גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קלינטק. סבב חדש של השקעות בסטארט-אפים בתחומי הסביבה יצא לדרך / צילום: Shutterstock, jorisvo

הסטארט-אפ סולינדרה (Solyndra) מקליפורניה קם ב-2005. הסטארט-אפ פיתח פאנלים סולאריים בצורה גלילית לשימוש על גגות, מה שאמור היה לנצל ביעילות רבה יותר את השטח ולהפיק יותר חשמל. על סמך הטכנולוגיה הזו, סולינדרה קיבלה ערבות מהממשל האמריקאי להלוואה של מעל חצי מיליארד דולר, בנוסף לעוד מיליוני דולרים בהשקעות פרטיות.

אלא ששנתיים אחרי ההלוואה הענקית, ב-2011, סולינדרה הגיעה לפשיטת רגל, מפטרת 1,100 עובדים. החברה כבר דיווחה על הכנסות של 140 מיליון דולר בשנה, אבל עדיין לא הצליחה לייצר את הפאנלים הסולריים שלה בקנה מידה גדול ובמחיר תחרותי אל מול יצרני פאנלים בסין. בנוסף, ירידה במחירי הנפט והגז הטבעי פגעה בפופולריות של אנרגיות סולאריות והמשבר של 2008 הקשה על גיוס כסף.

הסגירה של סולינדרה סימנה גם את הקריסה של תחום הקלינטק - טכנולוגיית אנרגיה נקייה - כאשר הכסף שזרם מקרנות הון סיכון לחברות בתחום זה, כמו למשל חברות לפיתוח סוללות, נעצר כמעט לחלוטין למשך שנים. קרנות ההון סיכון שנכנסו לתחום בהתלהבות נאלצו למחוק השקעות במיליארדי דולרים בחברות שנסגרו.

אלא שמאז 2018, סבב חדש של השקעות בסטארט-אפים בתחומי הסביבה יצא לדרך. כדי שלא להיזכר בכישלונות העבר, התחום עבר מיתוג מחדש ובמקום קלינטק - נקרא כיום קליימטק (טכנולוגיית אקלים). כפי שתוכלו לקרוא בהמשך, גם הסטארט-אפים הישראלים העוסקים בקליימטק פורחים בשנה האחרונה.

האם קלינטק בגרסה 2.0 יצליח יותר מהגרסה המקורית? מומחים מצביעים על כך שסטארט-אפים בתחום הקליימטק ניתן למדוד יותר בקלות דרך תרומתם להפחתת פחמן, לעומת גרסת הקלינטק שהייתה יותר מופשטת ודיברה על תרומה למניעת הפגיעה בסביבה, מושג קשה יותר לכימות. אולי אפילו חשוב מכך: המודעות כיום של ממשלות, חברות וצרכנים לצורך בפתרון למשבר האקלים גבוהה בהרבה מאשר לפני עשור.

גם הסטארט-אפים עצמם למדו את לקחי העבר ובנו מודלים עסקיים יציבים יותר מבעבר. ובכל זאת, שום דבר לא מובטח והסטארט-אפים בתחום הקליימטק הם עדיין כאלה שמערבים חומרה וטכנולוגיות דיפ-טק, כך שהסיכון בהם גבוה וההחזרים איטיים.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

• אקלים טק עולה

דוח חדש על תחום הקליימטק בישראל מצא עלייה חדה בשיעור הסטארט־אפים בתחום האקלים, ואחד מכל שבעה כבר עוסק בענף. בקרן Firstime מעריכים כי עד סוף העשור יותר ממחצית מהון הסיכון ילך לטכנולוגיות אקלים: "ההזדמנויות גדולות יותר מבגיימינג או בסייבר"

• האם קומפאס היא הייטק?

קומפאס, פלטפורמת הנדל"ן הגדולה בארה"ב שהקים אורי אלון, נכנסה למצוקה תזרימית והכריזה על פיטורים נוספים של מאות עובדים. בדומה לחברות נדל"ן נוספות שהתהדרו בתואר "חברת הייטק", היא לא השכילה למצוא דרך לפתור בעיות בשוק או להציג רווחיות למשקיעים

• בין מלחמה באוקראינה לעמלות המוניות

בשנים האחרונות האפליקציות גט ויאנגו הפכו למילים נרדפות למילה "מונית". אבל אז שתיהן החליטו לייקר את העמלות ומרד נהגים נפתח נגד אפליקציות המוניות, שגם כך נקלעו למשבר בעקבות המלחמה באוקראינה. כעת, עם הקאמבק של אובר לישראל, האם יש סיכוי שהתחרות בשוק המוניות תיפתח מחדש?

• הכל התחיל בכפילויות באנשי קשר

בכתב ההגנה שהגיש סטארט-אפ המודיעין העסקי לושה לתביעת המיליונים נגדו ונגד מייסדיו, החברה דוחה את הטענה כי השתמשה בסודות מסחריים של חברה קודמת של אחד המייסדים. במקום, מגוללת לושה סיפור מעניין לא פחות על הקמתה - סיפור שמתחיל באפליקציה לביטול כפילויות ברשימת אנשי קשר בסמארטפון

• משקיעי אדובי מצביעים ברגליים

אדובי הודיעה בשבוע שעבר על רכישת ענק בהיקף 20 מיליארד דולר של הסטארט־אפ פיגמה. העובדה שענקית העיצוב נאלצה לקנות מתחרה קטנה במחיר כפול משוויה האחרון, סימנה לשוק שהיתרון התחרותי של אדובי מתערער, מה שדרדר את המניה לשבוע הגרוע שלה זה 20 שנה

• כשסטארבורד הגיעה לוויקס

קרן ההשקעות האקטיביסטית, שחשפה בשבוע שעבר כי הגיעה להחזקה של 9% ממניות החברה הישראלית, מעריכה כי רכשה את מניות Wix במחירי חסר. כעת עשויה הקרן לנקוט צעדים פעילים, שאם לשפוט לפי מהלכים קודמים שלה, עשויים לקחת את Wix למקומות שונים

• חממה טכנולוגית בדיור מוגן

כשהזדקנות האוכלוסייה מאיימת על כלכלות העולם המפותח, טכנולוגיות לייעול ולשיפור הטיפול באוכלוסייה הופכות לשוק חם. בישראל, מוסדות גריאטריים כבר הופכים למרכזים של חדשנות, והמנהלים שלהם מאמינים שלא רק מבוגרים ייהנו מהפיתוחים החדשים. "הגריאטריה מובילה את מהפכת הבריאות, כי היא משאבת הכסף"

• האח השובב של הנובל

פרס האיג-נובל, שממותג כ"אח הקטן והשובב" של פרסי הנובל, ניתן השנה בפעם ה-32 ל"מחקרים שגורמים לך לצחוק ואחר-כך לחשוב". אלה הם עשרת המחקרים שזכו בפרס השנה