קארין אלהרר, שרת האנרגיה. התקדמות משמעותית במחלוקת עם קפריסין / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
התקדמות ניכרת במו"מ בין ישראל לקפריסין בסוגיית המחלוקת של פיתוח המאגר המשותף אפרודיטה-ישי. לגלובס נודע כי שרת האנרגיה קארין אלהרר ועמיתתה הקפריסאית, נטשה פילידס, שנועדו עם צוותיהן בקפריסין, הסכימו על רוב הנושאים שהיו במחלוקת.
עוד סוכם למנות מומחה בינלאומי כמעין בורר שיקבע את פרטי ההסדר המדויקים בין החברות בעלות הזכיונות משני הצדדים. לפי הידוע, ההסדר יכלול מכירת הזיכיון על החלק הישראלי לחברות שמחזיקות בזיכיון בצד הקפריסאי, אף שסכום הפיצויים לא נקבע. דרישת היוניטיזציה, הפיתוח המשותף, של השדה עם החברות הישראליות ככל הנראה ירדה מהשולחן.
נזכיר כי שדה הגז אפרודיטה-ישי, שהתגלה ב-2010, ממוקם ברובו במים הכלכליים של קפריסין (בלוק 12), אך חלקו נמצא בשטח המים הכלכליים של ישראל (מאגר ישי). לפי הערכת משרד האנרגיה הישראלי, בשטח ישראל מצויות כ־10% מעתודות הגז שבמאגר העשויות להגיע לעד 130 BCM.
לאחר ששתי הקבוצות המחזיקות בזיכיונות בשני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, בחודש פברואר השנה החליטה שרת האנרגיה קרין אלהרר להחזיר את המחלוקת למישור הבין-מדינתי. אלהרר הודיעה אז לחברות המחזיקות בחלקו הקפריסאי של מאגר הגז אפרודיטה-ישי, בהן ניו מד אנרג'י (דלק קידוחים) , של ושברון, ולחברות המחזיקות בישי (צדו הישראלי של המאגר), בהן החברות "הזדמנות ישראלית" ונאמאקס, כי היא מקציבה עוד חודש בלבד להגעה להסכם על תשלום פיצוי לצד הישראלי במאגר כנגד ויתור מלא על זכויותיו ונכסיו. החודש חלף והמו"מ חזר למשרדי האנרגיה.
חשש בצד הישראל בנוגע להתחלת הפיתוח באפרודיטה
בינתיים הודיעו הקפריסאים וגם חברת ניו מד אנרג'י על כוונות להתחיל בפיתוח בחודשים הקרובים והדבר עורר חשש בצד הישראלי. ניו מד אנרג'י מתכוונת להעביר אסדת קידוח מלוויתן לאפרודיטה. בחודשיים האחרונים הואץ המו"מ, אולי בזכות האיום המרומז של הקפריסאים והבוקר נסעה השרה אלהרר לקפריסין להשלים את המשא ומתן.
האיחוד האירופי וישראל חתמו לאחרונה עם מציים על הסכם לקידום יצוא גז ממזרח הים התיכון לאירופה, כשברקע שני מכשולים, האחד היכולת השינוע המוגבלת בינתיים, כשהפתרון המהיר הוא הרחבת והוספת צנרת אל מצריים משם הנזלתו והעברתו לאירופה, או הבאה של אסדת הנזלה לחופי ישראל, או צינור מהמאגרים ישירות למתקני ההנזלה שבמצרים. המכשול השני הוא התנגדות בישראל ליצוא עוד גז. לפי עבודה שהכינה מומחית הגז ג'ינה כהן לאיחוד האירופי ולישראל, ישראל וקפריסין יחדיו יכולות לספק 15 BCM גז בשנה לאירופה, לאחר שיפתחו את השדות הקיימים וחדשים ובכך יספקו גם את צרכיהן וצרכי האיזור, זאת למשך 25 שנה. ההסכם המתקרב על פיתוח אפרודיטה, מקרב את האפשרות הזו.
שרת האנרגיה: האמון והמשך שיתוף הפעולה עם קפריסין הם בעדיפות עליונה
השרה אלהרר: " לאור משבר האנרגיה העולמי והצורך הגובר של אירופה בגז טבעי, אני מאמינה שהאינטרס של שני הצדדים צריך להיות הסדר מהיר, שקוף והוגן. אחרי שנים בהן נסחב המשא ומתן, כולי תקווה שרצף הפגישות היום והמתווה עליו החלטנו להמשך יאפשרו התקדמות משמעותית לעבר פתרון מהיר והוגן לסוגייה. האמון בינינו והמשך השיתוף הפורה בתחומים השונים בין הצדדים הוא בעדיפות עליונה".
השרה פילידס: "לקפריסין וישראל יש חזון משותף למיצוי מלא של פוטנציאל משאבי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ועל ידי כך לגוון את מקורות האנרגיה באירופה. בהקשר זה, חלה התקדמות משמעותית בדיונים בין משרדי האנרגיה לעבר פתרון מועיל לסוגיית אפרודיטה - ישי, גם ביחס להסכם הרלוונטי וגם ביחס למומחה שימונה על ידי שתי המדינות. דיונים אלו צפויים להימשך בעקביות בשבועות הבאים".