עו''ד ורו''ח אשר אנגלמן, הממונה על חדלות פירעון / צילום: אופיר אייב
עו"ד ורו"ח אשר אנגלמן נכנס השבוע לתפקיד הממונה על חדלות פירעון, לאחר שהשנה הופרדו האפוטרופוס הכללי והממונה על חדלות פירעון.
בפני אנגלמן, שהגיע ממשרד גולדפרב-זליגמן, עומדת שורת אתגרים. עורכי דין בכירים בתחום סיפרו לגלובס מה דרוש שיפור, ומהם האתגרים העיקריים שעומדים בפני הממונה החדש.
הימנעות מבית המשפט
ביולי 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון, שתוכנן לחולל מהפכה. החוק החליף חקיקה מנדטורית בת יותר מ־80 שנה, והגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב. בבסיס החוק ניצב העיקרון שלפיו התכלית הראשונה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של החייב.
ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח) ושותף בכיר במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס, טוען כי למרות החקיקה, "שיעור השיקומים בישראל הוא נמוך ביחס לעולם". לדבריו, אחת הסיבות היא מדיניות הממונה ביחס למינויים, שכר-טרחה ועידוד שיקום והבראה.
"הרפורמה תעדפה את השיקום על פני פירוק, אך זהו עניין שטרם הוטמע כראוי", מוסיף עו"ד שי גרנות, שותף בכיר וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד בלטר, גוט, אלוני. לעמדתו, "על הממונה לייצר אלטרנטיבות שעשויות לסייע להגיע להסדר".
לאחר פרוץ מגפת הקורונה נעשה תיקון זמני בחוק, המכונה "תיקון 4", כדי להגן על מי שנקלע לחובות למשך 3־4 חודשים, שבמהלכם יוכלו החייבים לגבש הסדר חוב בליווי מנהל הסדר. עו"ד קרן רייכבך־סגל, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד גורניצקי, אומרת כי אחת הבעיות היא הימנעות החברות מכניסה לבית המשפט.
רייכבך־סגל מוסיפה כי חברות מגיעות להליכים בפני בית המשפט בעיקר במסגרת התיקון, שמוגבל בזמן, כאשר מנהלי החברה ממשיכים לנהל אותה ויש יותר גמישות במינוי בעל התפקיד. "אם התיקון יהפוך לחלק קבוע מהחוק, עם הגברת הסמכויות ואפשרויות ההסדר במסגרתו - יגבר האמון במערכת המשפט ותהיה חזרה לנהל הליכים בבית המשפט".
עו"ד שי מילוא, שמשמש כנציג לשכת עורכי הדין בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, אומר כי אין מקום לאמץ את תיקון 4 באופן קבוע כי הוא מנוגד לרצון המחוקק באופן רגיל.
"תיקון 4 משרת בראש ובראשונה את האג'נדה של התאגיד ובעלי השליטה, במטרה לנהל את ההליך לצרכיהם. בפועל, אין הליך שיקומי אמיתי, ונגרמים נזקים לנושים".
לדבריו, המשימה העיקרית של הממונה היא לאזן בין האינטרסים של הצדדים, וכי הדרך היחידה להשיג זאת היא למנות בעל תפקיד אובייקטיבי על־פי המלצת הממונה מתוך אותן הרשימות שנבחרו.
גם עו"ד אסף קליין, שותף במשרד ב. לוינבוק, מתייחס לכך שחברות ממעטות לפנות לבית המשפט, אך לאור המיתון העולמי והמקומי מעריך כי הממונה צפוי להתמודד עם גל פניות גדול יותר. "האתגר המשמעותי של הממונה יהיה לעצב קו המוביל לשיקום חברות רבות ככל האפשר".
שיטת המינויים
באוקטובר 2021 נכנסו לתוקף רשימות עורכי הדין החדשות, מהן ממליץ הממונה לבית המשפט על נאמנים. לרשימות שנקבעו חשיבות רבה. הן מכריעות מי יוכלו להתמנות לנאמנים בהליכי חדלות פירעון, כאשר בעת טיפול בתאגידי ענק אלו משתכרים מיליוני שקלים. ביקורות שונות נשמעו על הליך המינוי. אחת הטענות היא שגם כיום הרשימות משמרות את "הגילדה" המצומצמת של המפרקים המנוסים. בד בבד, נשמעת ביקורת כי פחות חברות רוצות לפנות להליך של חדלות פירעון.
