עד לפני מספר שנים קטגוריית "מכוניות משפחתיות" נחשבה לתמצית השאיפות המוטוריות של המשפחה הממוצעת בישראל ושל ציי הרכב בארץ. הדרישות היו די בסיסיות: מחיר נגיש יחסית, ממדים חיצוניים מכובדים, תצורה של ארבע או חמש דלתות (האצ'בק), חלל פנים שימושי, אמינות, ומספיק אבזור כדי להנעים את הזמן בפקקים.
● טסלה Y הגיעה לישראל, וזה מה שיש לה להציע תמורת 330 אלף שקל
● הדור הבא של ב.מ.וו X5: עם חיבור לחשמל ותג מחיר של 678 אלף שקל
● שבעה מושבים ותג מחיר של 350 אלף שקל: מרצדס מציגה חשמלית למשפחות גדולות
תעשיית הרכב והיבואנים ששו לספק את הביקוש, ובשיא הקטגוריה היוותה כ־70% מהמכירות השנתיות. אבל מאז השתנו לא מעט דברים: המחירים של כלי הרכב עלו, והמשפחתיות הקלאסיות הפכו בעיקר לבחירה של ציי רכב ושל לקוחות שמרנים. התוצאה: התכווצות מהירה של הפלח, הן מבחינת היקף המכירות והן מבחינת ההיצע, והמכירות כיום מתמקדות בשניים־שלושה דגמי מפתח.
ובכל זאת יש עדיין מי שמנסה את מזלו בקטגוריה. אחת המצטרפות החדשות היא אופל אסטרה החדשה, שעונה על רוב הדרישות בקטגוריה, למעט אולי המחיר.
מראה חיצוני קרבי
מבחינה חיצונית, האסטרה החדשה היא מכונית האצ'בק נאה ועדכנית. יש לה פרופורציות רבועות, משטחי גוף עתירי זוויות וחרטום עם גריל אופקי רחב, שנמתח מצד לצד ומשלב בתוכו את פנסי החזית באופן דומה לשברולט קמארו. במבט על פרופיל הרכב ולאחור, תמצאו עמודי גג אחוריים שנוטים קדימה בחדות וזנב עם שפע קפלים וקימורים.
בסך-הכול מדובר בעיצוב אירופאי מתוחכם, מעודן ומאופק, אם כי בגרסת ה־GS - היחידה שמיובאת כרגע לישראל - ההיצע כולל בעיקר שילובי צבעים עזים שבולטים מקילומטרים וחישוקי ענק ספורטיביים. במילים אחרות, זו חבילה קוסמטית שקצת מתרחקת מהקהל מצניע הלכת של המשפחתיות, אבל לפחות יוצרת בידול מהפיז'ו 308 החדשה, שעליה מבוססת.
בניגוד לצבעים הצוהלים מבחוץ, תא הנוסעים משרה אווירה קודרת עם צבעים בין אפור כהה לשחור. לטעמנו זה קצת חבל, כי מדובר באחד מתאי הנוסעים המוצלחים בפלח המשפחתי. עמדת הפיקוד כוללת צמד מסכים חדים וזורחים, שמקיפים את הנהג בקשת נאה ותומכים בקישוריות סלולרית מלאה.
ממשק התפעול ידידותי למשתמש, ולמי שאינו חובב תפריטי מגע, יש גם מספיק מתגים פיזיים ששולטים בכל המערכות החיוניות. ההגה גדול ונעים לאחיזה, אך מוט ההילוכים נזנח לטובת מתג תפעול קטנטן בנוסח פולקסווגן גולף ואחיותיה.
אחד הבונוסים של גרסת ה־GS הוא אבזור מקיף מאוד שאופייני יותר למותגי פרימיום: צמד מושבי ספורט עם תמיכה מצוינת וכוונון חשמלי, גג שמש ועוד. יש גם מערך בטיחותי מקיף, שמתפקד היטב למעט הסיוע הטורדני לשמירה על הנתיב, שמחבל בתחושת ההיגוי.
מרחב הפנים סביר בהחלט לקטגוריה. נוסעים בגובה 1.8 מטר ומעלה יתמקמו בנוחות במושבים הקדמיים עם מספיק מרחב ראש, וגם המושבים האחוריים מספקים מרחב רגליים וכתפיים סביר לשני מבוגרים פלוס מתבגר. עם זאת, מרחב הראש שלרשותם מוגבל יותר. תא המטען ראוי לצל"ש בזכות נפח מכובד של 422 ליטר, שאינו אופייני למכוניות האצ'בק, ובשילוב עם סף נמוך ואפשרות לקיפול שטח של המסעד האחורי, הוא יספק את רוב המאוויים של שוחרי הקניות והטיולים.
