הרפורמה במסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה עתידה להתרחש בתחילת השנה / צילום: Shutterstock, Elle Aon
הרפורמה במסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה, שעתידה להתרחש בתחילת השנה, פורסמה כטיוטת חוזר להערות. רונן מרגוליס, מנכ"ל ומייסד simplifynance ומייסד קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל, סבור כי עד שעושים מהפכה במסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה, זה הזמן ליישום יותר אגרסיבי של השקעות לצעירים, על-מנת לנצל עד תום את השנים הראשונות של החיסכון לצבירת תשואה.
● בחירת מסלול פנסיה רגע לפני פרישה: מה צריך לדעת בעת חישוב הקצבה
● המחקר שחושף את העיוות בחישוב כספי הפנסיה שלנו דווקא בעת משבר
כיום קרנות הפנסיה מציעות מספר מסלולי השקעה לכספי הפנסיה. אם לא בחרתם מסלול באופן אקטיבי, תצטרפו באופן אוטומטי למסלול "המודל הצ’יליאני", שבו אחוז המניות יפחת לאורך השנים ככל שאתם מתקרבים לגיל פרישה.
בנוסף, בכל קרן קיימים מסלולים נוספים, חלקם אגרסיביים יותר ממסלול ברירת המחדל, חלקם דפנסיביים יותר. כך, חוסך שמעוניין לקחת סיכון גבוה יותר או נמוך יותר מברירת המחדל הקבועה בחוק, יכול לעשות זאת.
מסלולי ברירת המחדל בהם רמת הסיכון יורדת, יפולחו בצורה ממוקדת: כלומר, אם כיום יש מסלולים שהם עד גיל 50 ומעל גיל 50, המסלולים החדשים יהיו בטווחים של חמש שנים זה מזה, כך שכל חמש שנים מסלול ההשקעות יותאם לאופק הפרישה של החוסך.
לצד זה, יוקמו מספר אשכולות השקעה מיוחדים, בהן קרנות הפנסיה לא יוכלו לגבות חלק מהעלויות שניתן לגבות במסלולי ברירת המחדל. בין המסלולים שיוקמו: מסלול סחיר - כלומר שמשקיע רק בנכסים סחירים; וכן מסלול פסיבי, בו ניהול ההשקעות יעקוב אחרי מדדים סחירים בלבד ויציע לעוקבים את תשואת המדד, תמורת דמי ניהול.
"מסלולי ברירת המחדל לצעירים לא אגרסיביים מספיק"
"ההערה הראשונה היא שמסלולי ברירת המחדל לצעירים הם לא אגרסיביים מספיק. יש לגופים המנהלים טווח מאוד רחב לשיקול-דעת בהיקף הרכיב המנייתי, גם במסלולים אלה, שאין למעשה שום סיבה לא להפוך אותם למסלולים מנייתיים לגמרי", מציין מרגוליס. "היום במסלול עד גיל 50 יש חשיפה מנייתית של 50%. כאן בארץ זה נראה אולי הרבה, אבל בארה"ב זו חשיפה סולידית, שלא מתאימה לחיסכון עם אופק של עוד 40 שנה, ואם כבר עושים שינוי, למה לא להגדיר מראש שברירת המחדל לצעירים תהיה ברמת סיכון גבוהה? הרי הגדירו כרגע שבחיסכון לכל ילד ברירת המחדל שלו תהיה סיכון גבוה, וזה חיסכון ל-15 שנה, אז מדוע לא לעשות את זה בחיסכון שמיועד לעוד 40 שנה?".
ההערה שנייה של מרגוליס ביחס לשינוי, נוגעת לאופי מסלול ברירת המחדל: "במשך שנים ארוכות רואים שההשקעות הפאסיביות עדיפות על ההשקעות האקטיביות, אז מדוע לא עושים את השינוי באמת לטובת החוסך ומגדירים את המסלול הפאסיבי, הזול והיעיל כמסלול ברירת המחדל? אם מישהו רוצה משהו יותר מתוחכם ועתיר עלויות - שיבחר בו בצורה מודעת ומפורשת. זה נכון שמדינת ישראל רוצה שהכסף של החוסכים ישמש גם להשקעות בהייטק ובתשתיות, אבל אם רשות שוק ההון, שאמונה על טובת החוסך בראש ובראשונה, עושה רפורמה, מדוע מסלול ברירת המחדל הוא לא המסלול שייתן לחוסך את המקסימום?".
בנוסף, מציין מרגוליס, הגיעה העת לאפשר ניהול עצמאי גם דרך קרן פנסיה ולא רק דרך קופת גמל: "היום קרן הפנסיה, עם הביטוחים שנלווים לה, היא מכשיר החיסכון העיקרי והמרכזי בישראל, אז מי שרוצה לנהל בעצמו את ההשקעות הפנסיוניות שלו, צריך לקבל את האפשרות לעשות את זה גם דרך קרן הפנסיה".