גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה האחרונה של ברקת: השאלות סביב העברת הביטוח הסיעודי לפנסיה

כפי שנחשף בגלובס, רגע לפני פרישתו החל הממונה על שוק ההון לקדם את האפשרות שהציבור יוכל לרכוש כיסוי סיעודי דרך קרנות הפנסיה, כפי שהוא רוכש כיסוי לנכות ולשארים ● בשלב הזה המהלך נמצא בחיתוליו וייתכן שיזדקק לחקיקה שתרחיק את השלמתו

הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, ד''ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר

הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, יעזוב בחודש הבא את תפקידו אחרי ארבע שנים. אך כעת, בשלהי הכהונה שלו, הוא מתווה דרך לרפורמה שעשויה לשנות את עתידם של המבוטחים בקרנות הפנסיה. באמצע השבוע הודיע ברקת כי ברשות שוק ההון בוחנים רכישת כיסוי סיעודי באמצעות ההפקדה לקרנות הפנסיה.

לגלובס נודע כי ברשות שוק ההון בוחנים מספר מודלים להכנסת הכיסוי לקרנות הפנסיה. לכן, לפי שעה עוד לא ברור אם הוא יהיה בבחינת רשות, כמו ביטוח שארים שהינו החלטה של המבוטח, או שיוטל כחובה על כל החוסכים בקרנות הפנסיה, כמו ביטוח נכות שכבר כלול כעת בביטוח שמעניקות קרנות הפנסיה.

מכיוון שטרם הוחלט על אופי רכישת הכיסוי, עדיין לא ברור אם הרפורמה שמתכננים ברשות, שתושלם לאחר עזיבתו של ברקת, תלויה בחקיקה. אם אכן תזדקק לכך, רשות שוק ההון תצטרך להיאזר בסבלנות לאור הבחירות הקרבות. היעד המרכזי של ממשלה חדשה, כאשר זו תוקם, יהיה העברת תקציב - מה שיעכב את העברת רפורמה כזו.

אם תצא לפועל, הרפורמה תיפגע בקצבה הפנסיונית

חשוב להבין כי כל תוספת של עלות לרכישת ביטוחים במסגרת קרנות הפנסיה גורעת מהחיסכון שיוותר לציבור, שגם כך עבור חלקים נרחבים לא יהיה גבוה. כלומר, החלת חובה על עמיתי הקרנות לרכוש כיסוי ביטוחי נוסף עשויה לפגוע בקצבה הפנסיונית שלהם.

"תוחלת החיים גדלה והרבה מאוד אנשים יגיעו למצב הסיעודי, אז ייתכן שצריך לחבר את הנושא הסיעודי למערכת הפנסיונית", אמר ברקת בכנס של חברת התקשורת "עדיף".

עד לפני כשלוש שנים שיווקו חברות הביטוח ביטוחי סיעוד פרטיים. אולם התייקרות התביעות, בשל התארכות תוחלת החיים, והרפואה המתקדמת, גרמו לכך שמטופלים סיעודיים נמצאים שנים רבות במצב זה, מה שהפך את הפוליסות האלה להפסדיות עבור חברות הביטוח.

על מנת שלא להשאיר את הציבור ללא פתרון, הוחלט להעביר את הביטוחים הסיעודיים לקופות החולים. אולם זהו פתרון חלקי ומוגבל, הן בזמן והן בסכום הכיסוי. העברת הכיסוי הסיעודי לקופות החולים בפברואר 2020 איפשרה אומנם להרחיב את פרק הזמן המעניק זכאות לקצבת סיעוד לחמש שנים, אך מדובר בקצבאות העומדות על בין 3,500 ל־5,500 שקל למבוטח בבית, ובין 4,000 שקל עד 10,000 שקל במוסד - נמוך ממה שהציעו בעבר הביטוחים הפרטיים.

"הנושא של הסיעוד לא יכול שיישאר כך", אמר ברקת. "עשינו דבר שהוא סופר נכון (בהעברת ביטוחי הבריאות לקופות החולים, ר"ו). המוצר הקודם היה בעייתי מאוד והיה מביא לחיכוך בין החברות למבוטחים. הוא היה קשה לתמחור והחברות דרשו לייקר אותו ב־100%, ואנחנו לא הסכמנו. זה לא היה הפתרון.

"לכן הבאנו פתרון של הרחבת המוצר הבסיסי שנמכר בקופות החולים. אבל היו מי שעצרו אותנו בכמה מישורים, שהם אכן מוצדקים בראייה שלהם. לדוגמה, רצינו לייצר מחיר דיפרנציאלי ברובד השני של הסיעוד אך משרד הבריאות התנגד. אפשר להביא פתרון אקטוארי שייצג סוג של ערבות (כמו בקרנות הפנסיה בהן המבוטחים מסבסדים זה את זה באמצעות גירעון או עודף אקטוארי, ר"ו), או ברמה התקציבית. אבל חייבים לפתור את העניין הזה".

