הפוליטיקאי הבריטי ג'רמי קורבין בערב של Bongo's Bingo בליברפול / צילום: Shutterstock, Stefan Rousseau
חדי קרן פרוותיים ופרסים קיטשים אחרים? צ'ק.
להיטי ריקוד דופקים בראש ורקדנים גברים בפאות בלונדיניות הזורקים סטיקלייטים אל הקהל? צ'ק.
בינגו?
כן כן. בינגו. המשחק הזה שנפוץ בבתי אבות ואירועי גיוס כסף בארה"ב, משחק המספרים, עשה דרך ארוכה מאז שג'ון לייסי וחברו ג'ושוע בורק הפכו אותו ל"בינגו של בונגו" (Bongo’s Bingo) - ערב ללא מעצורים בליברפול בו לייסי מתזמר שילוב בין תחרויות ריקודים, הגרלות קיטשיות, הופעות נוסטלגיה לשנות ה־90 ובין לבין, כמה סיבובים של בינגו.
זוג הופעות כאן לאחרונה משכו 3,500 איש בכל לילה, המספר הגדול ביותר עד כה. הן היו סולד אאוט חודשים מראש, וכל כרטיס עלה כ־40 דולר. באותו ערב, נערכו 13 ערבי בונגו בינגו אחרים ברחבי בריטניה. הופיעו בהם גם זמרים מפורסמים, מדיוויד הסלהוף ועד ה-וונגה בויס שאחד מלהיטיהם הגדולים ביותר הוא השיר "בום בום בום בום".
"הכל כמובן משוגע לגמרי", אמר לייסי לפני ההופעה השנייה בליברפול, כשהוא לובש את חולצת הפסים המפורסמת שלו בשחור ולבן ולוגם דיאט פפסי. "הדבר המצחיק הוא שכשהבינגו מתחיל כל העיניים יורדות למטה - כמעט אפשר לשמוע סיכה נופלת".
ההצלחה שלהם נתנה למשחק כאן חיים שניים, עשרות שנים אחרי שאולמות הבינגו החלו להחליף את בתי הקולנוע ברחובות הראשיים של ערים בריטיות, ואז נדחקו על ידי בתי ההימורים על ספורט ומשחקים אחרים באינטרנט. אנשים רבים הבאים לבונגו רוצים ערב שמצטלם טוב לאינסטגרם או טיק טוק כשהם יעלו את התמונות בבוקר למחרת. בונגו, המתייחד באורחים מיוחדים והפסקות לריקודים, מתאים לתיאור הזה יותר מערב בפאב, ואולמות בינגו מסורתיים מושכים סטודנטים ושחקנים חדשים אחרים עם גישה דומה.
"אסקפיזם הוא חלק גדול מזה, פשוט להשתתף במשהו שבו אתה נמצא לגמרי בתוך הרגע", אמר בורק. "אבל גם הבינגו אינטגרלי לזה".
כשהשעון תקתק והתקרב לרגע המיוחל, קליר האמפריז הסכימה אתם. "זה בלי ספק החלק הכי טוב", אמרה, כרטיס הבינגו והמרקר האדום מוכנים בידיה.
היא הייתה בהופעה בבונגו עם חברה לפני כמה ימים כשלייסי שמע שהאורח הסודי, ראפר בריטי, לא יוכל להגיע. כשתהה איך יוכל להציל את הערב, החליט לייסי להוסיף את השכר שלו, 18 אלף דולר, לפרס הגדול בבינגו של אותו ערב.
החברה של האמפריז זכתה והן חילקו את הפרס, כפי שהן עושות לעתים קרובות.
"האנשים של בונגו הגיעו לבית וספרו את הכסף בחבילות ואז זרקנו את כל השטרות באוויר. זה היה הסופשבוע הכי מדהים של החיים שלי".
מחידוני פאבים לערבי בינגו מלאי כאוס
הסיפור של בונגו התחיל לפני עשור כשלייסי, יליד בלפסט, החל לעשות חידוני־פאבים במרכז העיר הסואן של ליברפול. זה איזור שוקק, עם סטודנטים מהמכללות בסביבה, אבל לייסי חשב שאפשרויות הבידור מעט עלובות.
