גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממנהיגי המדינה לסף אחוז החסימה: השמאל הפך לכוכב הנופל של הפוליטיקה הישראלית

במהלך 30 השנים האחרונות הפך השמאל מאחד משני המחנות המובילים לכמעט נישה, עם 11% תמיכה בלבד ● מרבית מצביעי השמאל תומכים בפתיחת חנויות בשבת, ו־75% מהם חושבים שאפשרי להגיע להסכם עם הפלסטינים לעומת 38% בציבור הרחב ● גלובס צלל לעומק נתוני הסקרים שבוצעו באוניברסיטת ת"א אודות קריסת מחנה השמאל ● כתבה שלישית בסדרה

מרב מיכאלי עם חברי מפלגת העבודה בתום יום הבחירות, 2021 / צילום: מפלגת העבודה
מרב מיכאלי עם חברי מפלגת העבודה בתום יום הבחירות, 2021 / צילום: מפלגת העבודה

 

השמאל הישראלי הפך לאורך 30 השנים האחרונות מאחד משני המחנות הפוליטיים הגדולים לכמעט נישה. ה"שמאל־מרכז" הפך ל"מרכז־שמאל", כשחלקו של השמאל בתוך הגוש הפוליטי הזה הלך והידרדר. 

גוש הימין הפך לגדול ביותר בישראל: פחות קפיטליסטי מבעבר, הרבה יותר מסורתי
תומכים במשפט נתניהו ומתנגדים לאיחוד בין דת למדינה: המרכז הגיע לקדמת הבמה

מנתוני INES, פרויקט מחקר הבחירות הישראלי, עולה כי ב־1992, מחנה השמאל היווה 42% מהמצביעים היהודים. ב־2003, שיעורו מכלל המצביעים הגיע ל־29% וב־2021 - 11% הצביעו למפלגות שמאל כלשהן, לעומת 18% למפלגות המרכז. מה מביא את השמאל להצטמק כך? האם הציבור מתרחק מהשמאל, עמדות השמאל מקצינות ביחס לציבור, או שבכלל הדמוגרפיה פשוט עושה את שלה?

 

ברמה ההיסטורית, השמאל מאופיין בראש ובראשונה בתמיכתו במדינה פלסטינית בפרט ובפשרה טריטוריאלית ככלל. בבחירות 2021, 81% ממצביעי השמאל תמכו בהקמת מדינה פלסטינית, לעומת 62% מהמרכז ו־23% מהימין. אולם, זה לא תמיד היה המצב.

השמאל בישראל תמיד היה "שמאל־מרכז"

"השמאל בישראל מעולם לא היה שמאל אירופאי 'קלאסי'", מציין ד"ר אלון יקטר מצוות המחקר של INES. "תמיד היו שתי רגליים לשמאל: האלמנט הסוציאליסטי והאלמנט הלאומי. הבייס הקלאסי, ההתיישבות העובדת, מורכבת גם מאלמנט של תנועת פועלים, אבל קודם כל מאלמנט התיישבותי. בעיניהם, מטרת הציונות היא קודם כל התיישבות ושליטה על הקרקע, ורק לאחר מכן הקמת חברת מופת סוציאליסטית".

 

לדבריו, השמאל בישראל תמיד היה "שמאל־מרכז". "יגאל אלון רצה לספח את בקעת הירדן, ברל כצנלסון תמך בטרנספר. ההתנחלויות הראשונות נבנו על ידי הנח"ל בחסות מפלגת העבודה. האתוס הציוני־לאומי תמיד היה חזק מאוד".

ואכן, ב־1992, רק רוב קטן מתוך השמאל (54%) תמך במוצהר במדינה פלסטינית. עם זאת, בהמשך - השמאל סחף אחריו את הציבור הרחב ואף את הימין בתמיכתו בכך: ב־2013, 57% מהציבור כולו תמכו בהקמת מדינה פלסטינית.

ייחודיות השמאל בישראל, לעומת הימין והמרכז, טמונה באמון הרחב יחסית בעמי האזור. כאשר נשאלו "מהי לדעתך שאיפת הערבים בסופו של דבר?" השיבו 67% ממצביעי השמאל ב־2013 כי כוונת הערבים להחזיר את רוב או את כל שטחי 1967, לעומת 43% מכלל המצביעים. דבר זה נכון גם באמון ביכולת להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים: 75% ממצביעי השמאל חשבו שזה אפשרי בבחירות 2021, בניגוד ל־38% בציבור הרחב שמאמינים כי הגעה להסכם שלום אפשרית.

על פי ד"ר יקטר, "כשהשיח הפוליטי סביב תמיכה או התנגדות למדינה פלסטינית התחיל להיחלש, הימין והשמאל נשארו מאוד 'מזוקקים' ויותר רחוקים על הסקאלה. מרצ של שנות התשעים הביאו למרכז השיח זכויות אדם, כלכלה שמאלנית והתנגדות לכפייה דתית, שזה מה שאנחנו היום מזהים עם השמאל - אבל זה לא בדיוק רבין וגולדה".

הוא מציין כי גם הרעיון של מדינה פלסטינית לא היה תמיד בקונצנזוס בשמאל, אבל במשך שנים - השמאל הלך ואימץ את האידיאולוגיה הזו במלואה. "ב־2006, כשהוקמה קדימה, זה שאב אליה מגוון כוחות שלא מצאו את עצמם באף אחת מהגרסאות המזוקקות של האידיאולוגיה".

החוקר מוסיף כי בעיניו, כישלון אוסלו שם את השמאל בבעיה אינהרנטית. "לרבין לפני אוסלו היה את החסד של מישהו שהולך לכיוון שעוד לא נבדק. אבל אחרי אוסלו ועוד יותר אחרי האינתיפאדה וההתנתקות, הציבור הרחב לרבות מצביעי עבודה, התרחקו מהכיוון הזה".

93% תומכים בשוויון זכויות לזוגות חד־מיניים

אולם, כמובן, זה אינו הנושא היחיד שמאפיין את השמאל בישראל. 95% מאנשי המחנה תומכים בפתיחת חנויות בשבת ובנישואין אזרחיים. "פילוח עמדותיהם בסוגיות המרכזיות שעל הפרק מעלה שלא במפתיע כי בסוגיית דת ומדינה, שמאלנים בהגדרתם העצמית הם המחנה הליברלי ביותר", אומר ד"ר אור ענבי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. עמדות ליברליות מופגנות גם ביחס לקהילת הלהט"ב. 93% ממצביעי השמאל תומכים במתן זכויות שוות לזוגות חד־מיניים. "מבחינה כלכלית", מוסיף ד"ר ענבי, "הם בעלי התפיסות המזוהות כסוציאליסטיות. 86% מהם ציינו כי רצוי שהמדינה תרחיב את השירותים שהיא נותנת לאזרח, דוגמת חינוך רווחה ובריאות, גם אם הדבר יכלול העלאת מיסים".

לאחר המחאה החברתית ב־2011, נוצרה תקווה בחוגי שמאל מסוימים כי הנושא הכלכלי הסוציאליסטי יביא את השמאל לקדמת הבמה. טענה זו מבוססת על העובדה, שרוב הציבור בישראל (61% ב־2013) תומכים בגישה סוציאליסטית. חשוב מכך: גם בקרב הימין, יותר הגדירו את עצמם כסוציאליסטים (47%) מכקפיטליסטים (44%). שלי יחימוביץ', למשל, ניסתה להשתמש בעובדה הזאת כשובר שוויון במאבק הגושי. ד"ר יקטר מציין כי ב־2013 היה עניין גדול סביב החלטת יחימוביץ' לשים את הדגל החברתי־כלכלי במרכז המצע. "מכיוון שלא הצליחה להביא מצביעים מהימין וגם אכזבה את השמאל, היא לא הצליחה לשמור את זה לאורך זמן. עם זאת, המורשת שלה היא זו שמושלת היום במפלגת העבודה".

ב־2021, 81% ממצביעי השמאל הגדירו את עצמם סוציאליסטים, לעומת 60% במרכז ו־39% בימין. בבחירות 2021, מצביעי העבודה היו סוציאליסטים עוד יותר מאלו של מרצ, אך דווקא הקונצנזוס הפנימי הזה יוצר חוסר הבחנה בתוך השמאל. "הרשימה של העבודה היום לא מאוד שונה מזו של מרצ, וההבדלים הם ניואנסיים", קובע ד"ר יקטר. "מפלגת העבודה היום הופכת למפלגת נישה שמטרתה לדחוף את הקואליציה שבה היא יושבת שמאלה, ולא מתיימרת להיות מפלגת שלטון. מחנה השמאל קטן כי המכנה השמאלני קטן".

 

מי שנשאר בשמאל הוא השמאל המובהק והאידיאולוגי: כאשר מצביעי השמאל התבקשו לדרג את עצמם בסקאלה של 1 (ימין קיצוני) עד 7 (שמאל קיצוני), הציון הממוצע הגיע ל־5.7, הרבה מעל 4.9 שנמדד ב־1992. זאת, כאשר הציבור הרחב נשאר סביב 3.5, ואילו הימין נותר על 2.3.

רוב גדול סומך על בית המשפט העליון

בנושא המשפטי שהולך ומתחמם בשנים האחרונות, השמאל רחוק מהימין - אבל לא כמו מחנה המרכז. 79% מהשמאל סומך "הרבה" או "הרבה מאוד" על בית המשפט העליון, לעומת 84% במרכז ו־30.4% בימין. לגבי שאלת משפט נתניהו באופן ספציפי, 89% ממצביעי השמאל אומרים שגורמי החוק פעלו ראוי, לעומת 93% במרכז ו־32% בימין. כלומר, בעוד השמאל קרוב הרבה יותר למרכז מאשר לימין בסוגיה המשפטית, הוא דווקא "מתון" יותר ממנו ודומה לימין בהשוואה למרכז, וכשההבדלים כה קטנים - נראה שבכל זאת יש יש היגיון ב"גוש המרכז־שמאל" בפוליטיקה הישראלית.

"השמאל תמיד היה 'ממלכתי' יותר, ושיח זכויות האדם אמור להוביל לתמיכה ברשות השופטת, אבל מערכת המשפט פחות 'שמאלנית' ממה שהימין טוען, ומאכזבת את השמאל פעמים רבות", מסביר ד"ר יקטר. "יש סנטימנט גם בשמאל נגד בית המשפט העליון, שמכשיר את הכיבוש ואת הפרות זכויות האדם והאזרח בישראל, אבל השמאל נאלץ לעמוד לצידו בשל הדה־לגיטימציה שהוא רואה מהימין".

בה בעת, סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על פי הגדרה עצמית מצביע כי ל־69% מהשמאל יש אמון בבית המשפט העליון, לעומת 56% למרכז ו־30% לימין. גם בשאלה "האם בחירת השופטים בישראל לבתי המשפט נעשית משיקולים מקצועיים או פוליטיים?", 46% מהשמאל מתעקשים שהשיקולים הם בלעדית או ברובם מקצועיים, לעומת 36% מהמרכז ו־19% מהימין. ד"ר ענבי אומר כי "השמאל והמרכז דומים יחסית בעמדתם. הם נותנים אמון במערכת המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, ושואפים לשמור על עצמאותה ועל כוחה".

רוב מוחלט של חילונים, אפילו יותר ממחנה המרכז

ברמה הסוציולוגית, מצביעי השמאל הם חילונים (77%) ברובם המכריע, אפילו יותר מבמרכז (71%). הם גם המחנה המשכיל ביותר: ל־70% ממצביעי השמאל יש השכלה על־תיכונית, לעומת 62% במרכז ו־41% בימין. עם זאת, הם אינם הכי עשירים: 33% ממצביעי השמאל ב־2021 העידו על עצמם שמשק הבית שלהם מכניס מעל לממוצע במשק, שיעור נמוך מזה שבמחנה המרכז (38%).

בשמאל יש רוב קטן למצביעות נשים לעומת גברים, אך קיים שוני גדול בין המפלגות: בעוד שלמפלגת העבודה מצביעות 71% נשים, למרצ מצביעים 66% גברים. השמאל הוא גם המחנה המבוגר ביותר בישראל: 46% ממצביעי השמאל הם בני 50 ומעלה ביחס ל־38% בימין. בניגוד למגמה העולמית, הצעירים בישראל נוטים יותר לימין ולמרכז מאשר לשמאל, כאשר מסיבות דמוגרפיות - המפלגות הצעירות ביותר הן החרדיות.

 

אז מה מוביל להידרדרות הניכרת של ההצבעה לשמאל? יש לכך כמה תזות מתחרות. האחת, דמוגרפית פשוטה. השמאל הוא ברובו חילוני ומשכיל, ובעקבות כך הריבוי הטבעי הוא נמוך ביחס לחלקים אחרים בחברה הישראלית. לדברי ד"ר ענבי, "השיוך למחנות הוא לא רק נושא של עמדות, אלא של זהות עצמית. אם אני חילוני ואשכנזי, סיכוי רב שאני וסביבתי הם גם בשמאל. ואם אני דתי ומזרחי - ככל הנראה אני ימני. כאשר הילודה בציבור הדתי והחרדי גבוהה יותר מאשר בזה החילוני - זה מסביר את הקיבעון בגושים והתנועה לעבר הימין".

ד"ר ענבי מציין כי המרכז והימין אוחזים כיום בתפיסות חברתיות שהיו בעבר מזוהות כ"שמאל", "וכאשר המילה 'שמאל' נתפסת כמילת גנאי, אני יכול לאחוז בתפיסות מחנה זה, אך לא לזהות עצמי כשייך אליו".

אולם, השמאל והמרכז אינם מאוד שונים ברמה הסוציולוגית, ובכל זאת המרכז עולה והשמאל יורד. ייתכן שההסבר פשוט יותר: נושא ההצבעה המרכזי הוא המדיני־ביטחוני, והאכזבה מהאופק לשתי מדינות וההידרדרות באמון בפלסטינים בפרט ובערבים ככלל הרחיקו אנשים רבים מהשמאל. בעוד האכזבה הזאת הלכה וגברה, השמאל הישראלי לא התיישר עם דעת הקהל - מה שדחף רבים לזרועות המרכז. כיום, בעת שבה הנושא המשפטי תופס חלק ניכר מהפוליטיקה הישראלית, והשמאל והמרכז מתערבבים זה לתוך זה - השמאל ייאלץ למצוא דגל חדש שיגבש סביבו תמיכה. אחרת, עתידו אינו ברור.

עוד כתבות

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים