האחים צחי ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר
האחים חג'ג' ישלמו תוספת מס של עשרות מיליוני שקלים בגין הכנסותיהם בשנים 2012-2014 בפעילות קבוצות רכישה, זאת לאחר שבית המשפט דחה את ניסיונם לקזז את הפסדי השלד בורסאי של חברת מלון ריג'נסי ירושלים שרכשו "כדי להיכנס לתחום המלונאות", מול רווחיהם מפעילות קבוצות הרכישה.
השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי עסקת רכישת השלד הבורסאי, שהיה בהפסדים צבורים של 233 מיליון שקל בתום שנת המס 2010, נועדה לחיסכון מס, ללא טעם מסחרי. "בבסיס רכישת השלד הבורסאי עמד טעם פיסקאלי משמעותי שגילם למערערת (חברת מלון ריג'נסי, א' ל"ו) פוטנציאל חיסכון מס משמעותי. בהמשך לכך, לא הוכח כי עמדו בנסיבות העניין טעמים מסחריים יסודיים שמשקלם עולה או שווה לטעם הפיסקאלי שהוכח", כתב בפסק הדין.
פסק הדין ניתן בערעור שהגישו האחים חגג' על החלטת פקיד שומה ירושלים 1 לדחות את השומות העצמיות שהגישה חברת מלון ריג'נסי שבבעלותם לשנות המס 2014-2012, לאחר שביקשה להכיר בהפסדים צבורים בסך של 233 מיליון שקל (נכון לתום שנת המס 2010) המהווים חיסכון מיסויי של כ-50 מיליון שקל לשיטת רשות המסים.
הרקע לפסק הדין הוא סדרת מכירות שביצעה חברת מלון ריג'נסי ב-2010-2011. בחודש מאי 2010 מכרה חברת מלון ריג'נסי לחברת מלונות דן את נכסיה העיקריים תמורת 45 מיליון דולר. לאחר מכן, בחודש פברואר 2011, נמכרה השליטה בחברה לנכסי אלדר גיל ומהוני בע"מ, שבשליטת רועי גיל ואיתן אלדר ולגלי ליברמן, בתמורה ל-8 מיליון שקל בלבד.
בהמשך לכך, באוגוסט 2011 רכשה קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ, שבבעלות האחים צחי ועידו חג'ג', את השלד הבורסאי תמורת 18.57 מיליון שקל שהוזרמו לחברה על-ידי הקבוצה, וזאת לפי הצהרת האחים חג'ג' במטרה לצקת לתוך השלד הבורסאי פעילות מלונאית. מכירת מניות החברה נגעה בהחזקה של 90% ממניותיה המונפקות, כאשר 10% ממניותיה הוחזקו על-ידי הציבור.
פקיד השומה קבע שמדובר בעסקה מלאכותית
לאחר הזרמת הכספים לחברה על-ידי הקבוצה, נותרו לה כאמור הפסדים צבורים בסך 233 מיליון שקל, שאותם ביקשה הקבוצה לקזז מרווחיה. פקיד השומה לא קיבל את הדיווח על קיזוז ההפסדים, ובמסגרת "פירוט הנימוקים לקביעת השומה" מנובמבר 2017 קבע כי אין מקום להכיר בהפסדים הצבורים של החברה, היות שמדובר בעסקה בעלת טעם פיסקאלי יסודי ודומיננטי הנוגע לקיזוז ההפסדים הצבורים שלה.
עוד נקבע בשומה כי באיזון שבין הטעם המסחרי שלא הוצג בפניו לבין הטעם הפיסקאלי, ולאור גובה ההפסדים העסקיים הצבורים, יש לקבוע כי מדובר בעסקה מלאכותית.
לטענת האחים חג'ג', פקיד השומה לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי מדובר בעסקה מלאכותית. לטענתם, מטרת רכישת השלד הבורסאי על-ידי הקבוצה הייתה לצורך גיוס הון מהבורסה. בפועל, כך נעשה, וגויסו כ-100 מיליון שקל.
עוד נטען כי המספר בו נוקב פקיד השומה, של 50 מיליון שקל, כמבטא את חיסכון המס, הוא מספר מנופח שאינו מגובה בחוות-דעת כלכלית ואף אינו נכון. בנוסף, נטען כי אין כל פסול בקיזוז הפסדים ברכישת חברה, וכי ההפסדים מהווים נכס לכל דבר ועניין.
השופט דורות ציין כי "באופן כללי מותרת האפשרות לחברות ויחידים לבצע קיזוז הפסדים בין פעילויותיהם השונות, גם אם מדובר בחברות שונות, וזאת כאשר המטרה היא לאפשר תשלום מס אמת. כאשר מתקיימת מכירת שליטה בחברה פלונית לבעלי מניות חדשים, אזי מתאפשרת לבעלי המניות החדשים לתמרן את פעילותה של החברה הנרכשת ובכך לקזז הפסדים צבורים שנצברו לבעלי המניות הקודמים בחברה".
עוד הוסיף השופט כי בעת העברת השליטה יש לבחון את הטעם המסחרי היסודי שבבסיס רכישת השליטה ולבחון האם קיזוז ההפסדים הצבורים ראוי מבחינה כלכלית.
במקרה בו נמכרת השליטה בחברה, ללא שהוכח בקשר אליה טעם מסחרי יסודי, אלא רק ניסיון לנצל את ההפסדים הצבורים, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהיה שלא להכיר בקיזוז ההפסדים במקרה של רכישת שליטה בחברה שאת ההפסדים ספגו בעלי המניות הקודמים.
השופט דורות: קשה לראות שיקולים מסחריים המצדיקים רכישת שלד בורסאי ריק מתוכן
על הרכישה שביצעה קבוצת חג'ג', קבע השופט כי פקיד השומה הוכיח כי קיזוז הפסדים של כ-220 מיליון שקל המביאים לחיסכון אפשרי של כ-50 מיליון שקל, מהווה טעם פיסקאלי יסודי משמעותי ביותר. "בשקלול עליות הרכישה של החברה, קשה לראות שיקולים מסחריים המצדיקים רכישת שלד בורסאי ריק מתוכן אשר יכול להישקל לחיסכון צפוי כאמור", ציין השופט.
עוד הוסיף השופט כי בחינת ציפיות קבוצת חג'ג' במועד רכישת השלד הבורסאי, מביאה למסקנה כי הקבוצה ידעה במועד רכישת השלד הבורסאי כי עמדת פקיד השומה היא לדחות בקשות דומות לקיזוז הפסדים צבורים.
פקיד השומה הוכיח כי במועד רכישתה לא היו לחברה נכסים משמעותיים או פעילות משמעותית כלשהי, וכי במועד רכישתה הייתה חברת מלון ריג'נסי ירושלים נטולת כל פעילות. "כל שהיה בה במועד רכישתה היה שטח לא מפותח בטבריה בשווי זניח והפסדים צבורים בסכום עצום", צוין בפסק הדין.
בשלב הבא בחן השופט האם הטעם המסחרי שעמד בבסיס העסקה היה שווה במידת יסודיותו לטעם הפיסקאלי. בעניין זה נקבע כי "המערערת לא הצליחה להוכיח טעמים מסחריים יסודיים השקולים לטעם הפיסקאלי", וכי "מטרת רכישת המערערת הייתה לצורך הפחתת מס בלתי ראויה. בשל האמור, דין הערעור להידחות".
מקבוצת חג'ג' נמסר בתגובה לפסק הדין: "מדובר בסוגיה מורכבת מבחינה מיסויית ומשפטית. החברה תלמד את פסק הדין ותשקול האם להגיש ערעור. אין להחלטה כל השפעה על הדוחות הכספיים של החברה".