האם בני ברק יכולה להרשות לעצמה לאבד את הסופרמרקטים הגדולים?

תהליך הישראליזציה מגיע גם לעיר החרדית הגדולה בארץ, ושיעור ההוצאה על מזון דומה כיום לזה של האוכלוסייה הכללית • תוכנית הבנייה לאזור המשולש בכניסה לעיר תקטין את מספר הסופרמרקטים הגדולים ותפגע הן באפשרויות הצריכה והן בשירות הניתן לתושבים

סופרמרקט נתיב החסד, בני ברק / צילום: שלומי יוסף
סופרמרקט נתיב החסד, בני ברק / צילום: שלומי יוסף

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

הייחודיות של המסחר בשוק המזון והסופרמרקט בבני ברק נגזרת מאופי התרבות והרגלי החיים והצריכה של החברה החרדית. היא מושפעת גם מרמת הנגישות, ומהתארגנות לרכישות קבוצתיות שבהן קבוצה הומוגנית צורכת סחורה הומוגנית "מתחת לבית".

בפועל, מדובר בשוק של קצוות - מצד אחד חנויות "מחיר" פשוטות וללא חווית קנייה, שגם חילונים "מבחוץ" מגיעים לרכוש בהן, ומצד שני מעדניות יקרות במרכז העיר, במחירי תל אביב. התוצאה היא שהפערים מול החברה הכללית קטנים, ומתקיים תהליך של ישראליזציה בצריכה החרדית.

שיעור צעירים גבוה

האוכלוסייה החרדית מתאפיינת בקצב הגידול המהיר ביותר במדינות המפותחות, ומכאן שגם בישראל. הגורמים לקצב זה, שעומד על כ־4% בשנה (בבני ברק - 2.4%), הם שיעורי פריון גבוהים ותנאי רפואה ומחיה מודרניים, גיל נישואים צעיר ומספר ילדים גדול במשפחה.

התחרות על יבוא קפה, מלח ועוד עשרות מוצרים מסתבכת. מי לוחץ מאחורי הקלעים? 
בלי אקסל ואפליקציות: ההרגלים שיעזרו לכם לעקוב אחר ההוצאות 

כתוצאה מכך, האוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד, ומחציתה מורכבת מבני 17 ומטה. בחינת דפוסי התא המשפחתי החרדי בעשור האחרון מצביעה על שיעורי פריון של כ־6.6 ילדים לאישה, ועל עלייה קלה בגיל הבאת הילדים לעולם. כל אלה משפיעים על ההתנהגות הצרכנית ברכישת מוצרי מזון וסופרמרקט.

כיום מונה בני ברק כ־215 אלף תושבים, המאוגדים בכ־43 אלף משקי בית. שיעור הילדים עד גיל 17 הוא כ־48%, ביחס לשיעור הממוצע הארצי של 34%. רק 7% הינם מעל גיל 65 (ביחס ל־10% בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע בעיר הינו 4.54 נפשות, והעיר מדורגת באשכול חברתי־כלכלי 2.

 
  

הביקוש והתחרות

מנתוני הלמ"ס האחרונים עולה כי ההוצאה החודשית של משק בית חרדי על קניית מוצרים או שירותים נמוכה ב־16% מזו של משק בית יהודי לא־חרדי (14,651 שקל לעומת ל־16,639 שקל), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול הרבה יותר. ההסבר לכך נגזר מההכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, מתרבות הצריכה החרדית שמטיפה לצניעות ולחיסכון, וכן ממרחב הצריכה הקהילתי שמאפשר לקנות מוצרים במחיר זול במיוחד.

כוח הקנייה החודשי הממוצע של משק בית בבני ברק עומד על כ־2,400 שקל, לא כולל מע"מ. סכום זה מהווה כ־17% מסך התצרוכת החודשית של משק הבית, וזהה לזה של משק בית ממוצע בישראל. בסך־הכול כוח הקנייה החודשי של משקי הבית בבני ברק הוא כ־110 מיליון שקל.

