גיורא רן / צילום: שלומי יוסף
בשבוע שעבר חשפנו בגלובס כי לאחר ציפייה ארוכה של השוק, ודחיות חוזרות ונשנות גם בשל עומס וגם בשל רצון להשלים את הרגולציה, הממונה על שוק ההון משה ברקת העניק רישיון ראשון לחברת קריפטו מקומית: חברת היבריד ברידג' הולדינגס (HBH). בשוק הקריפטו המקומי הופתעו: החברה אינה מוכרת ואינה מצויה ב"ברנז'ה" של שוק הקריפטו המקומי.
חברות בלי רישיון, נציין, אינן יכולות לפעול בישראל, וחברות אחרות שפועלות כאן, והגישו בקשה לרישיון, נמצאות כעת במצב שנקרא היתר המשך עיסוק. הרישיון מאפשר לפעול בקלות רבה יותר מול המערכת הפיננסית המסורתית, לעומת היתר המשך עיסוק.
■ רשות שוק ההון מעניקה רישיון קריפטו ישראלי ראשון
■ אתריום 2.0: העדכון הגדול בתחום הקריפטו יוצא לדרך השבוע
■ איפה קונים קריפטו ואיך מעבירים כספים? קוראים שאלו, ואנחנו ענינו
"אני לא הטיפוס הקלאסי של הקריפטו. אני לא צעיר רדיקלי, אני מיינסטרים לגמרי, והצוות שלי מבוגר יחסית לסטארט-אפיסטים, בשנות ה-40 וה-50 לחייהם", אומר גיורא רן, היזם מאחורי HBH ומייסד משותף המשמש גם כמנכ"ל.
"אני לא מאמין בלהילחם בבנקים. בכלל אני לא מאמין בלהילחם - אפשר תמיד למצוא סינרגיות ולעבוד יחד. אני גם לא מגיע מהצד הפיננסי של הקריפטו, אלא מהצד הטכנולוגי של הבלוקצ'יין. אני והצוות שלי מתמחים בעיקר ב'להרביץ למקלדת' (לכתוב קוד תוכנה, א' א') וזה מה שאנחנו עושים", מספר רן בראיון ראשון ובלעדי לגלובס.
"הגוף הפיננסי הוא היחיד שנמצא מול הלקוח"
למרות שהמטבעות הקריפטוגרפיים וטכנולוגיית הבלוקצ'יין מערערים את הבנקאות המסורתית, ומאיימים על המערכת הבנקאית, HBH, שקיבלה את הרישיון הקבוע הראשון בישראל, פיתחה מערכת שמטרתה לסייע לבנקים ולגופים פיננסיים מסורתיים לפעול בעולם הקריפטו.
המערכת של HBH נועדה להטמעה בגופים אלה, ודרכה ניתן לבצע שלל פעילויות בקריפטו, במודל "גן סגור", כלומר - הכסף יוצא מגוף מפוקח ונכנס לגוף מפוקח, כך שאין חשש להלבנת הון ומימון טרור.
איך זה עובד? מצד אחד, המערכת מחוברת רק לגופים שקיבלו רישיון מהרגולטור האמריקאי, כמו קראקן וקוינבייס, ומצד שני נמצא הגוף הפיננסי המקומי שהתחבר למערכת. כשלקוח של אותו גוף מעוניין לסחור בקריפטו, הכסף יוצא מהחשבון שלו, שעבר הליכי AML ו-KYC (אימות, זיהוי והכר את הלקוח, לפי דרישות החקיקה על איסור הלבנת הון), ועובר לגוף שגם כן עומד בכל הדרישות האלו וכך גם לקוחותיו, כך שהקריפטו שמתקבל ממנו גם כן עומד בדרישות הרגולציה. מערכת גן סגור מקילה מאוד על מסחר בקריפטו.
המערכת של HBH מאפשרת גם מסחר, גם משמורת לנכסים, וגם תשתית טכנולוגית לפעילות מתקדמת יותר, כמו מינוף הקריפטו. "אנחנו חברת תשתית, אנחנו מייצרים את המערכת, והגוף הפיננסי שיטמיע אותה יחליט מה הוא מאפשר ללקוחות לעשות באמצעותה. בנינו אותה כך שלא יהיה הבדל בין פיאט (מטבע רגיל שהונפק על ידי מדינה, א' א') ובין קריפטו. כל מה שאת יכולה לעשות עם הפיאט שלך תוכלי לעשות גם עם הקריפטו", מציין רן.
מי קובע את התעריפים ללקוח בביצוע טרנזקציה?
"מבחינת שער הרכישה של הקריפטו המערכת תציע את ההצעה הטובה ביותר מבין הגופים שאנחנו עובדים איתם. מהצד השני, מול הלקוח, את העמלות יקבע הגוף הפיננסי עצמו, וזה כבר יהיה נתון לשיקולים שלו ולתחרות בין הגופים השונים. הגוף הפיננסי עצמו הוא היחיד שנמצא מול הלקוח".
מה המודל העסקי שלכם? מאיפה יגיע הרווח?
"אנחנו מתחלקים עם הבנק בחלק מהעמלות שהוא גובה, ואם אנחנו מספקים את שירותי המשמורת, אנחנו גובים על המשמורת תעריף מקובל בשוק".
אז יהיו לכם מספר לקוחות פיננסיים וכל הכסף של כל הלקוחות יהיה במשמורת אצלכם?
"כל גוף פיננסי יכול לבחור לשים את המשמורת אצלנו או אצלו. אם יבחר אצלו, אז ניתן רק שירותי מסחר או שירותים אחרים. אם גוף פיננסי בוחר שהמשמורת תהיה אצלנו, הכסף של הלקוחות שלו יהיה נפרד מהכסף של לקוחות של מוסדות פיננסיים אחרים. אין ערבוב בין נכסים של לקוחות ממספר גופים פיננסיים".
רן החל את דרכו באמדוקס, ולאחר מכן מילא תפקדים בכירים בחברות תוכנה גדולות שונות. "בערך בגיל 50 החלטתי שהגיע הזמן לעשות גם דברים בשביל עצמי.
"הגעתי ליזמות בגיל מאוחר יחסית, והלכתי בכלל לתחום אחר - רציתי לפתח מוצר בתחום התרופות המותאמות גנטית. התחלנו להסתובב בבתי חולים, ללמוד ולאסוף נתונים, אבל אז הגיעה הקורונה, וכל צוותי הרפואה היו עסוקים עד מעל הראש, והמיזם פשוט התאדה. זה השלב שהתחלתי לחשוב על הקריפטו. התחום סיקרן אותי", מספר רן.
"היה לי ברור, כמי שבא מהטכנולוגיה, שהטכנולוגיה הזאת תהיה הדבר הבא, אז התחלנו למפות את התחום ואת הבעיות שלו, והיה ברור שהבעיה העיקרית היא בתחומי הלבנת הון, שמסרבלת את כל התהליך. ניסית פעם לקנות קריפטו? חברים שלי התייאשו אחרי שלושה ימים. אז החלטנו לפתח מוצר שיהפוך את הקלות של השימוש והמסחר בקריפטו זהה לזו של פיאט".
"הרגולטור הוא הלקוח, המערכת תוכננה עבורו"
רן חבר לשגיא שרויט, כיום COO (מנהל תפעול ראשי) בחברה, וביחד הם גייסו צוות עם מומחיות בבלוקצ'יין: אורן סוקולובסקי ובני שני. כיום החברה מונה 15 עובדים והמשרדים שלה יושבים בקיסריה. על פי רשם החברות, בחברה מחזיקים נתח גם חברת גיתם, מושיק תאומים ועידו הר-טוב.
איך אתה מסביר את זה שמכל החברות שנמצאות כבר שנים בהליכי רישוי, אתם אלה שקיבלתם את הרישיון ראשונים?
"הלקוח שלנו היה הרגולטור, כל המערכת תוכננה עבורו. נכון שרשמית המערכת מיועדת לבנקים ולחברות הפיננסים, אבל אף בנק לא יקנה מערכת שהרגולטור לא שלם איתה, ואף בנק לא ייקח סיכון לפעול במשהו שהרגולטור לא אישר. אז ידענו שכדי למכור לבנקים, הלקוח שלנו צריך להיות הרגולטור. בשלב מאוד מוקדם לקחנו ייעוץ עומק לגבי כל דרישות הרגולציה, ותכננו מראש משהו שיעמוד בהן".
איך נוצר הקשר עם מושיק תאומים, שמכהן כיו"ר החברה?
"את מושיק הכרתי כאשר עבדתי לצידו במיזם אחר, וכשהקמנו את HBH כבר הייתי מספיק מבוגר להכיר גם בחסרונות של עצמי, וידעתי שאני אצטרך גם מישהו שידאג לשיווק, לפרסום ולמכירה, אז פניתי למושיק שהצטרף. במהלך הדרך ובגיוסים שעשינו הצטרפו אלינו עוד אנשים נהדרים, כמו יוסי אקרמן ואופיר דובובי".
איך אתה רואה את ההתפתחות העתידית של עולם הקריפטו?
"אני מאמין מאוד גם בטכנולוגיה, וגם במטבעות שנועדו לפתור בעיות כמו מערכת פיננסית לא יעילה, ועמלות מאוד גבוהות, שיש היום לצערי גם בקריפטו".
נכון, זו טכנולוגיה שהייתה אמורה להיות חלופה לבנקים; הרי אם אפשר להעביר כסף מארנק לארנק, לא צריך אותם. אז מדוע בכלל צריך מיזם כמו שלך?
"הבנקים והמערכת הפיננסית לא ייעלמו, וגם הקריפטו לא ייעלם - שתי המערכות ילמדו לחיות יחד זו עם זו. הקריפטו יוכפף לפיקוח הרגולטור, ויהיו דברים שלא ימשיכו, כמו אנונימיות. אף אחד לא רוצה לממן טרור ולהלבין הון, והפעילות האנונימית הובילה את הקריפטו למקום מאוד עמוק ואפל.
"כשהמיינסטרים יאמץ את הקריפטו, אין מקום לדברים האלו, אנשים צריכים אמון במערכת שהם שמים בה את הכסף, והרגולטורים ייכנסו יותר ויותר לעומק התחום.
"מצד שני, גם המערכת הבנקאית תצטרך להשתנות, להתייעל, להפחית עמלות. יש דוחות על התפתחות התחום שלפיהם כל בנק שלא יאמץ את הבלוקצ'יין בחמש השנים הקרובות, יימצא בנחיתות רבה, וישלם על כך בלקוחות".
אתה עדיין מאמין בקריפטו גם אחרי הירידות האחרונות?
"זה חלק מהמחזוריות של העולם הזה, בכל כמה שנים יש 'חורף קריפטו'. הקריפטו ירד? קונים ומחכים להמשך. אני מאמין בו".
הבנקים אוהבים ללכת עם גופים גדולים מחו"ל, לא עם שחקן מקומי קטן. איך תפרוץ את זה?
"לבנקים יש האתגרים שלהם, גם להם לא קל מול הרגולטור, וגוף בינלאומי גדול נותן שקט במובן זה. אבל אני מאמין שגוף מקומי שקיבל חותמת מהרגולטור יכול לפרוץ".
אתם תציעו נכסים יותר מורכבים? כמו קרנות?
"התשתית שלנו מאפשרת מסחר בסוגי נכסים שונים, למשל NFT. אנו חברת טכנולוגיה שנותנת תשתית. לא ניצור מוצרים פיננסיים משלנו".
איפה תהיו בעוד שנה?
"הייתי שמח לצמוח בישראל, השוק הישראלי הוא הבית הטבעי שלי. בנוסף, עד סוף 2023 אנו מכוונים לפחות לעוד לקוח משמעותי באירופה ואחד בארה"ב".
רן גיורא
אישי: בן 55 , נשוי ואב ל-3, מתגורר במושבה יקנעם.
מקצועי: בטרם ייסד את היבריד ברידג' הולדינגס שימש כסמנכ"ל תפעול בחברת FTS, כסמנכ"ל לקוחות ושירותים בחברת MIND וכמנהל פיתוח ולקוחות באמדוקס.
עוד משהו: חובב רכיבה על אופניים, ריצה ופיסול
האם הרישיון הוא סנונית ראשונה או אקורד סיום?
ההפתעה מהרישיון של HBH הובילה לסערה בשוק הקריפטו המקומי, שבו חברות רבות נמצאות בהליך ארוך מאוד מול הרגולטור לקבלת רישיון. בשוק חוששים שהרישיון שהתקבל מברקת איננו סנונית ראשונה לפני שטף של רישיונות, אלא רישיון אחד בודד טרם הפרישה. החשש הוא שלממונה הבא ייקח זמן ללמוד את התחום, ויעבור זמן רב עד למתן הרישיון הבא, ובינתיים ל-HBH - כחברה בעלת הרישיון היחיד בשוק - יהיה יתרון.
תהליך הרישוי ברשות ההון התארך ונתקל באתגרים מורכבים, שאיתם מתמודדים רגולטורים נוספים בעולם, כחלק מבניית רגולציה על תחום חדש שאיננו מוכר להם.
רשות שוק ההון מתרכזת בשמירה על האינטרסים של הצרכנים, ושמה דגשים על כללים להגנה על הלקוחות. היא אינה מפקחת על הגופים שקיבלו רישיון בהיבט היציבותי.
דגש על ארבעה סיכונים מרכזיים
בתהליך הרישוי הרשות שמה דגש על ארבעה סיכונים מרכזיים: הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים טכנולוגיים, סיכונים תפעוליים ושמירה על נכסי הלקוחות.
בכל הקשור באיסור הלבנת הון, בשנה שעברה התפרסם צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בפעילויות כגון פינטק וקריפטו, שעתיד להיכנס לתוקף בנובמבר הקרוב. בעקבות פרסום הצו וקיומה של אסדרה ברורה ומחייבת בתחום, ניתן לבחון האם מבקש הרישיון עומד בדרישות הצו.
בכל הנוגע לסיכונים טכנולוגיים, במאי האחרון התפרסם חוזר ניהול סיכוני סייבר וחוזר ניהול סיכונים. אלו מתייחסים לפעילות של שחקנים פיננסיים, לרבות שחקני קריפטו.
בגין אופי הפעילות, קיימים סיכונים טכנולוגיים מהותיים, כגון גניבת נכסים וסייבר. החוזר יוצר סטנדרט בנושא הסיכונים הטכנולוגיים, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם לפעילויות אלו.
בכל הנוגע לסיכונים תפעוליים, במסגרת בקשת הרישיון נבדק ניהול סיכונים בתחום התפעולי. בכלל זה נבחנות סוגיות רבות, לרבות נוהלי הגוף מקבל הרישיון בתחום ניטור ובקרת מעילות והונאות, ונוהלי המשכיות עסקית של הגוף שמעניק שירות.
לבסוף, נבדק ניהול הסיכונים של שמירת נכסי הלקוחות וכספם - בהתאם לעקרונות מקובלים בתחומי המשמורת. הרשות גיבשה כללים שלפיהם הגופים צריכים להתנהל בתחום זה, והעיקרון המנחה הוא כי נכסי הלקוחות נשמרים בנאמנות ובהפרדה ברורה מכספי הנוסטרו של החברה.
עוד מחייבת רשות שוק ההון כי השמירה על הנכסים של הלקוחות לא תתבצע בגוף המנהל, וכי החברת הנאמנות יהיו מפוקחות ובעלות רישיון. הרשות מבצעת גם בדיקות נאותות במספר תחומים מרכזיים, וביניהם בדיקת נאותות של בעלי השליטה בחברה (Fit and Proper) ושל נושאי המשרה הבכירים בה.
ברשות מציינים כי יש בפניהם מספר בקשות רישיון פתוחות, אשר עשויות להבשיל לכדי רישיון בטווח הקרוב, אולם רק לאחר השלמת כל הדרישות, ובפרט עמידה בדרישות ההגנה על נכסי הלקוחות וכספם, וכן עמידה בכל דרישות איסור הלבנת ההון.
חלק מהמבקשים אינם עומדים בדרישות הרשות, וככל הנראה צפויים להידחות בשל כך. ברשות מציינים כי בעולמות הפינטק והקריפטו ישנם סיכונים רבים ומורכבים.
כללים בסיסיים בתחום, כמו צווי הלבנת הון, התגבשו יחד עם משרד המשפטים רק לאחרונה, וחברות רבות בתחום אינן מורגלות בכללי הרגולציה, ולא התאימו את הפעילות באופן מלא לשמירה על נכסי הלקוחות וכספם בסטנדרטים הנדרשים על ידי הרגולציה.