליארד שקל.
אשטרום, מלמדים הדוחות הכספיים, מתרחבת לאחרונה לתחום נוסף שצובר תאוצה בשנים האחרונות - אנרגיה ירוקה. החברה דיווחה מוקדם יותר השנה כי היא נכנסת עם שותף להשקעה בפרויקט להקמת מתקן לייצור 1.5 ג'יגוואט חשמל בארה"ב, בהשקעה כוללת של 1.5 מיליארד דולר.
שפיר הנדסה: החברה בעלת השווי הגבוה בענף
החברה בעלת השווי הגבוה בענף התשתיות היא שפיר הנדסה שבשליטת האחים שפירא, אשר נסחרת בשווי של יותר מ-11 מיליארד שקל (לעומת 8.5 מיליארד שקל לאשטרום, 8.1 מיליארד לאלקטרה ו-6.8 מיליארד לשיכון ובינוי).
ברבעון השני מציגה שפיר הנדסה שחיקה ברווחיות עקב עיתוי סיומם של פרויקטי נדל"ן, אך מנגד היא נהנתה במגזר התעשייה (מחצבות שבבעלותה) מזינוק בהכנסות על רקע עליית מחיר חומרי הגלם.
שפיר, שהשלימה השבוע סגירה פיננסית לרכישת מתקן ההתפלה באשדוד מידי מקורות תמורת 870 מיליון שקל, דיווחה על ירידה של 18% ברווח הנקי הרבעוני ל-82.4 מיליון שקל כאשר בסיכום המחצית הראשונה של השנה עלו הכנסותיה ב-7% לכמעט 2 מיליארד שקל והרווח הנקי ירד -3.5% ל-170 מיליון שקל.
שיכון ובינוי, הוותיקה שבקרב החברות, מחזיקה פעילות מגוונת הכוללת בנייה יזמית למגורים, לצד עבודות תשתיות בארץ ובחו"ל. זרוע האנרגיה של החברה שמחזיקה בשדות סולאריים לצד תחנות כוח קונבנציונליות המופעלות בגז טבעי, הונפקה מוקדם יותר החודש בבורסה בתל אביב.
שיכון ובינוי סיכמה את המחצית הראשונה של 2022 עם עלייה של 8% בהכנסות ל-3.3 מיליארד שקל כשבשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי במחצית של 163.7 מיליון שקל מול הפסד של 1.9 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. החברה שבשליטת נתי סיידוף ובניהולו של תמיר כהן, נהנתה מעלייה חדה בשווי הנכסים המוחזקים על ידה ל-85 מיליון שקל.
קבוצת אלקטרה, שבשליטת אלקו של משפחת זלקינד ובניהולו של איתמר דויטשר, שביצעה בשנים האחרונות מספר דו-ספרתי של רכישות לעיבוי עסקיה בתחומי הבנייה והתשתיות, רשמה זינוק של 23% בהכנסות במחצית השנה ל-5.2 מיליארד שקל, שהושפעו באופן חריג מאיחוד עם פעילות התחבורה הציבורית שלה - חברת האוטובוסים אפיקים. אלקטרה רשמה עלייה חדה של 61% ברווח הנקי שעמד על 190 מיליון שקל, מבקשת ליהנות יותר ממתן שירותים בתחומי התשתיות. במקביל היא נערכת להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט של 9 מיליארד שקל.
גם קרנות הריט קופצות על העגלה
הפריחה של ענף התשתיות והתוצאות החזקות שמציגות החברות המובילות בו, מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד יזמים לקפוץ על העגלה. כך הצטרפו לבורסה בתל אביב בשנים האחרונות מספר קרנות ריט המתמחות בהשקעה בתשתיות. כזו היא קרן קיסטון שהוקמה ע"י המנכ"ל נבות בר וצמד היזמים רוני בירם וגיל דויטש, שלאחרונה זכתה במכרז לרכישת השליטה בחברת התחבורה הציבורית אגד לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל. כאלו הן גם קרן ג'נריישן קפיטל בניהולם של יוסי זינגר וארז בלשה; וקרן אלומה בראשותו של אורי יוגב.