גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בספורט העולמי מחפשים הצלחות, בישראל "מקדמים" את השחקן הישראלי

הספורט העולמי כבר מזמן הפך לגלובלי, והשחקנים נעים בין כל היבשות ● בישראל מתעקשים להגביל את כמות השחקנים הזרים, והקבוצות נאלצות להסתפק בסגלים פחות מוכשרים ● ההגבלה לא קידמה את השחקנים הישראלים, היא רק נתנה להם את היכולת לסחוט משכורת גבוהה

צ'רון שרי, שחקן מכבי חיפה / צילום: Associated Press, Darko Vojinovic
צ'רון שרי, שחקן מכבי חיפה / צילום: Associated Press, Darko Vojinovic

ב־14 בפברואר 2005 עלתה ארסנל למשחק בליגה האנגלית מול קריסטל פאלאס שהפך להיסטורי: בסגל השחקנים שרשם המאמן ארסן ונגר היו שישה צרפתים, שלושה ספרדים ושני הולנדים. היו שם גם נציגים מנבחרת גרמניה, קמרון, חוף השנהב, ברזיל ושווייץ. לראשונה בליגה האנגלית - לא היה אף שחקן אנגלי בסגל. עוד שבע שנים עברו עד שאירוע כזה חזר על עצמו, כאשר צ'לסי, של המאמן האיטלקי ג'יאנלוקה ויאלי, העמידה סגל ללא אף שחקן אנגלי מקומי.

הדיון על שחקנים זרים עולה בימים האחרונים בישראל בעקבות ההופעה של מכבי חיפה בליגת האלופות. נוכחות הזרים של חיפה השבוע במשחק נגד בנפיקה ליסבון הייתה בולטת - בפיזיות, באיכות, ביכולת להתמודד מול כוכבים אירופאים.

בישראל עדיין מתעקשים להגביל את כמות השחקנים הלא־ישראליים שניתן לרשום בליגה (שישה), מה שפוגע בסופו של דבר בפוטנציאל הכלכלי של הקבוצות. מאחר שכמות השחקנים הישראלים האיכותיים היא מצומצמת, והישראלים הטובים מעדיפים לצאת ולנסות את מזלם בחו"ל, נאלצת קבוצות "אירופיות" כמו מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ב"ש להשלים את הסגלים שלהן עם שחקנים פחות טובים מחוסר ברירה.

גם בכדורסל קיימת מגבלה של כמות הזרים שמותר לשתף בליגת העל הישראלית, כאשר כאן ניתן תמריץ של כמה מאות אלפי שקלים לקבוצה שעומדת בכמות הישראלים שנקבעת. חלק גדול מהקבוצות מעדיפות, בצדק, להפסיד את המענק לטובת איכות ואפשרות לשיפור מקצועי, בין היתר כי אין מספיק ישראלים טובים בליגה. אפשר להסתכל לרגע על נבחרת הכדורסל שלנו שמשחקת בימים אלו באליפות אירופה - כמעט כל הישראלים הדומיננטים בה לא שיחקו בשנה שעברה בליגה הישראלית.

באירופה המצב שונה

בעולם גלובלי קצת מוזר לדבר על הגבלת זרים. ליגות התפתחו בזכות התנועה הזאת. מה הייתה הליגה האנגלית היום אם היו משחקים בה רק כדורגלנים אנגלים? תחשבו לרגע על מכבי חיפה ששיחקה השבוע - אם הייתה יכולה להביא לשורותיה עוד שחקנים זרים במקום ישראליים, האם היא הייתה יכולה להיות קבוצה טובה יותר? רוב הסיכויים שכן. האם האוהדים שלה היו ממשיכים להזדהות עם קבוצה מצליחה שיש בה פחות ישראלים? בטוח שכן.

מלבד היעדר יכולת לממש פוטנציאל מקצועי וכלכלי, המצב יוצר עוד בעיה: בעלי קבוצות בישראל התבטאו כבר בלא מעט הזדמנויות על כך שמגבלת הזרים גורמת לכך שישראלים בינוניים מנצלים את הסיטואציה לדרוש שכר גבוה הרבה יותר, לא בגלל האיכות שלהם אלא בגלל שצריך להשלים איתם את הסגל.

באירופה המצב שונה בעיקר בגלל חוקי האיחוד האירופי שקובעים ששחקנים אירופאים שעוברים בתוך היבשת לא נחשבים זרים ("חוק בוסמן"), וכך אין בעצם מגבלה מעשית על שיתוף שחקנים מתוך האיחוד האירופי.

