דרוש בדק בית: כך עוברים מאות מיליוני שקלים לוועדת הבחירות ללא פיקוח

ידיו של השופט יצחק עמית, יו"ר ועדת הבחירות, כבר מלאות: עתירות שהגישו מפלגות אחת נגד השנייה בטענה לשימוש אסור בתעמולה, מפלגות שהגישו עתירות נגד כלי תקשורת, וכן בדיונים וערעורים על פסילת מועמדים ורשימות. אולי זו הסיבה שהשופט עמית טרם התפנה לבדק בית עצמי בוועדת הבחירות, שעשתה לה לנוהג להגיש לאישור את תקציבה שבועיים בלבד לפני יום הבחירות. כל זאת, בזמן שחברי הכנסת, שעסוקים בקמפיין הבחירות, לא יכולים בפועל לערער על הדרישות סמוך כל כך למועד הפירעון.

בהעברות תקציביות שנידונו בחודש יולי בוועדת כספים כבר הועברו כ־282 מיליון שקל ממקורות שונים לטובת הבחירות ומימון מפלגות לבקשת ועדת הבחירות המרכזית. מאז עברו למעלה מחודשיים תמימים של עבודה, שלא הספיקו כדי להניח בפני חברי ועדת כספים תקציב מעודכן. דיוני התקציב בוועדת הבחירות נמצאים בשיאם בימים אלו, והתכנון לאישור התקציב בוועדה הוא רק לאחר חג הסוכות.

אז, רק בין ה־18 ל־19 באוקטובר יובא התקציב גם לעיני ועדת כספים של הכנסת. לגלובס נודע כי למרות שהתקציב אמור להיות נמוך יותר לעומת קודמו בבחירות 2021 (תקופת משבר הקורונה) - הוא עדיין גבוה יותר מהתקציב של ועדת הבחירות לכנסת ה־23. העלות כעת צפויה לעמוד על כ־530 מיליון שקל. לשם השוואה: תקציב הבחירות הקודמות עמד על סכום חסר תקדים של 674,616 מיליון שקל, ואילו הבחירות לכנסת ה־23 נאמדו ב־392,193 מיליון שקל.

העלויות הגבוהות אמורות לכסות את מבצעי טוהר הבחירות, הפקחים והמצלמות, וכן כ־400 קלפיות המיועדות לחולים בקורונה. למרות שעוד לא ברורים מימדי התחלואה ביחס ליום הבחירות - בוועדה כבר ביטלו את החוזה הייעודי להסעות מבודדים עם חברת Gett, ובמקום נידונה חלופה של חברת הסעות אחרת למקרה שבתוך חודש יעלו היקפי המבודדים באחוזים גבוהים.

130 מיליון שקל יותר

במאי האחרון, בדוח הביקורת של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן התייחס לחוסר השקיפות בשימוש בהליכי פטור ממכרז והגדלת ההוצאות על מערך הפיקוח ללא בחינת התועלות. אולם, הוא התעלם מהליך האישור המזורז של התקציב כולו בוועדת הכספים של הכנסת בכל מערכות הבחירות האחרונות.

התקציב שמבקשת ועדת הבחירות מציג גידול של כ־130 מיליון שקל ביחס לשנה "רגילה", קרי כזו שאינה כוללת צרכים מיוחדים להתמודדות עם הקורונה. נציין שבחוק לא נקבע אף תאריך יעד לאישור תקציב, אך לפי כל התחזיות, הוא צפוי שוב לעבור כלאחר יד.

דובר ועדת הבחירות המרכזית מסר בתגובה: "טרם העברת הצעת תקציב הוועדה לאישור ועדת הכספים של הכנסת, על התקציב לעלות לדיון בוועדת הכספים של ועדת הבחירות, בנשיאות הוועדה ובמליאת הוועדה. נוכח מיעוט ימי העבודה בתקופת החגים תידון הצעת התקציב מייד לאחר חג הסוכות".

  

מי שבא ומי שהולך

הבחירות לכנסת ה־25 הוכרעו כבר עבור כ־40 חברי כנסת שיצפו בהשבעה ב־15 בנובמבר מהבית. שליש מ־120 נבחרי הכנסת היוצאת הכריזו על פסק זמן (כמו נפתלי בנט ויובל שטייניץ), נעלמו בפריימריז (צחי הנגבי ואורלי לוי אבקסיס), או על ידי יו"ר הרשימה (ענבר בזק ונירה שפק ביש עתיד). יש גם את מי שמתמודדים על מקום, אך לפי כל הסקרים שפורסמו עד כה לא צפויים לעמוד ברף הנדרש.

ברשימה האחרונה מככבים: יו"ר הבית היהודי - איילת שקד, יו"ר חופש כלכלי - אביר קארה ויו"ר בל"ד - סאמי אבו שחאדה (אם העליון יכשיר אותו להתמודד). בסקרים שפורסמו לאחרונה עולה שאם קארה היה מצטרף לשקד, הוא מסייע לה להתקרב לאחוז החסימה. בדיעבד, נדמה שהשניים נפרדו בצעד חפוז.

לא רק זו אף זו - בימים הקרובים יקבלו למעלה מ־6.5 מיליון אזרחים בעלי זכות בחירה את ה"הודעה לבוחר" - מכתב החתום בחתימת שרת הפנים, שקד. על אף שמדובר בהודעה גנרית, הפעם שמה של שקד יכול להיות התזכורת למצביעי ימין שעדיין חוששים להצביע לה.

בינתיים, חמישה חברי כנסת הושבעו לכנסת ה־24 לאחר פיזורה: מישל בוסקילה מתקווה חדשה, טלי פלוסקוב מהליכוד, אורנה שטקרמן ויום טוב כלפון מימינה ושרון רופא אופיר מישראל ביתנו. בעוד רופא אופיר, כלפון ופלוסקוב הם חברי כנסת חוזרים, בוסקילה ושטקרמן הגיעו לתקופה בת כחודשיים בלבד בשל הצורך בכהונת 120 חברי כנסת בכל רגע נתון והתפטרות מי שקדמו להם ברשימה.

ביציע האורחים בכנסת ישבו בחודש שעבר בני משפחה נרגשים של השניים. בכל זאת לא בכל יום מזדמנת האפשרות לכהן כחבר כנסת. למעשה, הקריאה שלהם לדגל לא מזכה את הח"כים הטריים והזמניים בדבר, פרט לזכויות השוטפות המוקנות להם (שכר, רכב, יועצים פרלמנטרים). בקיצור, מה שנותר בידיהם הוא הכבוד, הזמני, והתואר "לשעבר" שילווה אותם עד 120.

איפה היועמ"שית?

הציבור הערבי עדיין שרוי בתרדמת. לדברי סוקרים וגורמים פוליטיים אין אף כוח על המפה הפוליטית שבכוחו להכריע את הבחירות המתקרבות כמו זה המצוי בידי הציבור הערבי. לא מצביעים דוברי הרוסית, לא הקהל הצעיר וגם לא הקהל שהוגדר מחדש במערכות הבחירות האחרונות - "הימין הממלכתי".

בעוד שהבחירות מתקרבות בצעדי ענק - לא ניכר שינוי מגמה בסקרים בחברה הערבית. גם הניסיון של יש עתיד לעודד הצבעה במגזר לא נושאת פירות בינתיים. בשבוע החולף ראש הממשלה יאיר לפיד אף הקליט סרטון להמרצת הבוחרים הערבים מלשכתו בירושלים - בניגוד לאיסור על שימוש במוסדות שלטון בתקופת בחירות לצרכים פוליטיים. "הממשלה תעסוק בסוגיות הליבה החשובות לחברה הערבית", הבטיח לפיד בסרטון. "אני הולך לעסוק בכל אלה באופן אישי. אחרי שנים של הזנחה מגיע לחברה הערבית שתהיה להם ממשלה שעובדת בשבילם".

 ראש הממשלה יאיר לפיד / צילום: קובי גדעון-לע''מ

במכתב ששלח היועץ המשפטי לשעבר, אביחי מנדלבליט, לחברי הממשלה היוצאת כתב: "הכלל הוא שככל שמדובר בפעילותו המפלגתית־פוליטית של שר, להבדיל מתפקידו כנציג ממשלה, על השר להימנע משימוש במשאבים ממשלתיים כדוגמת שירותי הלשכה ושירותי המשרד לצרכים מפלגתיים־פוליטיים". אך כעת, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לא התערבה הפעם. בתגובה לשאלת גלובס נמסר כי המקרה יטופל "בין המשרדים".