החלטת משרד התקשורת לעבור לסיבים אופטיים טובה לציבור, בזק והוט ייפגעו

בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת קול קורא לפיו הוא החל במהלך לסגירת רשתות התקשורת הישנות של בזק והוט. הודעה זו התקבלה במפתיע - בכל זאת, לא בכל יום נדרש משרד ממשלתי לקבל החלטה כה משמעותית לחברות ולמשק. אם לוקחים בחשבון גם את העיתוי, רגע לפני הבחירות, המהלך נראה כיוזמה של שר תקשורת שרוצה לרשום את הרפורמה על שמו. אחרת, למה לא לחכות לשר החדש שייכנס ויקבל את ההחלטות בנושא?

לעצם העניין, מדובר במהלך חשוב מאוד שמוטב היה להרהר בו עוד קודם. הרשתות הישנות, בעיקר הנחושת בבזק, דינן להיעלם. ככל שחדירת הסיבים האופטיים מתרחבת, הנחושת וכבלי הקואקס הופכים להיות יותר ויותר מפגע סביבתי מכוער, וכלל לא צריך לעשות בהן שימוש. 

הנחושת תישאר באדמה, והמפגע לא יחלוף

אך זה לא כל-כך פשוט. הרשתות הישנות יישארו קבועות בקרקע ובבניינים לעוד שנים רבות, גם כאשר רשתות התקשורת יתבססו על סיבים באופן מלא. הסיבה לכך היא שלבזק לא ישתלם לשלוף את הנחושת, כיוון שרוב הנחושת שנשארה באדמה היא תשתית דקה. שליפת תשתית זו אינה משתלמת, מכיוון שהיא לא מספקת די נחושת למכירה.

רוב כבלי הנחושת הגדולים של בזק נשלפו מהאדמה כשהחברה הקימה את רשת האינטרנט הישנה שלה ובמקביל הרחיבה דרמטית את פריסת הסיבים האופטיים.

הוצאת הנחושת היא לפיכך מהלך מתבקש, אך הוא טומן בחובו הרבה מאוד מוקשים מבחינת בזק. על-פי הערכות בשוק, לבזק יש 850 אלף לקוחות שיושבים על קווי הנחושת - למרות המגמה הברורה של מעבר לקוחות לסיבים, עדיין יש הרבה מאוד לקוחות שמסתפקים באינטרנט הקיים ולא ממהרים לנטוש. אפשר לאלץ אותם לעבור לסיבים, אך זה תהליך ארוך שייקח שנים, ולא בכדי משרד התקשורת נמנע מלציין כמה זמן ייקח המהלך.

בעיה נוספת מבחינת בזק היא מתווה הסיבים שקבע בעבר משרד התקשורת, ובמסגרתו החברה נאלצה לוותר על כ-500 אלף לקוחות. באופן כללי, לבזק הייתה חובת פריסה אוניברסלית על-מנת לאפשר תקשורת לכולם. החברה ביקשה בזמנו להתנער מחובה זו, ומשרד התקשורת נענה לכך וביקש ממנה לציין באילו אזורים היא לא מעוניינת לפרוס. אך כחלק מהמתווה, על בזק נאסר לפרוס סיבים במקומות אלה גם בעתיד. כעת, כשייסגרו הרשתות הישנות, אזורים אלה ייפרסו על-ידי השחקנים החדשים, ובזק תישאר ללא כלום.

המשמעות היא שהלקוחות באותם אזורים, שיש בהם כחצי מיליון משקי בית, נותרים כלקוחות בזק בנחושת, אבל המעבר שלהם לסיבים יהיה לחברות המתחרות בה. כלומר, בזק הולכת לאבד את הלקוחות הללו בכל מקרה - בין אם יעברו לסיבים למתחרות, ובין אם בגלל סגירת רשת הנחושת.

מבחינת משרד התקשורת מדובר במהלך חשוב וחכם, שכאמור, מוטב היה לעשות אותו קודם. סגירת רשת הנחושת של בזק באזורי התמרוץ תעודד מעבר למתחרים שפורסים סיבים. אם היו כאלה שעוד רצו להישאר על אינטרנט ברשת הישנה, הרי שעכשיו המשרד בעצם כופה עליהם לעבור לאינטרנט מהיר ומתקדם על גבי סיבים.