 

כך נהנה הכדורגל העולמי מתנועת שחקנים כאשר הרצון להצליח ולממש פוטנציאל מסחרי הוא הקו המנחה. לפי דוח של ארגון CIES, נכון למאי 2022 שיחקו בחמש "יבשות הכדורגל" הגדולות (אירופה, אסיה, דרום אמריקה, מרכז אמריקה ואפריקה) 13,929 שחקנים מחוץ למדינה שבה נולדו. בתוך חמש שנים נרשמה עלייה של 16% בכמות הכדורגלנים שמשחקים מחוץ למדינת האם שלהם.

לפי הדוח, בקבוצת כדורגל ישנם בממוצע 6.3 שחקנים שלא נולדו במדינת האם שלהם - שיעור שיא. ובאופן טבעי, איפה שיש יותר כסף כך כמות השחקנים שמגיעים מבחוץ עולה: באירופה הממוצע עומד על 7.7 שחקנים לא־מקומיים בכל קבוצה, ובסך הכל למעלה מרבע מכלל השחקנים באירופה הם כאלו שמשחקים מחוץ למדינה שבה נולדו. ברזיל, צרפת וארגנטינה אחראיות ל־22% מהייצוא של שחקני כדורגל למדינות העולם.

השחקן הישראלי נפגע?

למה בישראל מגבילים את כמות השחקנים הלא־מקומיים? יש הרבה תשובות - פעם הטיעון היה שהדבר יפגע בשחקנים הישראלים שלא יראו מגרש ואז תיפגע גם הנבחרת. פעם גם טענו שזה נובע מהחשש שפתיחת הליגה לזרים, שנהנים מהטבות מס, תהפוך את ההבאה שלהם לכדאית יותר משיקולי מס, ותקשה על השחקן הישראלי להתחרות.

לגבי הטיעון הראשון התברר מזמן שהוא לא מחזיק מים. הנבחרת לא מעפילה גם ככה לטורניר גדול, והיום המצב גרוע יותר - לא רק שאין לנו מספיק שחקנים ישראליים איכותיים בליגה, יש הרבה פחות שחקנים בסגל הנבחרת שמשחקים בליגות בכירות בחו"ל.

לגבי סוגיית המיסוי - היא צריכה אחת ולתמיד להיפתר. שלושה שרי ספורט עברו כאן בעשור האחרון וכולם חששו לתקן את העיוות שמאפשר לזרים מיסוי מקסימלי של 25%. אם רוצים לעזור לבעלי הקבוצות צריך לתת לשוק לעשות את שלו: תנו ליעקב שחר, למיטש גולדהאר ולאלונה ברקת להתחרות בחו"ל עם כמה זרים שהם רוצים אבל שימו אותם בנקודת פתיחה כלכלית מיסויית שווה.

צריך לתת לבעלים, שמשקיעים מכיסם הון לא הגיוני, לממש את הפוטנציאל האירופי ולהרוויח כסף מהמפעלים של אופ"א. אם יעקב שחר יידע שיש לו סיכוי גבוה, בזכות הבאת זרים טובים, להיכנס בכל שנה לליגת האלופות וליהנות מהכסף שהיא מציעה, לא בטוח שהוא יהיה מוטרד מהעלאת תשלומי המס לזרים.

ב־NBA שוברים שיאים

גם בכדורסל האירופי אנחנו רואים את התמונה של תנועת השחקנים. גם כאן הייצוג של שחקנים לא־מקומיים הוא ברמת בשיא: בדוח האחרון של פיב"א, בשיתוף CIES, נמצא שבעונת 2020/21 שיחקו בליגה הספרדית בכדורסל שחקנים מ־54 מדינות שונות, בליגה הצרפתית הייתה נציגות ל־37 לאומים, ובסך הכל בכל הליגות בעולם הממוצע עמד באותה עונה על קצת יותר מ־22 לאומים שונים בממוצע בכל ליגה (בישראל, אגב, שיחקו כדורסלנים מ־18 לאומים).

ב־NBA פתחו את העונה הקודמת 121 שחקנים "בינלאומיים" (לא־אמריקאים) מתוך 450 שמשחקים בליגה, ואין שום חוק שמגביל את כמות הזרים. זו הייתה השנה השמינית ברציפות שבה הליגה נפתחת עם מעל מאה שחקנים בינלאומיים. מספר השחקנים הבינלאומיים צמח מ־5 בעונה הראשונה (1946/47).

בנבחרות שמשחקות בימים אלו באליפות אירופה בכדורסל רוב הכוכבים משחקים מחוץ למדינות האם שלהן - האם זה פוגע בנבחרות? להיפך. סלובניה טובה יותר בזכות לוקה דונצ'יץ' שמשחק ב־NBA, יוון מצוינת בזכות היציאה של יאניס אנטטוקומפו לארה"ב, על ניקולה יוקיץ' הסרבי של דנבר נאגטס נטען שהוא "השחקן הטוב בעולם", ומי יודע איפה היינו אם דני אבדיה היה נשאר בליגה הישראלית.

