שר הבריאות ניצן הורוביץ / צילום: מוטי מילרוד, פול ''הארץ''
רפורמת יבוא המזון, תוכנית הדגל של ממשלת בנט־לפיד לטיפול ביוקר המחיה, נמצאת בימים אלה על שולחן רשות הרגולציה. הפרק המתייחס לפתיחת שוק המזון ליבוא תלוי בין היתר בביטול התקנים הישראליים המיוחדים בשורה של מוצרי מזון ולהסתפק בתקינה האירופית. אלא שבמשרד הבריאות מתעקשים לשמר 37 תקנים ייחודיים ל־37 מוצרים מתוך 127 התקנים הכלולים ברפורמה (29%).
פנייתנו לשר הבריאות ניצן הורוביץ נענתה בתשובה קצרה לפיה מדובר ב"עניין מקצועי של המשרד", ובדומה גם במשרד הכלכלה, שהעומדת בראשה אמורה לחתום על ביטול התקנים, גלגלו אחריות למשרד הבריאות. כך בזמן שהממשלה מתהדרת ברפורמת היבוא, בחלקים גדולים ממנה מחזיקים עדיין בעלי האינטרסים שמונעים יבוא נטול מכסות ומכסים.
■ הדבש בחוץ, התה בפנים: אלו המוצרים שייפתחו ליבוא
■ ברביבאי ביטלה את ההחרגות: ילקוטים, טמפונים וקונדומים ייכנסו לרפורמת היבוא
■ מחוק המטרו ועד הרפורמה בחקלאות: כך השתלטו מחדש הלוביסטים על הכנסת
ביום חמישי לפני שבועיים התקיימה ישיבה נוספת של ועדת המזון ברשות הרגולציה במטרה לדון בבקשת ההחרגה של משרד הבריאות. לדיונים הוזמנו בעלי עניין כמו התאחדות התעשיינים, איגוד היבואנים, מועצת החלב וכן "לובי 99". חברי הוועדה, בראשם יואל בריס ובהם נציגי משרדי האוצר, הבריאות, הכלכלה ואחרים, התבקשו לדון בתקנים בהליך של שיתוף הציבור ולקבל החלטה שתוגש לחתימת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי.
בין היתר הוצגה בדיון עמדת משרד הבריאות, לפיה החיוב לתקן ייחודי לשמן זית, דבש, ירקות קפואים, קפה, מלח, פפריקה, מיצי פירות, מיונז, חרדל ועוד 28 מוצרים בישראל הוא חיוני לבריאות הציבור. כך למשל לגבי שמן הזית, במשרד הבריאות הסבירו כי "חשוב לשמור על טוהר המוצר". כיוון שהתקינה הישראלית מחייבת שיעור גבוה יחסית של שמן זית טהור, שמן הזית נכנס להמלצות התזונתיות הלאומיות. החשש הוא שאם התקינה האירופית תיושם בישראל, ייווצר פער בין המלצות משרד הבריאות לצריכת שמן זית לבין המוצר שיוצע על המדפים - שמן זית פחות איכותי ופחות בריא.
את התקן הייחודי לדבש מסבירים במשרד הבריאות כהכרח שנועד למנוע זיופים או דבש שהופק מפרחי לבנדר שיאיימו על בריאות הציבור. בנוסף, שיעור הסוכר המותר במוצרי דבש בישראל נמוך מזה שבאירופה; ואילו בירקות הקפואים, אגב המשבר בסנפרוסט, נמסר לשאלת גלובס כי זה הכרח שנועד להתאים עצמו להרגלי הצריכה הישראלים: "הותרת הרשמיות של הסעיפים בתקן נעשית כדי למנוע את חשיפת הציבור לסיכונים מיקרוביולוגיים הקשורים באופן הצריכה הייחודי בישראל". כששאלנו את משרד הבריאות מהם אותם הרגלים ייחודיים לישראל לעומת העולם, הם התחמקו מלספק הסברים.
התקן הייחודי למלח נשען על התוספת שבישראל היא תנאי סף לשיווק המוצר: יוד למרכיביו. התקן המיוחד התמוה ביותר אולי הוא זה של הקפה. התקן דורש בין היתר שבקפה נטול קפאין יעמוד שיעור הקפאין על פחות מ־0.03% - בדיוק המספר הנקוב בתקינה האירופית. ועם זאת, במשרד הבריאות ממליצים לשמר את זה הישראלי.
מאחורי הקלעים ההסברים נשמעים אחרת
מאחורי הקלעים מחלקים גורמים המעורים בעבודת הוועדה את בקשות ההחרגה לשני חלקים. החלק האחד מתייחס לדבש, שמן הזית והירקות הקפואים, ובו נטען כי הסיבות לבקשה הם בעיקר ללחצים של הלובי החקלאי על משרד הבריאות - טענה שנדחית על הסף במשרד. בחלק השני, לעומת זאת, תולים את הבקשה בשורה ארוכה של מוצרים שטרם הספיקו לבחון את האפשרות לבטל את התקנים שלהם, ולכן נדרש עוד זמן מעבר למועד כניסת הרפורמה לתוקף - 1 בינואר 2023. כמה זמן? שוב, אין תשובה.
עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה ב"לובי 99", אמרה לגלובס כי "אנו מצפים מוועדת החריגים לא לאשר את המלצת משרד הבריאות לשמר 37 תקני מזון ייחודיים כמו שמן זית ודבש, אם אין להם הצדקה בריאותית מובהקת. תקן ייחודי הוא אמצעי קלאסי לחסימת יבוא ושימור כוחם של הספקים הגדולים להעלות מחירים על חשבון הציבור".
אלעד מלכא, מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו", אמר לגלובס כי "בזמן אינפלציה ועליית מחירים הצעד הכי משמעותי שהממשלה יכולה לעשות הוא לפתוח שווקים לתחרות וליבוא. אף אחד הרי לא חושב שהקפה, שמן הזית או הדבש באירופה מסוכנים לבריאות הצרכן. מדובר במניעת יבוא והעלאת מחירים ללא הצדקה".
לאחר שתסתיים עבודת הוועדה, יוגש כאמור מסמך לחתימת שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. כך, במטרה להקל על היבוא ולפתוח את שוק המזון לתחרות, עוד לפני ראש השנה 60 תקני מזון ייחודיים לישראל צפויים להתבטל באופן מיידי, ועוד 30 תקנים יבוטלו הדרגתית.
באשר ל־37 התקנים עליהם מתעקשים במשרד הבריאות, נראה כי הוועדה צפויה להשאיר אותם על כנם לפחות עד לממשלה הבאה. גורמים בוועדה ומחוצה לה אמרו לגלובס כי מסקנות הוועדה לא צפויות לסתור את עמדת משרד הבריאות, וכי המלצת המשרד תזכה לחותמת הוועדה ובהמשך גם לחותמת השרה.
תגובות: "השיקול הוא בריאות הציבור"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המלצות משרד הבריאות להותרת רשמיותם של 37 תקנים מתוך 127, גובשו לאחר בחינת הצוותים המקצועיים במשרד הבריאות, שבוצעה במשך מספר חודשים, כאשר השיקול המרכזי להותרת תקן היה 'בריאות הציבור'. כל טענה שמציגה אחרת את תהליך זה פוגעת בעבודה המאומצת שנעשתה וחוטאת לעובדות".
ממשרד הכלכלה נמסר: "הדיונים נמצאים בעיצומם וטרם התקבלו החלטות".
הדבש כמשל: הליך המכסות שבולם את התחרות בין היבואנים
בכל חודש אלול נפתחות מכסות ליבוא דבש לקראת ראש השנה. בשאר ימות השנה ישראל מגבילה את יבוא הדבש (יחד עם שורת מוצרי מזון אחרים) במטרה להגן על התוצרת המקומית. בתקופות בהן הביקוש גובר על התפוקה הישראלית, כמו החגים, הממשלה פותחת מכסות - כמות מוגבלת של סחורות שניתן לייבא ואף לפטור אותן ממס יבוא.
כיום, פתיחת המכסות מתרחשת ללא הליך תחרותי, או שהן מחולקות בין היבואנים לפי חלקם בשוק, או שהן מחולקות בהגרלה (במקרים של אריזות קטנות כמו בדבש). כך נוצר מצב שיבואנים מסוימים "בולעים" את כל המכסות (שעומדות על כ־500 טון) ומוכרים את הדבש קרוב למחיר השוק הישראלי, כיוון שידעו שהכמות הפטורה ממס מוגבלת וקטנה.
לבעיה הזו, של פתיחת מכסות ללא הליך תחרותי, כבר נמצא פתרון במשרדי הממשלה. משנת 2012 משרד הכלכלה החיל על שורה של מוצרי מזון מכרזים ליבוא פטור ממס. לפי השיטה, היבואנים מתחרים מראש על המחיר הנמוך ביותר כדי לזכות ביבוא פטור ממס. כך, בשנת 2016 לדוגמה נפתח מכרז ליבוא בשר טחון טרי. אז, המחיר הממוצע של בשר מיובא היה 58 שקל לקילו. היום, היבואנים מציעים מחיר ממוצע של 29 שקל לקילו.
אז למה השיטה הזו לא מיושמת על מכסות הדבש? לפני מספר שבועות שר החקלאות עודד פורר ביקש להגדיל את מכסת יבוא הדבש השנתית ל־560 טונות ולצרף את מכסות הדבש להליך של משרד הכלכלה. אלא שהאחרון סירב וגלגל את האחריות חזרה, בטענה כי משרד החקלאות, בתיאום עם האוצר, אמון על יבוא מוצרים גולמיים (כגון דבש, ביצים וחלב), ומשרד הכלכלה אמון רק על מוצרים שעברו עיבוד תעשייתי (כגון גבינות, שמן זית ובשר טחון). "לשני המשרדים יש מנגנון מקביל לחלוקת וניהול מכסות יבוא", הסבירו במשרד, "ואין שום היגיון בהעברת חלוקת מכסות, דבר הדורש מקצועיות והבנה בתחום, ממשרד למשרד".
אבל סיבה נוספת לכך ששרת הכלכלה לא רוצה את מכסות הדבש תחת אחריותה יכולה להיות זהות ראש השדולה החקלאית בכנסת - רם בן ברק, חבר מפלגתה. בנוסף, משרד הכלכלה כבר נמצא במאבק מול ארגוני החקלאים בצל רפורמת הפירות והירקות, וייתכן כי ברביבאי מעדיפה לבחור את המלחמות שלה מול הלובי החקלאי, במיוחד בתקופת בחירות.