הדליפה הראשונה שזוהתה, כ-23 קילומטרים דרומית-מזרחית לאי הדני בורנהולם / צילום: Associated Press, Danish Defence Command
דליפה נוספת, רביעית במספר, התגלתה בקו הגז נורד סטרים 1 ונורד סטרים 2. משמר החופים השבדי הודיע היום (ה') לעיתון "Svenska Dagbladet" כי הוא איתר את הדליפה בנורד סטרים 2 לפני מספר ימים. מוקדם יותר השבוע התגלו שלוש דליפות נוספות בצינורות שעוברים מרוסיה לגרמניה, כשהחשד המרכזי הוא שבוצעה בהם חבלה.
לדברי דוברת משמר החופים השבדי, ג'ני לרסון, "שתיים מתוך ארבע הדליפות הללו נמצאות באזור הכלכלי הבלעדי של שבדיה". שתי הדליפות האחרות ממוקמות במים הכלכליים של דנמרק.
מקור במשרד ההגנה של בריטניה העריך בשיחה עם Sky News כי ככל הנראה מדובר בחבלות מכוונות שבוצעו באמצעות חומרי נפץ תת-מימיים. לדבריו, ניתן היה להניח את המוקשים על קרקעית הים באמצעות חבל ארוך, להפיל אותם מסירה או להציב אותם ליד צינורות הגז באמצעות רחפן תת-ימי.
גם באיחוד האירופי מאמינים שהדליפות מצינורות הגז הן תוצאה של חבלה. רוסיה מצדה הודפת את ההאשמות כלפיה וטוענת שהן "צפויות מראש" ו"טיפשיות".
קו הגז נורד סטרים 2 עובר מרוסיה לגרמניה והיה אמור להוביל גז לאירופה, עד שרוסיה פלשה לאוקראינה וגרמניה החליטה להשעות את הפרויקט. הדליפה הראשונה זוהתה בבוקר יום שני האחרון, כ-23 קילומטרים דרומית-מזרחית לאי הדני בורנהולם, כ-35 קילומטרים מחופי שבדיה. ביום שלישי דווח על שתי דליפות נוספות בקו נורד סטרים 1 המקביל, והבוקר חשף משמר החופים השבדי כי למעשה אותרו עד כה ארבע דליפות.
מרכז הסיסמולוגיה הלאומי של שבדיה אמר כי "פיצוצים תת-ימיים חזקים" נרשמו באזור בו התרחשו הדליפות. ביורן לונד, סיסמולוג מאוניברסיטת אופסלה, אמר בריאיון: "אין שום ספק שאלו היו פיצוצים".
מתקפה "חסרת תקדים"
נורבגיה, ספקית הגז הגדולה ביותר באירופה כיום, הודיעה כי הצבא שלה יהיה גלוי יותר במתקני הנפט והגז שלה על מנת למנוע חבלה אפשרית. לנורבגיה יש יותר מ-90 שדות ימיים של נפט וגז, רובם מחוברים לרשת של צינורות המשתרעים על פני כ-9,000 קילומטרים. ראש הממשלה הנורבגי, יונס גר סטיורה, הבהיר: "התקיפה תטופל במשותף עם בעלות בריתנו".
ביום שני האחרון קראה הרשות לבטיחות נפט בנורבגיה לעירנות רבה יותר כלפי מל"טים לא מזוהים שנראו טסים ליד מתקני גז ונפט ימיים, והזהירה שהם עלולים להוות סיכון לתאונות או לתקיפות מכוונות. סטיורה אמר אתמול כי התצפיות על כלי הטיס התרחשו "בעיקר בספטמבר", כי היו מעורבים רחפנים "בגדלים שונים" וכי פעילותם נראתה "חריגה". עם זאת, לדבריו אין איום ספציפי על הגז והנפט הימי של נורבגיה, ואין צורך בסיוע צבאי מבעלות בריתה של המדינה. אקווינור, ספקית הגז הגדולה ביותר באירופה, הודיעה כי היא הגבירה את האבטחה במתקניה.
ג'פה קופוד, שר החוץ של דנמרק, אמר כי הנזק שנגרם לצינורות הוא "מכוון, לא תאונה", וכי הוא צריך להדאיג את אירופה כולה: "זה חסר תקדים - לא ראינו סוג כזה של התקפה או חבלה על תשתית אנרגיה קריטית באירופה. אנחנו לא לוקחים את זה בקלות - זה משהו שאנחנו עובדים עליו בשיתוף פעולה הדוק עם בעלי ברית באיחוד האירופה ובנאט"ו". עם זאת, קופוד הדגיש שיש לאפשר לחקירה להתקיים לפני שקובעים מי אשם בחבלות.
מומחים מעריכים כי צוותים עם רחפנים תת-ימיים יישלחו לחקור את הדליפות, אבל עשוי לעבור כשבוע עד שיהיה ניתן לעשות זאת. מוקדם יותר השבוע נאט"ו והאיחוד האירופי הדגישו את הצורך להגן על תשתיות קריטיות, והזהירו מפני "תגובה חזקה ומאוחדת" אם תהיינה התקפות נוספות.
אחת מדליפות המתאן התעשייתי הקשות ביותר בהיסטוריה
אף אחד מהצינורות לא היה בשימוש בזמן החבלות לכאורה, אך הם עדיין היו מלאים בגז - שנפלט. מתאן - גז חממה חזק עד פי 80 מפחמן דו חמצני - נפלט כעת לאטמוספירה מארבע נקודות שונות על פני הים הבלטי, הגדולה מביניהן לפי צבא דנמרק בגודל של קילומטר.
אף סוכנות ממשלתית באירופה לא יכולה לומר בוודאות כמה גז יש בצינורות. דובר משרד האקלים והכלכלה של גרמניה אמר כי "לא ניתן לומר בבירור מכיוון שהצינורות הם בבעלות Nord Stream AG והגז מגיע מגזפרום". עם זאת, לדבריו "ניתן להניח שמדובר בכמות גדולה".
לפי מדענים, החבלה לכאורה בצינורות הגז של נורדסטרים עשויה להיות אחת מדליפות המתאן התעשייתי הקשות ביותר בהיסטוריה, אך עדיין לא מדובר באסון אקלים גדול. כריסטופר בוטזאו, מנהל סוכנות האנרגיה הדנית, אמר ביום רביעי כי הגז שדלף הוא שווה ערך לכ-14 מיליון טונות של פחמן דו חמצני - כ-32% מהפליטות השנתיות של דנמרק. הסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה של גרמניה הציגה הערכת מצב קצת יותר מתונה, לפיה הדליפות שוות ערך לכ-7.5 טונות של פחמן דו חמצני - כ-1% בלבד מהפליטות השנתיות של גרמניה. לפי הסוכנות, אין "מנגנוני איטום" לאורך הצנרת, "לכן ככל הנראה כל תכולת הצינורות תדלוף".
ג'פרי קרגל, מדען בכיר במכון למדע פלנטרי בטוסון, אריזונה, אמר שהדליפה "ממש מטרידה. מדובר בעוולה אמיתית, פשע סביבתי אם זה היה מכוון". עם זאת, הוא טוען כי ההשלכות של הדליפה לא קשות כמו שנדמה - "כמובן שכמות הגז שאבדה מהצינור היא גדולה", אמר קרגל, והוסיף: אבל "זה לא אסון האקלים שאפשר לחשוב".
פליטת הפחמן הדו חמצני השנתית העולמית היא בסביבות 32 מיליארד טונות, כך שהדליפות הנוכחיות בים הבלטי הן רק חלק קטן מהפליטות המניעות את שינויי האקלים. הן גם מחווירות בהשוואה להצטברותם של אלפי מקורות תעשייתיים וחקלאיים של מתאן שמחממים את כדור הארץ.
"זו בועה קטנה באוקיינוס בהשוואה לכמויות האדירות של מתאן שנפלטות מדי יום ברחבי העולם בעקבות דברים כמו סדיקה הידראולית, כריית פחם והפקת נפט", אמר דייב ריי, מנכ"ל המכון לשינויי אקלים באדינבורו.