למתחרים זה אומנם מהלך אטרקטיבי מאוד שיעודד השקעה ותחרות באזורי התמרוץ, אבל עבור בזק זה חתיכת אירוע, כיוון שמדובר בסדר גודל אדיר של לקוחות שיעזבו אותה. כאמור, מאות אלפי לקוחות שמשלמים לבזק כ-100 שקל בחודש עבור אינטרנט, ינטשו את החברה.

הבעייתיות גדולה, אבל יש גם נקודות חיוביות

מכאן והלאה הסיפור רק מסתבך עבור בזק. אחרי שהופחתו תעריפי הטלפוניה של החברה בכ-200 מיליון שקל בשנה, סגירת רשתות הנחושת תיצור לה בעיה, כיוון שאם רוצים להעביר טלפוניה על גבי הסיבים האופטיים, הלקוח יצטרך להוסיף קופסה ייעודית לשירות.

שירות הטלפוניה של בזק אומנם דועך בכל מקרה, והיא עדיין ממשיכה להרוויח ממנו מיליארדים גם אחרי הפחתת התעריפים, אבל אם רשת הנחושת תיסגר, שירות הטלפוניה כנראה ידעך הרבה יותר מהר. צריך לזכור שיש לבזק עשרות אלפי לקוחות שמשתמשים בקו הטלפון לא בשביל טלפוניה, אלא בשביל שירותים כגון שערים חשמליים וכו'. כל אלה יצטרכו למצוא פתרונות טכנולוגיים אחרים בהיעדר רשתות נחושת.

לצד הבעייתיות הגדולה של המהלך עבור בזק, יש גם כמה נקודות חיוביות. ראשית, תחזוקת הנחושת היא בעייתית מאוד. כאמור, מדובר במפגע סביבתי, ודי לראות מה קורה על עמודי הנחושת של החברה והכיעור שמתלווה אליהם בכל הארץ. חייבים להעיף את זה, ויפה שעה אחת קודם. כמו כן, הסרת הרשת הישנה תחסוך לבזק הרבה מאוד הוצאות תחזוקה.

במקביל, הרשת הישנה היא לא רק על עמודים, אלא היא גם פרוסה בין ארונות תקשורת של החברה בכל הארץ. הארונות הללו צורכים חשמל. ברובם המכריע לא יהיה צורך, מלבד אותם אלה שמשמשים לרשת הסיבים החדשה. זה יחסוך לבזק הוצאות גם בתחזוקה וגם בחשמל במיליוני שקלים בשנה.

הוט כבר לא תוכל לשחק בשני המגרשים

ומה לגבי הוט? ובכן, בניגוד לבזק, בהוט נכנסו מאוחר לעולם הסיבים האופטיים. החברה לא מפרסמת כמה לקוחות יש לה על גבי הרשת החדשה שמוקמת באמצעות IBC, שבה הוט שותפה, אך ההנחה היא שלא מדובר בכמות יוצאת דופן של לקוחות. כלומר, הוט עדיין סוחטת את הרשת הישנה שלה, והיא תמשיך לעשות זאת עוד שנים רבות כנראה.

די ברור שמעבר מוחלט לסיבים בהוט, אם לא ייעשה בשיקול-דעת, יגרום לחברה נזק אדיר. יש רבים כאלה, גם במשרד התקשורת, שסבורים כי רק כך הוט תתחיל להזיז את עצמה ובאמת לעבור במרץ לסיבים אופטיים כפי שעושות יתר החברות.

עד כה, בהוט תמיד שיחקו על שני המגרשים. משום מה החברה לא הסתערה על תחום הסיבים וחיפשה פתרון דרך כניסה ל-IBC. זה אולי השתלם לה, כי כאמור היא ממשיכה להפיק מרשת הכבלים שלה מאות מיליונים בשנה, אבל מאידך, העברת הלקוחות לסיבים החלה מאוחר ביחס למתחרות.

אחרי כל זה, יותר מהכול נראה כי המוטיבציה העיקרית למהלך היא זריקת מרץ לתחרות בענף. סגירת הרשתות הישנות תביא לקוחות רבים, שבמצב הרגיל היו נשארים "רדומים" ברשת הישנה, למצב בו הם נדרשים לעבור לסיבים ולבחור בספק שלהם.

הפריסה הרחבה של רשתות סיבים עצמאיות ברחבי המדינה על-ידי מספר מפעילים מייצרת ללקוחות אלה מספר אלטרנטיבות לבחירה, דבר שיביא בהכרח להאצה בתחרות ולשינוי בנתחי השוק היחסיים. ברור שבמצב דברים שכזה המפסידות הגדולות יהיו בזק והוט, אבל מדובר במהלך חשוב וחיוני.