גם מבחינה שיווקית הליגות נהנות מכניסה של שחקנים לא מקומיים. הרבה יותר קל למכור את זכויות השידור לחו"ל ולמכור מוצרים של הליגה במדינות שיש להן נציגות של שחקנים מקומיים. ה־NBA משודרת היום ב־215 מדינות ומוכרת מוצרים של הליגה ב־200 מדינות - בין היתר בזכות נוכחות בינלאומית בליגה.

אפשר רק לנחש בכמה עלתה החשיפה ל־NBA בישראל רק בזכות דני אבדיה. בפרמיירליג האנגלית, ישלמו לראשונה בהיסטוריה עבור זכויות השידור בחו"ל סכום גבוה יותר מזה שמשולם ע"י הרשתות האנגליות. אין שום דרך ובעיקר אין סיבה לעצור את הגלובליזציה בספורט.

עוד כתבות

רחוב ביאליק בת''א, חלק מהתוכנית / צילום: Shutterstock

בניגוד לרצון העירייה: תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א תופקד אצל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה

ועדת המישנה להתחדשות עירונית החליטה על המשך קידום תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א במסגרת הוועדה המחוזית ● הדבר נעשה בניגוד לרצונה המקורי של העירייה שהתוכנית תופקד בידי הוועדה המקומית ● כעת, ע"פ גורמים בתחום, התוכנית שמטרתה לקבוע הוראות לבנייה חדשה ולשמור על אופי המרקם הקיים, נכנסת לתקופה קריטית במיוחד

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקלים הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה חה"כ גפני זעם: "בית המשפט הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חה"כ מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקותיו: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

מאחורי המבצעים / צילום: מתוך אתר החברה

מאחורי המבצעים בדיור: כמה שווה באמת ההנחה של רוטשטיין?

חברת רוטשטיין מציעה מבצע סוף שנה שמאפשר לרוכשים לשים מקדמה של 15% בלבד, ולקבל הלוואה ללא ריבית לחמש שנים ● המבצע מעניק לרוכשים הטבה של כ־15% על דירה במחיר של 2 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה סוגרת שנה: ת"א 35 זינק בכ-50%. ומי שיאן התשואה?

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מנורה ירדה בכ-4%, לאחר שנודע אתמול כי המשטרה פשטה על משרדי חברת הביטוח במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי 2026 תהיה "שנת מפנה" אם תימשך הרגיעה הביטחונית ● וגם: המניות ב-S&P 500 שעברו שנה קשה, אך האנליסטים צופים להן תשואות דו־ספרתיות ב-2026

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת ההסתדרות: המשטרה פשטה על משרדי מנורה, בכירים נחקרו באזהרה

לפי הודעת מנורה, החוקרים הגיעו הבוקר וביקשו מסמכים במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות ● שלושה מבכירי חברת הביטוח נחקרו באזהרה ושוחררו בתנאים מגבילים ● המשטרה: "החקירה היא בחשד לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שנה שלישית של עליות: מדד S&P 500 זינק בכ-17%

נאסד"ק עלה השנה ב-20% וב-120% בשלוש השנים האחרונות ● המניות המנצחות והמפסידות השנה ● היום הוא יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת'וויי, והוא לא הבכיר היחיד שמפנה את מקומו בצמרת ● הדולר צפוי לסיים את השנה בירידה השנתית החדה ביותר שלו מאז 2017 ● מחירי הזהב והכסף רשמו את העלייה השנתית החדה ביותר זה ארבעה עשורים

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מיזם האנרגיה הענק שמקדמות מצרים וסעודיה בהשקעת 1.8 מיליארד דולר

בזמן שהחזון האמריקאי לחיבור הודו ואירופה מדשדש, ריאד וקהיר מחברות את רשתות החשמל שלהן ● המיזם מאפשר למדינות לנצל את פערי הביקוש העונתיים ולהחליף עודפי חשמל

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל איחור באוצר והתנגדות האופוזיציה: חשש לבעיות תזרים קשות ברשויות המקומיות

המענקים לרשויות המקומיות מועברים בסוף כל שנה לכיסוי גירעונות ● אלא שהשנה, בשל מאבקים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, האוצר הגיש את הפנייה לוועדת הכספים רק אתמול - והמשמעות היא שהדיון יתקיים כבר ב-2026 ● איחור של יום כעת הוא קריטי, כי הכסף נדרש לכיסוי הוצאות הרשויות ב-2025, ולא ניתן להעבירו אחרי שנת התקציב

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם