גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האגם המלוח של יוטה מתכווץ, ויש לכך השלכות כלכליות הרסניות

האגם המלוח הענק ביוטה אליו הגיעו חלוצים מורמונים באמצע המאה ה־19 הולך ומתייבש במהירות בשנים האחרונות ● הקשר בין הסביבה, הכלכלה וההתנהגות האנושית בסולט לייק סיטי יכול לתת שיעור מאלף על הצפוי לאנושות בעתיד הקרוב מבחינה כלכלית, סביבתית ואקולוגית, אם היא לא תתחיל להתייחס ברצינות לבעיית האקלים

חלוצים מורמונים מגיעים לעמק סולט לייק לאחר מסע של 1,030 קילומטרים בשנת 1847. ציור: וויליאם הנרי ג'קסון
חלוצים מורמונים מגיעים לעמק סולט לייק לאחר מסע של 1,030 קילומטרים בשנת 1847. ציור: וויליאם הנרי ג'קסון

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

במערב צפון אמריקה שוכן אגם ענק. בשיאו לפני כ־40 שנה היה שטחו למעלה 8,000 קמ"ר - יותר משליש משטח מדינת ישראל. בקיץ 1847 שמה פעמיה מערבה שיירה בת כמה מאות אנשים, מונהגים בידי איש דת בשם בריגהם יונג. הקבוצה, אשר נודעה בשמה המקוצר, המורמונים, חיפשה מקום מקלט מרדיפות הדת מהן סבלו. לאחר שנדדו מערבה קילומטרים רבים בדרכים לא דרכים, הגיעו ביולי קרונות הבקר אל גדות האגם. לאחר שנטו את אוהליהם, פנו המתיישבים החדשים להקים להם מקום ישוב קבוע ומוגן. מה רבה הייתה אכזבתם לגלות בימים הבאים כי מימי האגם הענק מלוחים אף יותר מימי האוקיינוס. אך סביב האגם האדמה הייתה פורייה ונמצאו בה נחלים ומקורות מים מתוקים רבים אחרים. החלוצים המורמונים החלו במרץ להקים את עירם החדשה, שלימים תקבל את השם סולט לייק סיטי (Salt Lake City) על שם האגם שלחופו היא יושבת.

כיום סולט לייק סיטי רבתי מונה מעל 2.3 מיליון תושבים והיא בירתה של מדינת יוטה, שבה מתגוררים כ־3.1 מיליון תושבים,70% מהם מורמונים. בעוד שבמאה ה־19 נסובה כלכלתה סביב כרייה (מכרה הנחושת הפתוח הגדול בעולם ממוקם בסמוך לה), הרי שהיום סולט לייק סיטי היא מרכז פיננסי ותיירותי בעיקר לחובבי ספורט החורף. סולט לייק סיטי היא אחת הערים בעלות קצב הגידול המואץ ביותר באמריקה, אך האגם הגדול שנתן לה את שמה הולך וגווע. בחודש שעבר נמדד מפלס המים הנמוך ביותר באגם מאז החלה המדידה לפני מאה ושבעים וחמש שנה בשנת 1847.

התאיידות האגם היא תוצאה של עשורים של יובש במערב ארה"ב, שהלך והחריף עם משבר האקלים המתפתח. אל מיעוט הגשמים הצטרף שימוש גובר והולך במשאבי המים שבעבר זרמו לאגם, לצורך חקלאות בעיקר. על פי המשרד הממשלתי לשירות גאולוגי, האגם איבד מאז 1987 כשלושה רבעים מנפח המים שהיו בו, וכמחצית משטחו הקרקעי, שהפכו לשטחי יבשה.

סביב האגם המלוח הגדול (The Great Salt Lake) מתפתח אסון אקולוגי אשר הסיבות לו, התייחסות בני האדם אליו והתוצאות שהוא עלול להביא, יכולות ללמד שיעור מאלף על הצפוי לחברה האנושית כולה אם עניין הסביבה והאקלים לא יזכו בקרוב לתשומת לב רצינית, במעשים ולא רק בדיבורים.

יוטה מתייבשת. תצלומי לווין של ''סולט לייק'' כיום וב־1985 / צילום: נאס''א

"קריסה של כל שרשרת המזון המקומית"

האגם המלוח אינו רק פנינת תיירות. שטחו העצום של האגם, 110 ק"מ אורך על 45 קילומטר רוחב בשנות השיא, המרחבים הבוציים והמים הרדודים, שסביבו הם מקום מגורים לבעלי חיים רבים ובעיקר בהם גם ל־10 מיליון ציפורים הנודדות מקצה דרום אמריקה לצפון קנדה ואף לסיביר. על פי מחקר של המכון הגאולוגי של יוטה, המשך ירידת מפלס המים יכול להביא לקריסה של כל שרשרת המזון באגם. מה שיביא להיעלמותה של כל המערכת האקולוגית של האגם וסביבתו, והתוצאות עלולות להיות מרחיקות לכת.

לציפורים תפקיד חשוב מאד במערך המורכב והרגיש שבנה הטבע במשך מאות אלפי שנות אבולוציה. בין השאר אוכלות הציפורים בעולם בכל שנה כ־450 מיליון טון של מזיקים וחרקים. הן גם עוסקות באיבוק והפצה של צמחים וזרעים. הנזק שיתפשט איפוא מהיעלמותם לא יצטמצם רק למדינת יוטה.

לא רק שינויי האקלים והבצורת במערב ארה"ב מייבשים את האגם. לא פחות מאלה תורם השימוש הגובר של בני האדם במים, שאינם מגיעים עוד אל האגם. על פי סקר של משרד החקלאות הפדרלי משנת 2018, כ־82% מהשימוש במים ביוטה הולכים לחקלאות; 12% לשימוש ביתי שמתוכם 8% להשקיית מדשאות וגנים - כאשר הצרכנים הגדול ביותר של המים החקלאיים היו החקלאים שמגדלים חציר ואספסת - כ־68% על פי המחלקה לכלכלה של אוניברסיטת יוטה. כמעט שליש מהאספסת הזו מיוצאת למדינות אחרות בעולם, בעיקר לסי - אבסורד שמשמעותו היא שכרבע ממימי יוטה היקרים נשלחים לחו"ל בתוך מוצר חקלאי שהערך המוסף ממנו נמוך ביותר.

המים ביוטה מסובסדים בכבדות. "יוטה היא המדינה השנייה הצחיחה ביותר באמריקה אך מחירי המים בה הם מהזולים ביותר במדינה", אומר זאק פרנקל ממחלקת הנהרות של יוטה, "ואין בכך שום היגיון", הוא מסביר. "תושבי יוטה משלמים מחיר נמוך ביותר למים כי הם מסובסדים בכבדות". אין פלא שצריכת המים לגולגולת ביוטה היא הגבוהה במערב - כך על פי נתונים פדרליים.

בשימוש המסיבי במים של יוטה לטובת גידול בקר ומזון עבורו יש אירוניה כפולה: הבקר עצמו לא רק צורך מים רבים, אלא גם משפיע בתורו רבות על שינוי האקלים, שתורם רבות לאותו המחסור במים.

המבורגר אחד = 10 אלף ליטרים של מים

על פי הערכת הסוכנות הממשלתית לאיסוף נתונים מדעיים (USGS) גידול ועיבוד של המבורגר אחד מצריך בממוצע כ־10 אלף ליטר מים; קילוגרם של בשר בקר צורך מעל 15 אלף ליטר מים; וקילוגרם של בשר כבש דורש כ־10 אלף ליטר מים. לשם השוואה קילוגרם תפוחי עץ או בננות מצריך כ־800 ליטר; קילוגרם עגבניות כ־200 ליטר וקילוגרם תפוחי אדמה כ־300 ליטר מים.

כאמור בקר לא רק צורך מים, הוא גם המקור החקלאי מספר אחת לייצור גזי חממה. על פי סוכנות האו"ם העוסקת בסביבה, מדי שנה כל פרה תפלוט בערך 120 ק"ג של גז מתאן - גז שהוא פי 80 יותר חזק ומשמעותי בחימום האטמוספירה מאשר פחמן דו־חמצני. בסה"כ אחראי המיקנה בעולם לכ־14.5% מכל גזי החממה. הבקר בארה"ב מצידו אחראי לכשליש מגז המתאן שאמריקה מייצרת בשנה. כלומר הוא המקור מספר אחת לגז זה.