"בהרבה חידונים היו אותם צוותים כל שבוע, אנשים ממש משעממים", נזכר. "חשבתי שאנסה משהו מעט שונה אז התחלתי להכניס קצת ריקודים וקצת מוזיקה, ולהפוך את השאלות למעט טיפשיות".
די מהר היה תור לאורך הרחוב לחידונים שלו בימי שני, וזה לכד את תשומת ליבו של בורק, שהפיק ערבי בידור ברחבי העיר. הוא הציע ללייסי לשתף פעולה בהקמת תכנית בינגו חדשה.
זה היה להיט מיידי. לאחר שעמדו בדרישות לקבלת רישיון להפעלת משחקי הימורים, החלו להפיק הופעות יותר ויותר גדולות ומשוכללות, אבל תמיד הציעו חבילות של דגני בוקר בתור פרסים. (למנצחים מוצעת האפשרות לשמור אותם או לפתוח את האריזות ולפזר אותן באוויר בזמן שלייסי צועק "תורידו גשם!"). היום לייסי ובורק כבר באמצע שנות ה־30 לחייהם והפיקו הופעות במקומות מרוחקים כמו אוסטרליה, איביזה ודובאי.
ותיקי הבינגו היו מרותקים. המבוגרת ביותר שמגיעה באופן שגרתי היא אן גנדי, בת 94. היא הלכה לאחת מההופעות בליברפול עם ביתה ונכדתה. "אני אוהבת לשחק בינגו, אבל זה בינגו שונה, הוא הרבה יותר מבדר", אמרה, וכבר מתכננת ערב בבינגו ביום הולדתה ה־95 בספטמבר.
פעם אחת זכתה בקלנועית, אחד הפרסים הנפוצים בבונגו.
"לא באמת השתמשנו בה, חוץ מכדי לטוס במעלה ומורד הרחוב בחג המולד", אמרה ביתה ורה.
אחרים התנסו בבונגו בינגו אבל מרגישים שחסרה בו התחרות שהם רגילים אליה.
"הוא איטי מדי", אמרה הלן רוג'רס לאחר סיום משחק בבאז בינגו, אולם בינגו וותיק ממזרח למרכז העיר. "כלומר, זה כיף, אבל אחרי כמה זמן את פשוט רוצה לשחק בינגו".
בונגו זו חוויה אחרת - לעתים מרוממת, כשכל מי שהגיע שרים ביחד את השיר "מאני מאני מאני" של אבבא, ולעתים צורבת, כשהמשתתפים התאחדו בקריאות בוז לממשלה הבריטית בגלל האינפלציה הגבוהה.
בעיקר, זה כאוס.
"זו החלטורה הכי טובה בעולם"
בהופעה האחרונה בליברפול התחילו בהקרנה על מסך גדול של לייסי עושה ליפסינק למחרוזת של להיטי הספייס גירלס לפני שהרקדנים של בונגו - כולם גברים, רובם מזוקנים - עלו לבמה לבושים כג'ינג'ר, פוש, בייבי והשאר בזמן שקונפטי ירד עליהם מלמעלה. "זה לא באמת דראג", אמר לייסי אחר כך. "אני לא יודע איך לקרוא לזה".
הקהל, שישב על ספסלים ארוכים כמו בפסטיבל בירה גרמני, כבר היה על הרגליים ורקד.
אחר כך הופיע חקיין של בריטני ספירס לפני שפרס נוסף, שואב אבק, ירד מהתקרה, מכוסה בציפוי מנצנץ כמו כדור מראות. פרסים אחרים כללו נסיעה לדובאי ו־3,500 דולר במזומן.
מאחורי הקלעים, אחד הרקדנים, מארק סמתורסט, הסביר שבמקצועו הוא רופא שנים אבל הוא מעדיף את הזמן שהוא מבלה כאלטר אגו שלו, פיבי המטונפת. "זו החלטורה הכי טובה בעולם", אמר.