שר הבינוי והשיכון זאב אלקין / צילום: יוסי זמיר
המדינה תשיב לעתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד תיקון חוק המכר האחרון רק בסוף נובמבר - ובכך מעבירה את הטיפול בתפוח האדמה הלוהט לאחרי הבחירות: בג"ץ, שבפניו הוגשה עתירת הקבלנים, קבע בזמנו כי על המדינה להגיש את תגובתה עד 20 בספטמבר, אך זו ביקשה לדחות את המועד בחודשיים, עד ל־20 בנובמבר, כשלושה שבועות לאחר יום הבחירות - וקיבלה את מבוקשה.
● הישיבה הסוערת והחשש: תיקון חוק המכר חושף את המדינה לתביעות של מיליארדים
● העתירה נגד תיקון חוק המכר: מטענות על כלכלת בחירות ועד איום שהרוכשים ייפגעו | ניתוח
● הקבלנים עתרו לבג"ץ נגד שינוי הצמדת מדד תשומות הבנייה ותיקון חוק המכר: "התערבות בוטה ופסולה"
● בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?
התיקון האחרון לחוק המכר, תיקון 9, קובע כי יזמים יוכלו להצמיד רק 40% ממחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה, לעומת הצמדה מלאה של המחיר לפני כן; וכי את החלק הנותר לא ניתן יהיה להצמיד, גם לא למדדים אחרים. עוד קובע התיקון כי האחריות לאיחור במסירת דירה מוטלת כמעט באופן מוחלט על הקבלן, למעט מקרים של מחדל מצד הרוכש. לצד זה שונה מתווה הפיצויים עצמו, במקרה של איחור במסירה, כך שפיצוי מוגדל ישולם רק מהחודש ה־11 לאיחור.
התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגישה את עתירתה נגד תיקון 9 לחוק המכר לפני כחודשיים, שבועיים לאחר שהתיקון נכנס לתוקף. הטענות המרכזיות שלה הן נגד תחולה רטרואקטיבית של החוק, לדבריהם, בדגש על הרלוונטיות שלו ביחס למכרזי רשות מקרקעי ישראל שההסכמים לגביהם כבר נחתמו; ונגד העובדה שהקבלנים אינם יכולים להצמיד 60% ממחיר הדירה למדד כלשהו.
"מדובר בהתערבות חקיקתית פסולה, בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי דירות", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין פישר (FBC & Co), "ובפגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים, בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים. כל זאת, באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה ותוך גרימת נזקים עצומים לקבלנים".
נזכיר כי במשרד המשפטים כבר העלו הסתייגויות שונות מניסוח התיקון לחוק במתכונתו הנוכחית, וטענו זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף כי המדינה תיאלץ לפצות את הקבלנים בעקבות השינוי שהוחל.
כפי שחשפנו לפני כחודש, גורמים במשרד המשפטים מעריכים כי הנוסח שאושר בכנסת חושף את המדינה לתביעות בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל. על רקע קביעות אלה מנסים במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד המשפטים לגבש תשובה לקראת הדיון בפני בג"ץ.
"שהמדינה תנצל את הזמן כדי לגבש מתווה מתוקן"
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ לא הופתעו במיוחד מבקשת הדחייה של המדינה, ורואים בכך אף הזדמנות. אמנון מרחב, מנכ"ל ההתאחדות, אמר בשיחה עם גלובס: "אני מקווה שהמדינה תשכיל לנצל את הזמן הנוסף שקיבלה כדי לגבש מתווה שיפתור את העניין, ואולי יתקן את החקיקה, על כל התקלות שיצרה.
"יש פה אירוע מורכב, משבר דיור גדול, ולצערנו המדינה - במקום להתמודד איתו על־ידי הקפאה של מחירי הקרקע, למשל, או על־ידי מאבק בעלייה בתשומות הבנייה - בחרה לייצר חוק שאינו חוקתי. את הפלונטר אנחנו רואים עכשיו, גם בדמות העתירות שהוגשו וגם בחיי היומיום: הנושא הזה גורם לאי־ודאות גדולה בשוק, ואי־הוודאות הזו פוגעת בראש ובראשונה ברוכשי הדירות".
באשר למועד שבו אמורה להגיש המדינה את תגובתה, אמר מרחב: "בסופו של דבר יש פה דיון מקצועי ומשפטי, שלא קשור בהכרח לשרים עצמם. אני רוצה לקוות שלא תהיה דחייה נוספת, כי היא תגביר את חוסר הוודאות. כדי לגבש מתווה אמיתי לפתרון ייתכן שנדרשת כנסת מתפקדת, אבל בחסות בג"ץ אפשר בינתיים לקבל את הוודאות שהחוק והעיוותים בו יתוקנו, ומשם נוכל להתקדם".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "עמדת המדינה בנושא היא עמדה מקצועית, המגובשת על־ידי הגורמים המקצועיים והמשפטיים. הדחייה ליום 20.11 התבקשה בשל העובדה שהתגובה מערבת גורמים מקצועיים ומשפטיים רבים, ומאחר שישנם ימי עבודה מועטים בתקופה זו, לאור חגי תשרי. נדגיש כי אין כל קשר בין הבקשה למועד הבחירות".