הבוררת ורדה אלשיך / צילום: איל יצהר
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, ורדה אלשיך, והמשכן לבוררות אשר במסגרתו התנהל הליך הבוררות של אלשיך, נמצאים במוקד של טענות חמורות וקשות. במשך השנתיים החולפות מתנהל הליך ביטול פסק בוררות של אלשיך, תוך שנטען כלפיה כי לא היא זו שכתבה את הפסק אלא נעזרה ב"בורר צללים" על־מנת שיכתוב אותו עבורה.
■ שוב סערה: מי באמת כתב את פסק הבוררות של השופטת בדימוס ורדה אלשיך?
■ פסק הבוררות, הטענות להעתקה והתשובה החריפה של השופטת ורדה אלשיך
אחת הטענות היא שבגוף פסק הבוררות שנשלח לצדדים נכתבו ההערות: "טרם קראתי"; "לא מסכימה"; ""לא!!!!!! באמת?????". כעת נחשפות ראיותיו של מבקש ביטול הפסק, עו"ד אלעד הלוי המיוצג על־ידי עו"ד מיכאל דבורין. בצעד כמעט חסר תקדים, ויש שיאמרו שנוי במחלוקת, הלוי השתמש בחברת חקירות פרטיות על־מנת לאתר את האדם שהוזכר במסמכי תיק הבוררות ועונה לשם "חיים".
מכיוון שהבוררת ורדה אלשיך הבהירה באופן נחרץ כי לא היה לה עוזר משפטי כלשהו, והיא עבדה לבד על תיק הבוררות, החליט הלוי לחקור את זהותו של אותו "חיים" ששמו מצוין בכתב־יד על גבי מסמכי תיק הבוררות בזו הלשון - "נשלח לורדה ולחיים".
החוקר חילץ מידע וגילה מי עומד מאחורי הבוררות
הלוי שכר חוקר פרטי שדובב את מנהלת תיקי הלקוחות במשכן לשעבר, לימור אהרון, שגילתה כי מדובר בעו"ד חיים פרץ.
לימור: "אין לי את המספר שלו, אבל אני נזכרתי בשם שלו, זה חיים פרץ".
חוקר: "איך?"
לימור: "חיים פרץ".
......
חוקר: "אבל הוא עבד עם ורדה ביחד, אני לא מתבלבל, נכון?"
לימור: "כן, נכון. אולי עדיין הוא עובד איתה. אני לא יודעת מה קורה שם כבר".
יש לציין כי אומנם בורר זכאי כמובן להיעזר בשירותיו של עוזר משפטי, אולם מנכ"לית המשכן לבוררות, רוני גרינברג, הצהירה בעבר כי אלשיך עבדה לבד ללא עוזר משפטי.
הלוי: "הם עושים את זה לבד? עם עוזרים משפטיים? איך זה עובד שמה?"
גרינברג: "לבד היא עובדת, מה זאת אומרת?"
הלוי: "הכול לבד?"
גרינברג: "זה כבר לא בית משפט שיש, אתה יודע, 50 תיקים על השולחן לכתיבה בעת ובעונה אחת".
בשלב הזה הלוי המשיך בחקירה ונעזר בחוקרת פרטית על־מנת שתחלץ מידע מעו"ד פרץ. חברת החקירות פנתה אל פרץ תוך שהיא מציעה לו לשמש בורר בסכסוך בין צדדים שונים. פרץ לא לקח את התפקיד, מאחר שטען כי הוא עוקר לחו"ל, אך הסכים לסייע בבחירת בורר ראוי. וכך, כשהציעה החוקרת לפרץ כי תיקח את ורדה אלשיך להיות לבוררת בתיק, הבהיר לה פרץ כי אם היא תיקח את אלשיך כבוררת, הוא יגיע אליה בכל מקרה - "בדלת האחורית".
חוקרת: "ורדה אלשיך גם מוכרת. אני לא מכירה אותה, כן? אבל היא נראית לי..."
פרץ: "אני מכיר אותה טוב מאוד, אני עובד איתה".
חוקרת: "די!"
פרץ: "כן. אבל אל תקחי אותה".
חוקרת: "למה?"
פרץ: "כי אז את תפגשי אותי עוד הפעם בדלת האחורית".
מכאן הסיק הלוי כי "חיים" המדובר הוא למעשה עו"ד חיים פרץ, שאליו הועברו המסמכים במקביל להעברתם לידי הבוררת. למעשה, כך לטענת הלוי, מהמסמכים מוכח כי "חיים" היה חלק מהליך הבוררות לכל אורכו, וממילא קל היה לו לכתוב את פסק הבוררות, שכן הוא "שלט בחומר".
פרץ, יש לציין, הוא עורך דין המתמחה בתחום הבוררויות. הלוי סבר כי בתיק הבוררות קיימות עוד עשרות בקשות עליהן התיעוד "נשלח לורדה ולחיים", ולכן עמד על זכות עיון נוספת בתיק. המשכן לבוררות עיכב את העיון בפועל במשך זמן ניכר, עד שזה התקיים בפועל לפני מספר שבועות.
סיכומי הצדדים נעלמו מתיק הבוררות
לפני כשבועיים, בעקבות הוראת בית המשפט למשכן לבוררות לאפשר להלוי לעיין ולצלם את תיק הבוררות, התקיים העיון בתנאים שקבע המשכן. העיון התקיים בנוכחות מנכ"לית המשכן, הלוי ועו"ד של הצד שכנגד. העיון הוקלט בשמע ובווידאו על־ידי המשכן לבוררות וחלקים ממנו הוקלטו גם על־ידי הלוי.
כאשר הגיע הלוי לצלם את תיק הבוררות, התחוור לו לטענתו כי "הבוררות או מי מטעמה פשוט העלימו את סיכומי הצדדים מתיק הבוררות (מעל ל־1,000 עמודים) - ממש כך - ובפי הגברת רוני גרינברג, מנכ"לית המשכן לבוררות, לא היה כל הסבר לדבר".
לטענתו, מעשה זה נעשה "על־מנת שלא ניתן יהיה להעביר את שני כתבי־היד השונים כפי שמופיעים בסיכומי הצדדים למומחה". נזכיר כי מלכתחילה אחת הראיות לכך שגורם נוסף עבד על תיק הבוררות, הייתה שנמצאו הערות בכתב־יד שונה על גבי סיכומי הצדדים. גרפולוג עימו התייעץ הלוי הגיע למסקנה לכאורה כי מדובר בכתב־יד של שני אנשים שונים, אך אמר כי יש צורך לקבל את המסמך המקורי על־מנת שייתן חוות־דעת מקצועית. כעת מתברר כי הסיכומים פשוט נעלמו.
אם לא די בכך, נטען כי עשרות מסמכים המעידים כי "חיים פרץ לקח חלק פעיל בבוררות דנן - מתחילתה ועד סופה - הוצאו אף הם מתיק הבוררות, שכן הבוררת ומי מטעמה לא ידעו כי אלה כבר צולמו על־ידי הגברת גרינברג בעבר והועברו לידי הלוי. ושוב - מסמכים אלה פשוט אינם מצויים עוד בתיק הבוררות. גם כאשר עובדה זו הוטחה בפני גרינברג, מעבר לתדהמתה, היא אפילו לא ניסתה להבהיר לאן נעלמו. גם הבקשות החוזרות מגרינברג או מהמשיבים כי יאתרו את המסמכים הללו העלו חרס - הם אפילו לא ניסו".
לאור כל הנ"ל, טוען הלוי באמצעות עו"ד דבורין כי בפנינו מקרה חמור של שיבוש הליכי משפט והעלמת ראיות. משום כך, הלוי דורש לזמן לחקירה את הבוררת אלשיך, את עו"ד פרץ, את מנכ"לית המשכן לבוררות גרינברג וכן את לימור אהרון.
אלשיך קיבלה מעל חצי מיליון שקל
נזכיר בקצרה כי אלשיך, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבלה עבור תיק הבוררות 900 אלף שקל, ובגין כתיבת פסק הבוררות בלבד קיבלה אלשיך למעלה מחצי מיליון שקל.
בבקשת הביטול כתב עו"ד דבורין כי "פסק הבוררות נשוא בקשה לוקה בשורה של עילות ביטול חמורות, שהבוטה בהן - אך לא העיקרית - היא העובדה שפסק זה נכתב על־ידי 'גורם עלום' אשר את זהותו לא נדע - עת הבוררת דנן ושלוחיה מבהירים פעם אחר פעם כי הפסק נכתב על־ידי הבוררת לבדה, בשים לב שהבוררת הנכבדה גבתה רק בגין כתיבת פסק זה סכום של 568,620 שקל, שעניינו חיוב לפי שעות עבודה שלה ולא של איש זולתה".
השופטת בדימוס אלשיך בחרה שלא להתייחס לפניית לגלובס, אולם בתגובה שהוגשה לאחרונה אל השופטת עינת אבמן־מולר, הכחישה לאחרונה אלשיך את המיוחס לה וכינתה את הדברים "הבל הבלים הכול הבל". אלשיך טענה בתוקף כי היא זו שכתבה את פסק הבוררות. "שמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את טענותיהם, את ראיותיהם וכו', ולבסוף אני כתבתי את פסק הבוררות, ואני חייבתי את המבקשים (עו"ד אלעד הלוי וחברתו, א"ג) לשלם למשיבים, ובדין עשיתי זאת. אני עומדת מאחורי כל מילה הכתובה בפסק הבוררות, שנכתב על־ידי, ועל־ידי בלבד".
אלשיך טענה כי מקור ההערות הוא בהתלבטות שלה: "כפרקטיקה נוהגת ומקובלת, כתבתי הערות בגוף הפסק, ובהן הוראות שונות, שרובן ככולן נוגעות לעניין זה. אדגיש: המסקנה, הנימוקים והראיות נותרו כשהיו. הקביעות, הניתוח הראייתי, העובדות שהוכחו והסעדים שנפסקו לא השתנו בשום גרסה.
"מדובר בהערות פנימיות שאני כתבתי לעצמי על גבי הטיוטה, משל 'דו־שיח' וסימון לעצמי, לצורך טיוב ודיוק של נוסח פסק הבוררות". לדבריה, כאשר סיימה את הכתיבה, היא ביקשה למחוק את ההערות ואת הניסוחים השונים, אך הם בטעות נותרו בשולי הגיליון ונשלחו כך לצדדים.
חרף ניסיונות רבים, לא הצלחנו לקבל את תגובת עו"ד חיים פרץ. מנכ"לית המשכן לבוררות רוני גרינברג מסרה בתגובה כי "המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים מעולם אינו צד להליכים משפטיים שמתנהלים בין צדדים להליך בוררות, ומעולם לא התייחס ויתייחס למחלוקות בין הצדדים או להליכים ביניהם או לכל פסק בוררות, וכך גם ימשיך לנהוג במקרה זה". כאשר נשאלה האם תגובתה היא על דעת השופטת אלשיך ועו"ד פרץ, בחרה גרינברג להתעלם ולא להגיב.