חלק מעורכי הדין אמרו כי קשה להעריך אם הרשימות שינו את המצב, ואילו חלק אחר הצביעו על כך שמתמנים אנשים שאינם מתאימים. "פחות חברות רוצות להשתמש וללכת להליכי חדלות פירעון בגלל מינוי אנשים לא מתאימים. מתמנים אנשים שלא מביאים תוצאות", אמר עו"ד נס.
יישום סמכויות החקירות
ביחידת הממונה על חדלות פירעון פועל גוף חקירות, שבמסגרת החוק החדש הוענקו לו סמכויות פליליות. עו"ד איתן ארז אומר כי מדינת ישראל היא "גן עדן לנוכלים", ואנשים רבים מנצלים לרעה את החוק. "כשמחד שיקום החייב ומאידך השאת דיבידנד לנושים, ברור שהאחד בא על חשבון השני. כיום המערכת שוגה שהיא הולכת לכיוון שיקום החייבים במקום דאגה לנושים". לעמדתו, יש לחזק את מחלקת החקירות תוך מתן סמכויות מעצר לחוקרים. הוא מבקר את העונש המקסימלי הקיים כיום על עבירות פשיטת רגל, שלוש שנים, שלראייתו אינו מייצר הרתעה.
עו"ד ארז מוסיף כי אחת הדרכים לממן את חיזוק היחידה היא לקחת מדמי ההשגחה של 20% שגובה הממונה מכל שטר-טרחה בתיק. "אין שום הצדקה שדמי ההשגחה ילכו לאוצר המדינה. גובה דמי ההשגחה הינו מוגזם וניתן להפחיתם ל־15%".
כספי יחידת ההשקעות
האפוטרופוס הכללי מפעיל יחידת השקעות שמנהלת 9.1 מיליארד שקל. כספים אלו התקבלו מפשיטות רגל, פירוק חברות, חילוט ועיזבונות לטובת המדינה. ועדת ההשקעות היא ועדה סטטוטורית שכוללת שלושה חברי ועדה בראשות האפוטרופוס עו"ד בנצי פיגלסון. יחד איתו נציגים ממשרד האוצר ואגף השווקים בבנק ישראל.
עורכי דין מציינים כי יש צורך בארגון מחדש בתחום הכספים המוחזקים על־ידי הממונה, כאשר הטענה המרכזית היא לירידת ערך הכספים וניהול לא יעיל של הסכום העצום. ממידע שהגיע לגלובס, בשנת 2022 נרשמו הפסדים בקרן פירוק חברות בשיעור של 6%. בעיה נוספת היא אופן תפעול החשבונות בבנק לאומי ובבנק מזרחי טפחות. "כרגע, תפעול החשבונות מסורבל ביותר ולעתים לוקח בין חודשיים לשלושה לבצע פעולה פשוטה", אומר עו"ד ארז.
לדבריו, אופן ניהול הכספים "מביא לנזק של מאות מיליונים, וצריך לבדוק כיצד קרה הדבר ומה עשתה ועדת ההשקעות שהייתה אמורה להשקיע בצורה מושכלת. במשרדנו שני מקרים בהם פיקדונות של מיליונים שהיו בידי הממונה נשחקו ב־5%־6% נומינלי".
חברות ללא פעילות
בעיה נוספת היא פירוק חברות ללא פעילות וללא נכסים. חברות אלו מחויבות לפנות לבית המשפט שממנה להן בעל תפקיד שעובד ללא שכר. לדברי עו"ד רייכבך־סגל, פירוק כזה יוצר בעיה כפולה. "חברות כאלה לא יכולות להתפרק בצורה יעילה, וחייבות להתפרק בהגשת בקשה לבית המשפט. זה גורם לכך שבעלי התפקיד נאלצים לעבוד ללא שכר. המשימה של הממונה החדש תהיה לדאוג לשכר מינימום לבעלי התפקיד, וליצור מסלול מזורז ללא מינוי בעל תפקיד לחברות לא פעילות ללא נכסים או פעילות".
תגובת הממונה על חדל"פ ושיקום כלכלי: "הממונה נכנס לתפקידו ב־1 בספטמבר. הדברים ייבדקו ויבחנו ויטופלו בהתאם, ככל ויידרש".
חדלות פירעון בישראל*
● 10 אלף תיקי פירוק חברות
● 9.1 מיליארד שקל סכום קרנות החילוט, פירוקים ועיזבונות
*נתוני 2021