ברקת אף הוסיף כי "לא יכול להיות שזה המוצר הבסיסי של קופת החולים, כאשר היום השרידות של אנשים סיעודיים היא כבר לא חמש שנים. אם לא יפתרו את הבעיה, המדינה תצטרך לפתור אותה באמצעים ממלכתיים וזה לא הפתרון. לא הצלחתי לעשות זאת בקדנציה שלי אבל האנשים של הרשות עדיין שם. זה נושא סופר קרדינלי".

לכן, לדבריו, דרך אפשרית להציע כיסוי סיעודי היא באמצעות קשירת הסיעוד לעולמות הפנסיה. "מה קשור פנסיה? פנסיה היא תקופת העבודה. וכאשר חושבים על מעסיקים בארה"ב, הם נותנים לעובדים שלהם ערך מוסף מעבר לשכר והביטוח הפנסיוני, למשל ביטוחי בריאות. לכן זה מתחבר. צריך לחשוב על זה שתוחלת החיים גדלה והרבה מאוד אנשים יגיעו למצב הסיעודי, ואז ייתכן שצריך לחבר את הסיעוד למערכת הפנסיונית. אי אפשר שלא להתייחס לבעיה הזו ולפתור אותה", ציין ברקת.

תוחלת החיים התארכה וההפסדים הצטברו

הביטוח הסיעודי הפך להפסדי בשנים האחרונות עבור חברות הביטוח, הפסדים שהגיעו לשיא ב־2019 עם הפסד מצרפי של שש החברות שהיו פעילות בתחום, בהיקף של 2.5 מיליארד שקל.

הראשונה להודות בהפסדים ולצאת מהשוק הייתה "הכשרה" שעשתה זאת בשנת 2018. החלטת מבטחת המשנה הגדולה בשוק הביטוח הסיעודי בישראל, סקור, להפסיק לתת כיסוי לפוליסות ביטוח סיעודי חדשות בארץ, בשל הפסדי העתק שנגרמו לה, הובילה את "מנורה מבטחים" ללכת בדרכי "הכשרה" ולהפסיק לשווק פוליסות חדשות בתחום הביטוח הסיעודי לפרט.

לאחריה, עשתה זאת הראל, מובילת השוק בתחום הבריאות בכלל ובסיעוד בפרט. למעשה, היא סימנה באופן כמעט סופי את הפסקת שיווק פוליסות הפרט. להמחשה, מתוך פרמיות של 1.3 מיליארד שקל שנגבו בביטוח סיעודי ברבעון הראשון של השנה, הראל גבתה 612 מיליון, כ־47%. בהמשך השנה עשו זאת גם יתר החברות, וכך, פחות משנה לאחר שברקת עצמו אסר מכירת ביטוחי סיעוד קבוצתיים (מלבד הביטוחים בקופות החולים), נותר השוק גם ללא ביטוח פרטי.

ישנן מספר סיבות שהובילו לכך שהיום נראה כי תחום הסיעוד לפרט בדרך לחיסול, אך העיקרית שבהן היא התארכות תוחלת החיים והשיפור ברפואה. ככל שיש יותר חולים סיעודיים, והם חיים יותר, חברות הביטוח נאלצות לשלם יותר. מעבר להפסד המיידי, השינוי הזה גורע יותר מההון שלהן, דבר שמפחית את האטרקטיביות העסקית של התחום בעיניהן.

"בלי מהלך לאומי, הדברים לא יקרו"

מי ששמע את ברקת והתייחס לדבריו הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, המכהן כיום כמנהל חטיבת הבריאות של כלל ביטוח. "בעיית הסיעוד היא הבעיה אדירה. אנחנו בכלל שוברים את הראש וחושבים מה ניתן להציע. ביושר צריך לבוא ולומר - בלי שיהיה מהלך לאומי של תכנון לאומי לאיך אמור להיראות עולם הסיעוד - הדברים לא יקרו. לכן חייבים דירקטיבה אמיתית והכוונה אמיתית מהממשלה", אמר בר סימן טוב.

"אני זוכר שפעם תוחלת החיים של אדם במוסד אשפוז סיעודי הייתה בין שנה וחצי לשנתיים, היא עלתה לארבע ואם מסתכלים על הסיעוד הביתי זה כבר מטפס למעל לחמש שנים. בנוסף, יש עוד תופעה שמתרחשת - במהלך העשור הזה בין 2020 ל־2030 אוכלוסיית הקשישים, בני ה־75 ומעלה מכפילה את עצמה. זה שינוי מאוד גדול ולכן יש פה בהחלט צורך אמיתי לתת מענה לאזרחים, כי אחרת הם יישארו ללא מענה", הוא הוסיף.

השאלות שנשארו פתוחות

ביטוח סיעודי או חיסכון פנסיוני?
הפרשה לביטוחי סיעוד תעשה על חשבון ההפקדה לחיסכון ותקטין את הקצבה החודשית

מי ישא במימון הכיסוי הנוסף?
האם יהיה זה הציבור מתוך החיסכון שלו, המעסיקים שידרשו להגדיל את חלקם בהפקדות או המדינה שתשתתף במימון

האם המהלך מצריך הליך חקיקה?
אם ההפקדה לסיעוד תהיה בגדר חובה, היא תחייב את אישור הכנסת למהלך

עוד כתבות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד