הקואליציה והאופוזיציה לא מגיעים להסכמות, ורפורמת נכי צה"ל עלולה להיגנז

כמעט חודש מעכבים חברי האופוזיציה את הדיונים בתיקון חוק הנכים של משרד הביטחון, שנועד לסייע בדיור וברכב ל-58 אלף נכי צה"ל. בעקבות העובדה שהכנסת התפזרה לבחירות, נדרשת ועדת ההסכמות בכנסת לאשר כל דיון במליאה או בוועדות בהסכמת נציג האופוזיציה ונציג מהקואליציה.

מיד לאחר שעבר החוק בקריאה ראשונה ב-15 באוגוסט ביקשה יו"ר ועדת הרווחה, ח"כ אפרת רייטן, מוועדת ההסכמות לאשר את כינוס הוועדה, אך רק שבועיים לאחר מכן התקבלה התשובה, והיא הייתה שלילית, בטענה כי החוק לא מוכן ומותיר מחוצה לו את צורכי נפגעי הפוסט-טראומה.

בשבוע האחרון פנה שר הביטחון בני גנץ ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו בבקשה לאפשר את כינוס ועדת הרווחה בכל זאת כדי לקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית עוד לפני הבחירות, אך גורמי מקצוע בכנסת טוענים: חברי הכנסת פספסו את התחנה. בלוח הזמנים שנוצר תידרש הוועדה לסיים עם הכנת החוק וההצבעה עליו עד לראש השנה ולפני שתהיה סמיכות רבה מדי לבחירות.

בהתייעצות שערכה ועדת הרווחה עוד קודם לכן עלה צורך בקיומם של לפחות ארבעה דיונים בחוק שאורכו 60 עמודים. לצורך השוואה, בחוק רחב יותר שנועד לטפל באופן הוליסטי בנכי צה"ל בכנסת ה-20 התקיימו כ-30 דיונים בוועדת הרווחה בראשותו של אלי אלאלוף, ולבסוף הדיונים בחוק לא הספיקו, הכנסת התפזרה, והחוק נותר על השולחן.

"אין התייחסות ספציפית לנפגעי הפוסט-טראומה"

בחזרה לתוכן המאבק: מאז תחילת השנה האזרחית עבדו שתי ועדות במשרד הביטחון על גיבוש המלצות לסיוע לנכי צה"ל בתחום הרכב והדיור בעיקר, כחלק מרפורמת נפש אחת שמתוקצבת בבסיס תקציב משרד הביטחון בכמיליארד שקל לשנה. ההמלצות הוגשו באפריל, החוק גובש בתיאום עם ארגון נכי צה"ל, אך בינתיים הכנסת התפזרה.

ח"כ אופיר סופר מהציונות הדתית, נכה צה"ל בעצמו, נשלח כנציג האופוזיציה לניהול המגעים בנושא קידום החוק מול הקואליציה, ובשיחה עם גלובס הוא מתאר כיצד התריע עוד ביולי על כך שהחוק חסר.

"רפורמת נפש אחת יצאה בעקבות מקרה איציק סעידיאן ובעקבות הפערים שנחשפו בתפקוד של אגף השיקום, אך במבחן התוצאה אין התייחסות ספציפית בדיור לנפגעי הפוסט-טראומה", אומר סופר, שגם הציע הצעות לייעול החוק כתנאי לתמיכת חברי האופוזיציה בקידומו: סיוע בביטוח משכנתה, ועדת חריגים שתדע לתת סיוע גבוה לנפגעי פוסט-טראומה מזה שקבע החוק וכן לדעת לדון מחדש באחוזי הנכות ולהתאים את הגדרתם לנפגעי פוסט-טראומה.

ועדת החריגים הוקמה, אך ח"כ סופר דרש כי גם עבודת הוועדה הנוספת שהוקמה לבחינת ההמלצות המיוחדות לסיוע לנפגעי פוסט-טראומה תסתיים לפני חקיקת החוק. "לא יהיה דיון בחוק בלי מתווה מיוחד לנפגעי פוסט-טראומה", קובע סופר. "אני ביקשתי תשובות למתווה ממשרד הביטחון, אבל נכון לשיחה הזו בינינו לא קיבלתי מענה. אם אין מענה - לא יתקיים דיון".

הצעת פשרה נוספת שנידונה בימים האחרונים הגיעה מכיוונו של חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר ומי שעמד בראש הוועדה שגיבשה את ההמלצות לעניין התמיכה בדיור. רזניק ניסח את ההטבות בדיור כך שתינתן מקפצה של מכפלת כלל מנגנוני הסיוע לנכים במענקים, הלוואות וסיוע לכלל הנכים על-ידי הצמדתם למדד הלמ"ס למחירי הבנייה, במקום למדד המחירים לצרכן שנשאר סטטית כבר שנים.

אלא שנוסחת רזניק הותירה מאחור את הסיוע לנפגעי הפוסט-טראומה, שלכתחילה קיבלו סיוע זעום, והכפלתו לא סייעה בתיקון המצב. כאמור, לאחרונה רזניק הציע לרייטן וסופר לבצע תיקון נקודתי בצירוף הסתייגות לחוק, כך שהוא לא יעבור ללא התיקון המבוקש. הנוסח שהציע לשניים היה: "נכה צה"ל מוכר מעל 50%, נצרך ומלווה. יוצמדו מנגנוני הסיוע לנכות הגבוהה ביותר". באופוזיציה דחו גם את הצעת הפשרה הזו. 

"נקים ועדת חריגים"  

יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קלימן, שכתב את הרפורמה יחד עם משרד הביטחון, דחה בשיחה עם גלובס את ההאשמה לפיה הרפורמה מזניחה את הטיפול בנפגעי הפוסט-טראומה, ואמר כי "זו רפורמה שמציפה את הטיפול בבעיות של כלל נכי צה"ל, פיזיים ופוסט-טראומתיים. נתנו דגש על פצועי הפוסט-טראומה, ש-60% מהתקציב מופנה אליהם לטיפולים, קו חם, כלבי שירות ועוד. 300 מיליון שקל מתוך הרפורמה יופנו לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה. ברפורמה יינתן שכר דירה לנכי צה"ל בני 65 שלא הצליחו להשתקם, ויוקמו ועדות חריגים שיאפשרו קבלת מענה פרטני".

גורם במשרד הביטחון ציין כי התיקון לחוק שעל השולחן הוא אחד מתוך שישה המרכיבים יחד את רפורמת נפש אחת לטיפול בנכי צה"ל. אם הוא לא יעבור כעת, הסיוע שלו נדרשים כ-20 אלף נכים יחכה להקמת הממשלה הבאה במשך חודשים.

לדבריו, "הבנו שהדיור חיוני לפוסט-טראומתיים, ונקים ועדת חריגים שתאשר להם מענה לצרכים ייחודיים. בנוסף, נקים ועדה שתיתן המלצות ישימות לדיור לאנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה, והמלצותיה יהיו חלק ממהלכי החקיקה הבאים. בחוק הקיים ניתנו מענים ראשוניים לפוסט-טראומתיים - למעלה מ-40 שירותים לפוסט-טראומתיים, לפגועי ראש, לפגועי נפש ועוד".

חשש מתרגיל של הרגע האחרון

ומה עכשיו? העיכובים עד כה בחקיקת החוק, כמו התנגדותו העקבית של סופר לקידום החוק במתכונת הנוכחית, מובילים בהכרח את העבודה על החוק לידיה של הכנסת הבאה. גם שאלות גלובס את אנשי האופוזיציה באשר לתיקון החוק בכנסת, כפי שקורה במהלכי חקיקה רבים, נענו בשלילה. החשש הוא מתרגיל של הרגע האחרון, שבמסגרתו יעבור החוק ככתבו וללא השינויים המבוקשים. גם גורמי הייעוץ והחקיקה בכנסת טוענים כאמור כי בסד הזמנים הנתון לא ניתן לקיים דיון מקצועי המנותק מהמערכת הפוליטית לקראת בחירות.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן, אמרה לגלובס כי "הוועדה פעלה כל הקדנציה ללא לאות לקידום אחראי ואינטנסיבי של עשרות חוקים ותקנות שהטיבו עם אוכלוסיות שונות, וביניהם נכי צה"ל והלומי הקרב. כידוע, הנושא הנ"ל היה מהנושאים הקרובים לליבי, ועל-פי כן העברתי בקריאה שנייה ושלישית חקיקה פורצת דרך, וגם יזמתי את החוק הפרטי של כלבי השירות. צר לי שלמרות כל רצוני הכן ומאמציי בשבועות האחרונים להכין את החוק ולקיים דיונים ציבוריים ופומביים יחד עם כל הגורמים, לא קיבלתי אישור של ועדת ההסכמות. כולי תקווה שעדיין ניתן יהיה להגיע להבנות".