פריסת החנויות היא נגזרת הן של הביקושים שמחוללים קהלי היעד, והן של הדיירים והעסקים ואפשרויות הנדל"ן הזמינות להם. ההיצע כולל מגוון סוגי חנויות: שכונתיות קטנות, המשמשות לביצוע קניות קטנות או מסוג של "השלמות"; עירוניות, בגודל של 1,000-2,500 מ"ר, המיועדות לביצוע קניות שבועיות ו/או חודשיות, ופרוסות בעיקר בחלק המזרחי של העיר; אזוריות, המתפרסות על שטח גדול מאוד וממוקמות במנותק מהמרקם העירוני. חנויות אלו משרתות גם ובעיקר את תושבי תל אביב, פתח תקווה, רמת גן, רמת השרון וגבעתיים.

בישראל, הסופרמרקטים מתפרסים על פני שטח כ־2.9 מיליון מ"ר. מתוכם, כ־43% מהחנויות פועלות בפורמט נוחות, וכ־57% בפורמט מחיר - כלומר שהמחיר הוא העיקר, ולא החוויה שהמקום מספק. הצרכן בוחר לבצע בהן רכישות כדי לחסוך בכסף והוא מוכן להשקיע מזמנו (לנסוע רחוק אל חנות גדולה ו"לבזבז" זמן). בחברה החרדית הנתח של חנויות המחיר הוא כ־80%.

שווי שוק הסופרמרקטים נאמד בכ־80 מיליארד שקל. מתוך זה, חנויות הנוחות/השכונתיות תופסות נתח של כ־41% מהשוק. בחברה החרדית נתח השוק של חנויות אלה עומד על 20% ונמצא בעלייה.

בחברה החרדית קיים ערוץ נוסף וייחודי של מכירה שכונתית, שמרכז אליו כחמישית מהצרכנים. קנייה זו מתבצעת בהזמנה טלפונית, באמצעות מערכת ממוחשבת. איסוף המוצרים נעשה אחת לשבוע בנקודות איסוף שכונתיות הממוקמות בחנייה של בניין כלשהו. כך, למעשה, נחסכות עלויות שכירות, עובדים, ניקיון והוצאות שונות הכרוכות באחזקת סניף (הבניין המארח את נקודת האיסוף מקבל תגמול), ומתאפשר מחיר מוזל במיוחד לעומת הרשתות.

בוחרים בקטן

בבני ברק קיימים כ־35 אלף מ"ר של שטחי חנויות סופרמרקט למיניהן. שטחים אלו כוללים כ־275 חנויות בשטח ממוצע של כ־125 מ"ר. בנוסף קיימים במרקם העירוני כ־35 סופרמרקטים שגודלם עולה על 300 מ"ר - מתוכם ששה סופרמרקטים גדולים (1,000-2,000 מ"ר), התופסים 17% בלבד ממספר חנויות המזון והסופרמרקטים בעיר.

עד שנת 2035 צפויה אוכלוסיית העיר לגדול בכ-10,000 משקי בית נוספים. במקביל, היצע המקרקעין בעיר (ולא בחלקיה הצפוניים שמנותקים מהמרקם העירוני) אינו מאפשר הקמת חנויות סופרמרקט גדולות במקום הקיים.

בימים אלה מאושרת תוכנית לאזור ה"משולש" המזרחי בעיר, ומתאפיין כיום באולמות אירועים, מבני תעשייה וחניונים מאולתרים. התכנון החדש יחולל, בין היתר, את סגירתן של ארבע חנויות סופרמרקט גדולות. סגירה זו תוביל להקטנת ההיצע שלהן ב־60%, תגרום לכך ששטח הסופרמרקטים לאלף תושבים יהיה 9.4 מ"ר בלבד - ותפגע באפשרות הצריכה, ובשירות הנדרש והניתן לתושבי העיר.