עמיחי שיקלי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית פסל הערב (ד') את שריונו של עמיחי שיקלי ברשימת הליכוד לכנסת בעקבות עתירת מפלגת מרצ. מדובר בפעם הראשונה שבה ועדת הבחירות פוסלת מועמד ברשימה לאחר שהופרש מסיעה אחרת בהתאם לסעיף 6א'. לעומת זאת, עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד שריון עידית סילמן בליכוד נדחתה והיא תישאר ברשימה. בליכוד כבר הודיעו הערב כי בכוונתם לערער על החלטתו של השופט עמית.
בהחלטת השופט לעתירת מרצ נכתב כי שיקלי פעל כפורש גם בתקופה שבה ועדת הכנסת החליטה על הפרשתו ועד לערעור שהגיש לבית המשפט נגד החלטת הוועדה. כלומר, גם אחרי שהופרש הצביע נגד חוק האזרחות ופעל נגד עמדת הסיעה. בנוסף לעומת תקדים ח"כ נודלמן שערער ולא הופרש שישה ימים לאחר החלטת ועדת הכנסת בעניינו, שיקלי הגיש ערעור לבית המשפט רק 78 ימים לאחר החלטת ועדת הכנסת. זמן רב לאחר שהתקבלה ההחלטה בעניינו.
השופט עמית דוחה את הטענות לפיהן שיקלי פעל ברוח הבוחרים
בהחלטת ועדת הבחירות נכתב כי "בתקופה שמאז החלטת ועדת הכנסת ועד ההכרעה בערעור, התנהלותו של שיקלי כפורש היה בה כדי לשנות ולהשפיע על פעילות הכנסת והסיעות.. שיקלי המשיך בהפקעת המנדט שהבוחר נתן לסיעתו ולא לו באופן אישי כדי לעשות במנדט שימוש נגד עמדת סיעתו".
השופט עמית דוחה את הטענות לפיהן שיקלי המשיך לפעול ברוח הבוחרים שהצביעו עבור ימינה ולכן לא הוא הפורש מהסיעה, וכותב כי "בסופו של יום סיעה מייצגת את הבוחרים שבחרו בה ונתנו בה אמונם. כלומר - החלטותיה של הסיעה נעשות מכוח אמון הבוחרים ברשימת המועמדים שיצרה אותה. לעניין זה לא אדרש לטענותיו של שיקלי כי הוא שמייצג את הבוחרים.. לאחר שנבחרה רשימת מועמדים - אין היא נדרשת לחזור לבוחר ולבקש את אמונו בשנית עד תום כהונת הכנסת". עוד טוען השופט כי אין צורך להוכיח תמורה לפרישה כדי להצביע על ח"כ כפורש מסיעתו.
לעניין סילמן לעומת זאת, קובע השופט עמית כי לא הוכחה תמורה לפרישתה מימינה והתפטרותה מהכנסת לצורך שריון בליכוד, וכן כי היא פעלה לאורך כל התקופה לפי עמדת סיעת ימינה ולא בניגוד לה. "... הינה כי כן, שיקולים שונים מושכים לכיוונים שונים בסוגיה שלפנינו. מאחר שסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות היא סמכות שיורית מקום שבו ועדת הכנסת לא דנה בנושא הפרישה, או סמכות אגבית כלשונו של השופט הנדל בעניין היועץ המשפטי לכנסת, אאמץ את גישתו שם ולפיה הואיל ומדובר בסמכות אגבית, ראוי שוועדת הבחירות תקבע כי חבר כנסת פרש מסיעה, מבלי שהדבר נקבע בידי ועדת הכנסת, רק במקרים שאינם גבוליים מבחינה מעשית או משפטית. המקרה שלפנינו גבולי, ומשכך, זכות היסוד להיבחר תכריע את הכף לזכותה של סילמן", כתב השופט עמית בהחלטתו.
עוד כתב השופט עמית כי "לסיכום, גם לאחר שוועדת הכנסת קבעה כי יש לראות בשיקלי כמי שפרש מסיעת ימינה, הוא המשיך לפעול נגד הסיעה. במצב דברים זה, אם נכיר בו כמי שפרש 'בסמוך' להתפטרות, יהא בכך כדי לרוקן מתוכן את סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת ואת התכלית שעומדת בבסיסו, ובכך יש כדי לפגוע באמון הציבור ב'כללי המשחק' כפי שנקבעו על ידי הכנסת עצמה".