שימוש מופקר זה במים, כמו גם השקיית המדשאות הביתיות באקלים המדברי, הוא עניין של תרבות ופוליטיקה, שמתאפשר רק בגלל מחיר המים וסיבסודם. אלא שזו חשיבה קצרת טווח, גם מהבחינה הכלכלית גרידא, שכן התייבשות האגם היא לא רק אסון אקולוגי, אלא גם תעלה ביוקר לכלכלת יוטה.

היקף ההכנסות מהאגם כולל דיג בו מוערך בכ־2 מיליארד דולר בשנה, ומימי האגם הם גם חלק חשוב במערך יצור השלג, שבמרכז תעשיית תיירות החורף של האיזור. תעשייה אשר בשנה שקדמה למגפת הקורונה תרמה 1.8 מיליארד דולר לכלכלת האיזור. יו"ר בית הנבחרים של יוטה, בראד ווילסון העריך בחודש שעבר כי התייבשות האגם תעלה לכלכלת המדינה לא פחות מ־32 מיליארד דולר.

אולם לא רק בנזק כלכלי ישיר מדובר. אגמים מתייבשים מותירים אחריהם שטחים נרחבים־שטוחים וחלקים אחרים, שללא צמחיה או מכשול טבעי אחר נוטים להוות מקור לסופות אבק גדולות.

בשנות העשרים של המאה שעברה ייבשה לוס אנג'לס את אגם אוונס. שטחו של האגם לשעבר הפך למקור מספר אחד לייצור סופות אבק בארה"ב. רק לפני חודשיים דווח כי הרשויות שם נאלצו להשקיע בעשורים האחרונים 2.5 מליארד דולר כדי לנסות לצמצם את סופות האבק האלו, את התפשטותם ואת ההשפעה שלהן על הסביבה. אך בניגוד לאגם בקליפורניה הרחוק ממגורי בני אדם, לחופי אגם סולט לייק גרים שלושת רבעי תושבי יוטה.

יתרה מזו, בעיית סופות האבק אינה מסתכמת רק בנוחיות. כבר היום ברור שהאגם המתייבש ושטחיו הריקים הם סכנה תברואתית של ממש. יחידות האבק הקטנטנות הן בפני עצמן מסוכנות לבריאות, וחדירתן המתמשכת למערכת הנשימה עשויה ליצור ולהגביר בעיות נשימה ולעודד התקפי לב ושבץ. עם כל העלויות המשתמעות למערכת הבריאות. סך הנזקים הכלכליים של סופות האבק עלולים להיות משמעותיים מאד.

מחקר שפורסם על ידי הבנק העולמי בשנת 2020 מצא כי סופות כאלו גורמות למדינות צפון אפריקה והמזה"ת לנזקים בהיקף של כ־2.5% מהתמ"ג שלהן.אך באגם המלוח המתייבש יש בעיה גדולה יותר. הואיל והוא מנקז את זרימת הנחלים מכל הסביבה ואינו נשפך לים, הצטברו בקרקעיתו חומרים וכימיקלים רעילים שהיו בשימוש נרחב במשך עשרות שנים כחלק מתעשיות הכרייה בסביבה. חוקרים מצאו בקרקעית האגם בין השאר עופרת וארסניק, הפופולרית בתעשיית ההדברה החקלאית והלוחמה הכימית וכן חומרים רעילים אחרים.

חלקיקי חומרים רעילים אלו ינשאו אל מרכזי האוכלוסין בתוך סופות האבק הישר אל ריאותיהם של מיליוני התושבים. "מה שלא ידוע הוא להיכן ולאיזה מרחק החלקיקים האלו יעופו מקרקעית האגם", אומרים באוניברסיטת יוטה, "החלקיקים הרעילים גם עלולים לעוף להרים שמסביב לאגם, היכן שיורד השלג והיכן שנמצאים מקורות המים של התושבים. הם אפילו עלולים לעוף לאטמוספירה אל הרחק מעבר לאיזור הקרוב לאגם".

נזקים כלכליים של שינויי האקלים

ההצפות בתאילנד בשנת 2011 גרמו לנזקים שהוערכו ב־10% מהתמ"ג של המדינה וזאת ללא ספירת הנזקים העקיפין שנגרמו בגין פגיעה נמשכת בפעילות הכלכלית. שוק המניות המקומי שם צנח אז ב 30% בתוך 40 יום. נזקי השריפות בקליפורניה בשנת 2018 למשל הוערכו בסך של 350 מילארד דולר, כ־1.7% מהתמ"ג של ארה"ב אותה השנה.

לאירועים האקלימיים יש איפוא השפעות כלכליות מרחיקות לכת. על פי מחקר שפורסם על ידי "הפורום הכלכלי העולמי" הנזק שייגרם לכלכלה העולמית עד 2050 אם הטמפרטורות יעלו בטווח של בין 2 ל־2.6 מעלות יעמוד על בין 11% ל־14% מהתמ"ג העולמי. מחקר אחר שערכה קרן המטבע ושפורסם בשנה שעברה בחן את השפעות הנזקים האקלימיים הצפויים על היציבות הפיננסית ושווקי ההון.

החוקרים הגיעו למסקנה שהשווקים והמשקיעים עדיין אינם מתמחרים את הסיכונים והנזקים הצפויים לשווקים בגין אירועי האקלים. אלו נתפסים משום מה כסוג של דרמת טבע־אנושית. אירועי הקורונה בתחילת 2020 דווקא היו צריכים ללמד את האנושות עד כמה עשויים אירועים שכאלו להשפיע במהירות ובעוצמה על המערכת הכלכלית העולמית ועל השווקים הפיננסיים.

הפתרון בהישג יד אך מציאות סבוכה

לכאורה הפתרון לבעיית האגם בכלל ולבעיית המים ביוטה בפרט הינם בהישג יד. אך המציאות סבוכה בהרבה. ניסיונות שונים לשנות את מדיניות המים של המדינה, ובראשה הפסקת הסבסוד המסיבי של השימוש בו לחקלאות, נכשלו. "מה שהתחיל כפתרון המבוסס על היגיון פשוט, לפיו הצרכנים השונים ישלמו בעד המים שהם משתמשים בהם, במקום שעלות המים תסובסד על ידי משלם המיסים, הפכה למלחמת עולם בסנאט של המדינה, כולל לוביסטים, חקלאים ומשרד החקלאות המקומי", אמר הסנטור הווארד סטאפנסון,. בינתיים העביר המחוקק כמה חוקים חשובים, אך רחוקים מלהיות מהפכניים, כמו סיבסוד לתושבים שיסכימו להחליף את המדשאות בבתיהם בצמחייה שאינה זקוקה כמעט למים.

כמו בהרבה מסוגיות הסביבה, ניתן עוד להציל את האגם, את המערכת האקולוגית שסביבו, את מיליוני הציפורים, את הנזקים הכלכליים הכבדים שהתייבשות האגם תגרום, ואת העיר מלהפוך מ"עיר האגם המלוח" ל"עיר האבק הרעיל". לשם כך יהיה צורך לקצץ דרמטית בצריכת המים ולתת לאלו היכולים, לזרום אל האגם. אך לשם כך יידרשו התושבים המקומיים להקריב, והרבה.

גם המחוקק מצידו יידרש לאומץ לפעול נגד קבוצות הלחץ. בינתיים שולט ביוטה הפחד. הפחד לפגוע בפיתוח העירוני־כלכלי המואץ, הפחד לפגוע בחקלאות בכלל ובגידולי הבקר בפרט, הפחד לקצץ במשטחי הדשא בבתים הנטועים באמצע המדבר, ובעיקר הפחד להכיר במציאות המשתנה.

בסולט לייק כמו בעולם כולו הטבע אינו ממתין. לאחר שאיבד מחצית משטחו, האגם הגדול עלול בתוך שנים לא רבות להיעלם לחלוטין. כאשר זה יקרה, תושבי העיר, מאמינים אדוקים, רובם ככולם, עתידים לקבל שיעור ממקור ראשון אודות הפסוק מספר ירמיהו: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".

עוד כתבות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?