גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיירות והסחר פורחים, אז למה ההשקעות עדיין מדשדשות? שנתיים להסכמי אברהם

למרות ההתלהבות הראשונית, ההשקעות שהיו אמורות לזרום ממדינות המפרץ לא הגיעו לישראל ● באיחוד האמירויות מסבירים שהם מעדיפים להשקיע במיזמי תשתיות ● מנגד, היקף הסחר נמצא במגמת עלייה ● השר האמירותי לסחר חוץ לגלובס: "הישראלים חשבו שהכסף יזרום בקלות"

החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן. ספטמבר 2020 / צילום: Shutterstock
החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן. ספטמבר 2020 / צילום: Shutterstock

להסכמי אברהם שפתחו את היחסים המלאים של מדינת ישראל עם איחוד האמירויות ובחריין, ובעקיפין עם מדינות נוספות במפרץ - השלכות מגוונות על הפוליטיקה האזורית, על הביטחון ובוודאי גם על הכלכלה. במידה רבה, הם מהווים "גיים-צ'יינגר'" במעמדה של מדינת ישראל.

ההגעה אליהם התאפשרה בעיקר בזכות עוצמתה הכלכלית והצבאית של מדינת ישראל, שגרמה לחתימה על ההסכמים גם מבלי שנפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לכך, צריך להוסיף את סיועה של איראן, שבעצם היותה איום על האזור כולו - דחפה את המפרציות אל זרועותיה של ישראל.

לפני שנתיים בדיוק נחתמו ההסכמים. בתחילה, המפרציות ובראשן ערב הסעודית, אותתו על הנכונות. לאחר מכן, איחוד האמירויות ובחריין היו הראשונות לנרמל את היחסים. לכולם ברור כי ערב הסעודית בהנהגת נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, אף שלא הצטרפה רשמית - נתנה את הסכמתה לצעד של האמירותים והבחריינים.

נסיך הכתר הבחרייני סלמאן עם רה''מ החליפי נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

הסכם מסוג שטרם הוכר

ההסכם עם איחוד האמירויות הביא לישראל הסכם שלום עם מדינה ערבית מסוג שטרם הוכר. חם, בלי משקעי עבר של מלחמות, ועם אינטרסים משותפים רבים. שגריר ישראל באבו דאבי, אמיר חייק, מגדיר את זה כמפגש בין בני דודים שלא התראו שנים ארוכות.

ואין מדובר רק בתחושות - המספרים מדברים בעד עצמם. היקף הסחר בין ישראל לבין איחוד האמירויות הגיע לכ-1.4 מיליארד דולר. לא כולל שירותים, שמוערכים בעוד כ-200-300 מיליון דולר, והיצוא הביטחוני שהמידע לגביו חסוי. לאורך שנת 2021, הגיע היקף הסחר בין המדינות לכמיליארד דולר, כאשר השירותים הוסיפו כ-200 מיליון דולר.

 

ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה אוהד כהן מספר כי היצוא כולו גדל בשיעור דו-ספרתי מדי שנה בשנתיים האחרונות. לפי הערכה, היצוא הכולל יעלה עד תום השנה ב-13%. שיעור הגידול ביצוא בפרט ובסחר ככלל עם איחוד האמירויות מרשים יותר מנתונים אלה.

כהן מציין כי ישראל ואיחוד האמירויות נמצאות במקום שאליו העריכו שיגיעו מבחינת היקף הסחר. "המון אנשים חשבו בתחילה שברחובות אבו דאבי ודובאי יש עצים שעליהם צומח כסף שיומטר עלינו", מספר כהן. "כמות המשלחות שיצאו הייתה עצומה, והרבה יוצאים היו ללא קשר מציאותי למה שיש לאמירויות להציע".

גיוון היצוא חשוב

לדבריו, הגיוון חשוב. כלומר, הכנסת כמה שיותר ענפים לפילוח היצוא. כהן מקווה כי לאחר שמונה כעת נספח כלכלי, התהליך יהיה מסודר יותר. הוא מזכיר שבקרוב יכנס לתוקף הסכם הסחר החופשי שנמצא בתהליכי אשרור בישראל, לאחר שכבר אושרר באיחוד האמירויות.

המלך חמד עם רה''מ לשעבר נפתלי בנט / צילום: איל יצהר

נתון שמצנן את ההתלהבות נוגע לענף הסחר המשמעותי ביותר - היהלומים, שמהווה יותר מחצי מהיקף הסחר. השר האמירותי לסחר חוץ, ד"ר ת'אני אל-זאיודי, אומר לגלובס כי פערי התרבות הביאו לכך שהיו לא מעט אי-הבנות במגעים בין אנשי העסקים משתי המדינות. "הישראלים חשבו שכסף יזרום מכאן בקלות אבל עסקים הם עסקים. צריך לבנות את האמון, להבין את האקו-סיסטם המקומי - וכך להתקדם. עבור השקעה, צריך שיהיה תוצר מוחשי שהוכיח את עצמו".

ואכן תחום ההשקעות האמירותיות מדשדש. לצד השקעת ענק של קרן העושר מובדאלה ברכישת חלקה של דלק קידוחים במאגר תמר, עסקה ששוויה כמיליארד דולר, יש עוד 100 מיליון דולר מאיחוד האמירויות שמושקעים בקרנות הון סיכון בישראל.

לאחרונה, הוקמה קרן מו"פ חדשה של שתי המדינות בהיקף 100 מיליון דולר, כשכל מדינה משקיעה מחצית מהסכום. "הקרן הזו אמורה להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים עם תנאי יסוד של חדשנות מובנית ופוטנציאל של השפעה ממשית בתחומים החשובים לנו", מסביר השר אל-זאיודי.

הקרן המפורסמת מכולן שנולדה בעקבות הסכמי אברהם בסך 10 מיליארד דולר, שהובטחה על ידי השליט מוחמד בן זאיד לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, נכנסה למעין הקפאה בעקבות המצב הפוליטי בישראל. בחודשים האחרונים היא אמנם הופשרה, אולם טרם החלה בתהליך ממשי של מציאת השקעות רציניות בישראל.

חייק אומר כי באיחוד האמירויות פחות עוסקים בסטארט-אפים, והכסף הגדול יושקע רק בפרוייקטים גדולים של תשתית. עם זאת, הניסיון עד כה לא היה מוצלח. ענקית הנמלים האמירותית DP ניגשה למכרז תפעול נמל חיפה במסגרת תהליך ההפרטה שלו, אך נסוגה. ההסבר שניתן היה כי זה לא משתלב בתכנון הכלכלי והאסטרטגי שלה. אולם, מי שהיו מעורבים בתהליך אומרים כי הם לא אהבו את כפיית השותף הישראלי.

השגריר הישראלי באבו דאבי מוסיף כי על המדינה לפעול לקיצור תהליכים וביורוקרטיה, ולסייע לאמירותים להיכנס למיזמי תשתיות גדולים. "הם ישמחו, למשל, להקים נמל תעופה בים, יש להם ניסיון בזה. או, לבנות שכונת פאלם, כמו בדובאי, מול חופי תל אביב".

החתימה על הסכם הסחר החופשי עם איחוד האמירויות / צילום: Anuj Taylor, Strap Studios

"יחסים שהפכו ליוניקורן"

בעשרת החודשים בתפקיד, חייק הספיק לארח באבו דאבי שני ביקורי נשיא ושני ביקורים של ראשי ממשלה - לצד עשרות שרים. "היחסים החלו כסטארט-אפ והופכים ליוניקורן", הוא אומר. "עד סוף השנה, הם יהיו במקום 15 בסחר עם ישראל ובעוד שנתיים-שלוש בטופ 10 - עם היקף סחר של לפחות 5 מיליארד דולרים".

וכאן, הוא מנפק הצהרה מרחיקת לכת: "איחוד האמירויות יהפכו למנוע צמיחה מספר אחת של הכלכלה והתעשייה הישראלית, בגלל שיש להם תשתיות מו"פ משלימות לישראל, יש הון אמירותי או זר עצום שמיועד להשקעות מו"פ וחדשנות. כמו כן, יש כוח אדם מכל סוג שהוא. עוד נתון חשוב הוא מחירי חומרי הגלם מהטובים בעולם כי הם מרכז סחר עולמי. נקודה אחרונה זו הגישה לשווקים רבים בעולם".

חייק מוסיף כי הגידול בסחר ובשת"פ נותנים סיבות טובות להצטרפות להסכמים של מדינות נוספות שעוקבות מקרוב. "אני רוצה להניח שזה יניע מדינות נוספות מהמפרץ לבוא אל השולחן. אנחנו בונים כלכלת מזרח תיכון חדשה - ומי שלא יצטרף כעת עלול לפספס את הרכבת".

השר אל-זאיודי שכבר ביקר בישראל אומר כי המומנטום עצום. לדבריו, הסכם הסחר החופשי שנחתם בזמן שיא, יזרז עוד את הקצב עד להיקף סחר של 10 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. הוא מגלה כי יש התעניינות ישראלית גוברת והולכת בתחום הנדל"ן באיחוד האמירויות, שהביאה השקעות בהיקפים גדלים. השר האמירותי מציין את הצלחת ההסכם המשולש עם ירדן לבניית חוות ענק סולרית בממלכה ההאשמית שתפיק חשמל אשר אותו ישראל תרכוש, ובתמורה תמכור מים מותפלים לירדן. "כשהתוצאות של ההסכם הזה ייראו, עוד מדינות ירצו לחקות את ההצלחה".

היבט אחר שפתחו הסכמי אברהם הוא החשיפה לחברות ענק בינלאומיות, שעד כה לא התעניינו בכניסה לשוק הישראלי. כזו היא חברת המרכולים הגדולה קרפור, שהקשר עימה נוצר באיחוד האמירויות.

תחום נוסף הפורח בין המדינות הוא התיירות. קרוב לחצי מיליון ישראלים כבר ביקרו באיחוד האמירויות, רובם כתיירים. מעבר לכך, בעת האחרונה החלו סוכני נסיעות בינלאומיים מאירופה ומארה"ב לשווק חבילות משולבות לישראל ולאיחוד האמירויות. התיירים אמורים לנחות בתל אביב, ולאחר שישה ימי טיול באתרים המרכזיים יטוסו לאיחוד האמירויות - ומשם ישובו למדינותיהם.

חשיבות הסעודים רבה

עם זאת, במטרה להביא למימוש אמיתי של הפוטנציאל, נדרשים המנהיגים להביא להסכמי המשך אזוריים. המפתח לכך נמצא בידי ערב הסעודית. כפי שפורסם לראשונה בגלובס, ירושלים וריאד כבר מחממות את הקשרים העסקיים. הסעודים מאפשרים בחודשים האחרונים לאנשי עסקים בעלי אזרחות ישראלית להגיע אליהם, בהזמנה של עמיתים מקומיים.

כבר כיום, כמה חברות ישראליות מעורבות בהקמתה של עיר העתיד ניאום. בד בבד, פרוייקט ענק חקלאי ניסיוני מנוהל על ידי חברות אגרוטק ישראליות. בכיר סעודי סיפר לגלובס: "אנחנו משתדלים לעשות כל מה שניתן בהיעדר יחסים רשמיים בין המדינות. יש אמנם גם התנגדות פנימית, אבל הרבה יותר תמיכה. הפוטנציאל של הסחר והשת"פ הכלכלי עצום". גם הוא מעריך כי אם וכאשר הסעודים יצטרפו באופן מלא להסכמי אברהם, זה יהיה השינוי הדרמטי הנחוץ. "מתי?" - "אינשאללה בקרוב".

כמו עם האמירויות, גם עם בחריין - הציפיות התממשו בצורה חלקית בלבד

עוצמת הקשר המדיני-בטחוני של מדינת ישראל עם ממלכת בחריין, שהצטרפה לאיחוד האמירויות בחתימה על הסכמי אברהם על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון, חזקה יותר מאחותה הגדולה.

הסיבה העיקרית לכך היא האיום האיראני הישיר עליה בשל הרוב השיעי באוכלוסייתה. לפי הערכת מזכירות המדינה האמריקאית, 55%-60% מאוכלוסיית הממלכה היא שיעית - בזמן שהמלך חמד נמנה על המיעוט הסוני. חיבור זה מוביל לניסיונות חוזרים ונשנים של איראן לחרחר מהומות, ולהוביל למרידה בשלטון.

סוגיה נוספת שמשליכה על הסכם השלום בין ישראל לבין בחריין היא ערב הסעודית. בחריין היא מעין מדינת חסות של הסעודים, אי שמחובר למעצמה הסונית האזורית. מדיניות משפחת אל-ח'ליפה שמנהיגה את בחריין, תואמת לזו של השליטים בריאד. כלומר, החתימה על ההסכם עם ישראל נעשתה לא רק בהסכמה, אלא בהכוונה של נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן.

נמל הצי החמישי

חשיבותה הצבאית-בטחונית של בחריין רבה, שכן נמל הבית של הצי החמישי האמריקאי שוכן בה. בביקוריהם של שר הביטחון בני גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד בבחריין הם נפגשו בפומבי עם מפקדי הכוחות האמריקאים, במה שהיווה יותר מאיום מרומז לאיראן.

בהיבט הכלכלי, בחריין היא מדינה קטנה שמונה מיליון וחצי תושבים. הקשרים הכלכליים עם ישראל אמנם גדלו מאוד, אך הם עדיין בהיקף קטן יחסית של עשרות מיליוני דולר. בדומה לאיחוד האמירויות, גם כאן היהלומים תופסים נתח נכבד ביצוא הישראלי, כשביבוא בולט נתח המתכות והאלומיניום לבנייה.

הציפיה שבחריין תשמש גשר לערב הסעודית התממשה, בינתיים, רק חלקית. אחת מעסקאות האלומיניום הגדולות אמנם נעשתה עם חברה סעודית שלה סניף במנאמה, אבל לא מעבר לכך. עם זאת, הבשורות הטובות הן שזה קרה כי הסעודים נפתחו לקשרי מסחר עם ישראל.

עסקה מעניינת בין המדינות נחתמה בתחום המים. איכות המים בבחריין ירודה, ובמרץ אשתקד נחתמה עסקה בין מקורות לבין החברה המקבילה בבחריין למתן שירותי תכנון, יעוץ וליווי לפרוייקטים של שיפור איכות המים, התפלה ושימוש חכם.

עוד כתבות

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

במקביל לדיוני המו"מ: צה"ל ממשיך לתקוף מטרות בח'אן יונס

מקור בכיר בחמאס: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה • גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות • במקביל לדיווחים, המלחמה בעזה נמשכת - מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בחאן יונס שבה זוהה שיגור לעוטף • בלינקן לראש ממשלת קטאר: לסלק את בכירי חמאס מדוחה אם ימשיכו להתנגד לעסקה • עדכונים בולטים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון