אי תשלום לנשיא הלשכה: פגיעה בעיקרון השוויון שפוגעת ברואי החשבון

הכותב הוא נשיא הכבוד של לשכת רואי החשבון בישראל ושימש כנשיא לשכת רואי החשבון בשנים 2000-2006

בשבוע הקרוב יעמדו חברי לשכת רואי החשבון בפני השאלה האם הגיע הזמן לעודד נשיאי לשכה להתחייב לעבוד רק עבור הלשכה ורואי החשבון ולקדם את מעמד המקצוע ללא שום ניגוד עניינים אחר - או להמשיך את הנורמה שרווחה עד היום שנשיא הוא מתנדב, ואין לו חובה אמיתית כלפי החברים? מדובר בהחלטה עקרונית ותקדימית שתשפיע על המקצוע לעתיד לבוא. 

■ דרישת השכר של נשיא לשכת רואי החשבון: 40 אלף שקל, עבור 90% משרה 
■ בכירי לשכת רואי החשבון נגד דרישות השכר של נשיא הלשכה 

כמי שכיהן בעבר כנשיא לשכת רואי החשבון בהתנדבות ומכיר מקרוב את מה שכרוך במילוי התפקיד - חשבתי שנכון יהיה אם אשמיע את קולי בעד שינוי המצב ובעד מתן גמול לנשיא הלשכה. נדמה לי שדווקא אני, שמילאתי את התפקיד במשך 6 שנים, יכול להעיד ממקור ראשון עד כמה הנורמה הקיימת, שלפיה נשיא הלשכה הוא תפקיד התנדבותי - היא שגויה.

כאמור, במשך למעלה מ-6 שנים כיהנתי כנשיא לשכת רואי החשבון, כולל 4 שנים כחבר ההנהלה העולמית של רואי החשבון, מילאתי את התפקיד ללא שכר והשקעתי בו למעלה מ-150 שעות בחודש (בהערכה שמרנית מאוד), שהן למעלה מ-10,000 שעות במהלך כל הקדנציה. לפי כל תחשיב של עלות שעת עבודה, הפסדתי מיליוני שקלים תמורת הזכות למלא את התפקיד.

אכן אני רואה בכך זכות ואפילו שליחות, הצלחתי לעמוד בכך בזכות עובדיי המסורים שדאגו להחזיק את המשרד, ובזכות ההון העצמי הקטן שצברתי במהלך 20 השנים שבהן הייתי הבעלים של משרד עצמאי, טרום בחירתי. אך האם זו הדרך הנכונה? האם נכון שנשיא הלשכה יזדקק לחסכונותיו הפרטיים כדי לשמש כנשיא? התשובה לכך לדעתי היא ברורה - לא.

מרבית רואי החשבון לא יכולים להרשות זאת לעצמם (בוודאי שלא אלה שנמצאים בתחילת דרכם), והתוצאה היא שמעטים מאוד מבין העוסקים במקצוע יכולים, בפועל, להתמודד על התפקיד, כאשר חלקם עשו זאת, לצערי, תוך ניצול התפקיד לקידום משרדם.

אילו נשיאי עבר היו מגישים דוחות, הייתה מתגלה תמונה עגומה

מזה למעלה מ-15 שנים, למעשה מאז שסיימתי את כהונתי כנשיא הלשכה, אני שב ומעלה מדי פעם את הצורך במתן שכר לנושא בתפקיד זה. כאשר העמדה שלי מתועדת היטב בדיוני בוועד המרכזי של הלשכה, אני מברך את חבריי לוועד המרכזי, שברוב סוחף החליטו "להרים את הכפפה". 

אחת הסיבות, לדעתי העיקרית שבהן, שעמדה מול עיניי חבריי לוועד המרכזי, הייתה שבמצב הקיים חברים טובים ומוכשרים, שהיו יכולים להיות נשיאים מצוינים, פשוט לא מסוגלים להתמודד. אם אין לך אבא או אמא עשירים, או שאתה שותף במשרד גדול, המעוניין שתהיה נשיא כחלק מאסטרטגית הקידום של המשרד - זו פשוט התאבדות.

חבל שאין חובה על נשיאי עבר - כפי שיש לנבחרי ציבור - להגיש הצהרת הון לפני הכניסה לתפקיד ואחריה, כמו גם דוחות שנתיים. אם היו מוגשים דוחות כאלה - הייתה מתגלה תמונה עגומה למדי.

אם אנחנו רוצים לשמור על עיקרון השוויון, לא יכול להיות שיהיה מחסום כלכלי שימנע מאנשים טובים וראויים להתמודד על התפקיד.

האמת הפשוטה היא שמדובר בתפקיד שאם ממלאים אותו נכון, חייב להיעשות במשרה מלאה, ותשלום שכר לנשיא הלשכה הוא דבר שלא רק מתבקש אלא גם מתחייב. גם השכר המוצע, בגובה של שכר חבר כנסת, הוצע על-ידי פעמים רבות בעבר. אומנם הפעם לא הייתי חלק מהצוות שגיבש את ההצעה, אך שמחתי לראות שקלעתי לדעתם.

משיחות שהיו לי עם חברי לשכה רבים, אני מתרשם שרובם הגדול סבורים, כמוני, שיש לתגמל את נשיא הלשכה. הביקורת היא לא על עצם הצורך בגמול, אלא על כך שהנשיא המכהן, רו"ח חן שרייבר, לא הודיע על כוונתו זו עת הוא התמודד על התפקיד.

טענה זו, שלדעתי היא גם נכונה לכשעצמה, לא נכונה במקרה של הנשיא הנוכחי, שכן כמי שליווה אותו וסייע לו במערכת הבחירות שלו, אני משוכנע כי הדבר אפילו לא חלף במוחו, עת הוא התמודד לתפקיד. 

קשה עד כמעט בלתי אפשרי להבין מראש מה דורש התפקיד. גם אני, לפני שנכנסתי לתפקיד, לא העליתי על דעתי עד כמה מדובר בעבודה אינטנסיבית, ועד כמה היא דורשת תעצומות נפש וזמן. רק כאשר אתה יושב על הכיסא, אתה מבין באמת במה התפקיד כרוך וכמה צריך להקדיש לו, אם רוצים לבצע את התפקיד כהלכה ולא להשתמש בו ככלי לקידום שלך ושל משרדך.

כמי שמקצוע ראיית החשבון יקר לו, חשוב לי שכל מי שממלא את תפקיד נשיא הלשכה ישקיע את כל כולו ומרצו בתפקיד ובקידום מעמד המקצוע; אך אינני מצפה ממנו להפסיד מיליונים לשם כך, כפי שעשיתי אני.

ואשר לשאלה, הלגיטימית לכשעצמה, למה שלא נחיל את השינוי רק מהקדנציה הבאה - תשובתי היא פשוטה: ככל שדעתכם העקרונית כדעתי, ולפיה הגיעה העת לעשות שינוי ולעבור למודל החדש, אזי אין שום סיבה שנדחה את החלתו, רק בגלל שיפה יותר היה אם הדברים היו ידועים מראש. לדעתי יש להחיל אותו עכשיו ומיד, ו"יפה שעה אחת קודם".