גם איכות הגימור מרגישה טובה ומוקפדת, ויש בסביבת הנהג לא מעט משטחים רכים, אך מתחת לסף הכתפיים אפשר למצוא גם לא מעט פלסטיק נוקשה.
קלילה ודינמית
מאחורי פנסי ה־LED הנאים שבחזית ממוקם מנוע ה־1.3 טורבו־בנזין המוכר של קבוצת PSA בהספק 130 כ"ס. מנוע השלושה צילינדרים הקטן מחפה על ההספק הצנוע שלו עם הרבה מומנט שזמין בסל"ד נמוך, ומעניק לרכב תחושה נמרצת בעת האצה בעלייה או יציאה לעקיפה. אמנם הביצועים לא "קרביים" כמו שמשתקף מהעיצוב, אבל לא תרגישו במחסור בכוח.
תיבת ההילוכים המסורתית בת 8 המהירויות אינה זריזה בהורדת הילוכים כמו בחלק מהתיבות כפולות המצמדים בפלח. אולם, היא מספקת העברות חלקות ונעימות, ובמצב התכנות הספורטיבי מחדדת את התגובה לפקודות הנהג. בהחלט לא מדובר במנוע הכי שקט תחת האצה, אבל בשיוט על הכביש המהיר הוא חרישי ונינוח. בונוס אחד של מיעוט הצילינדרים הוא צריכת דלק סבירה בהחלט בתנאי אמת, וגם נהגים חדורי מוטיבציה יוכלו לקבל 14 ק"מ לליטר.
אחרי שלל הדגמים החשמליים בהן נהגנו לאחרונה ששוקלים כמו מכונית וחצי, שמחנו להיזכר בקלילות הדינמית של מכוניות "נורמליות". האסטרה שומרת על המסורת האירופאית והנהיגה בה נעימה וזורמת גם על כבישים מתפתלים, עם מעט מאוד תנודות גוף מיותרות בעומסי צד, ואחיזת הכביש מרשימה ובטוחה הודות לצמיגי הספורט הרחבים.
לשימושיות יש מחיר
ברירת המחדל של ההיגוי היא הרבה יותר מדי קלה ומעורפלת, אבל אחרי כיבוי "מערכת הסיוע להיגוי" ובחירה במצב הספורט שמקטין את תגבור ההגה, מקבלים תחושת היגוי מאוזנת שמספקת את כל המידע החיוני על מצב הגלגלים. אבל המחיר של בחירה בחישוקים גדולים עם צמיגים בחתך של 40 הוא ספיגת זעזועים די נוקשה בכניסה למהמורות במהירויות נמוכות.
ואם במחיר עסקינן, האסטרה מגיעה כיום לישראל רק ברמת האבזור הגבוהה ובמחיר לא כל כך משפחתי של 159 אלף שקל. כרגע גם אין מידע על גרסאות בסיס זולות יותר בדרך. בשורה התחתונה, זו מכונית שימושית, נאה ושופעת הנדסה אירופאית מוקפדת, אבל המחיר מצמצם מאוד את קהל היעד שלה. למרבה הצער, רוב המחירים בפלח המשפחתי בישראל מתכנסים כיום לעבר רף המחיר הזה, שבעבר היה שמור למכוניות הרבה יותר גדולות. אבל אם לשפוט על פי רשימות ההמתנה, כנראה שהקהל מוכן לשלם.
חלק מהמתחרות
פורד פוקוס ST
145 אלף שקל עולה גרסת ה־ST הבכירה. זוהי היא מכונית מרווחת ועדכנית עם תא המטען בנפח 341 ליטר. השלדה נעימה ונוחה, ומנוע ה־1 ליטר שלה מייצר 155 כ"ס, משודך לתיבה כפולת מצמדים ומאיץ את הרכב מאפס ל־100 ב־8.4 שניות.
מאזדה 3 האצ'בק
163 אלף שקל עולה גרסת הפרימיום הבכירה. למכונית יש עיצוב ייחודי, שלדה הדוקה ספורטיבית ותא נוסעים מאובזר ומרווח הודות לבסיס גלגלים של 2.72 מטר. עם זאת, תא המטען מסתפק ב־295 ליטר בלבד. מנוע 2 ליטר מייצר 165 כ"ס.
פולקסווגן גולף 1.5 ליטר טורבו
165 אלף שקל עולה הדגם עם מנוע 1.5 ליטר טורבו בגרסת האבזור הבכירה. זוהי מכונית מרווחת ובנויה היטב. המנוע בהספק 150 כ"ס, שמשודך לתיבה כפולת מצמדים, מאיץ את הרכב ל־100 ב־8.5 שניות. האבזור התקני פחות עשיר מהאסטרה.
