לפיד: ישראל ולבנון הגיעו להסכם היסטורי על קו הגבול הימי

בהודעת ראש הממשלה נאמר כי טיוטת ההסכם עומדת בכל הדרישות הביטחוניות, הכלכליות והמשפטיות של ישראל • אחד המועדים שנבדקים לחתימה על ההסכם הוא יום שני 24 באוקטובר בבסיס האו"ם בנאקורה על גבול ישראל-לבנון

אסדת קידוח גז טבעי / צילום: דני זקן
אסדת קידוח גז טבעי / צילום: דני זקן

בעקבות הודעת ראש המטה לביטחון לאומי ד"ר איל חולתא הבוקר (ג'), ראש הממשלה יאיר לפיד הודיע היום כי ישראל ולבנון הגיעו ל"הסכם היסטורי" על קו הגבול הימי, וכי הוא יכנס מחר את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) ולאחריה ישיבת ממשלה מיוחדת לאישור ההסכם. לאחר מכן יונח ההסכם על שולחן הכנסת אך ללא הצבעה עליו. ההסכם צפוי להיחתם על-ידי הצדדים בשבוע שלפני הבחירות.

אתגר מורכב: האם הממשלה תספיק לאשר את הסכם הגז עם לבנון? | פרשנות
כל מה שכדאי לדעת על הסכם הגז עם לבנון: כתבי גלובס חושפים ומסבירים 
האינטרסים הנעלמים מאחורי המשא-ומתן על הגז בין לבנון לישראל 
המרוויחים והמשמעויות הכלכליות: האם הסכם הגז עם לבנון טוב לישראל?

אחד המועדים שנבדקים על-ידי הצדדים הוא יום שני 24 באוקטובר בבסיס האו"ם בנאקורה על גבול ישראל-לבנון. בהודעה נאמר כי טיוטת ההסכם עומדת בכל הדרישות הביטחוניות, הכלכליות והמשפטיות של ישראל. 

בהודעת ראש הממשלה נאמר כי טיוטת ההסכם עומדת באופן מלא בעקרונות שהציגה ישראל, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי. לדברי לפיד, "מדובר בהישג היסטורי שיחזק את ביטחון ישראל, יכניס מיליארדים לכלכלת ישראל ויבטיח את היציבות בגבול הצפון". 

גם שר הביטחון בני גנץ ענה לביקורת על ההסכם ועל מה שהוגדר "כניעה לתכתיבי חיזבאללה". לדברי גנץ, "לא ויתרנו ולא נוותר על מילימטר אחד של ביטחון. ההסכם מתקדם למרות איומי ארגון הטרור חיזבאללה שניסה לחבל בתהליך ולא בגללו".

בסיור בפיקוד צפון אמר גנץ כי הוא מברך על הודעת נשיא לבנון על קבלת ההסכם. "ישראל מעוניינת בלבנון כשכנה יציבה ומשגשגת, וההסכם שאליו אנו מתקדמים הוא הגון וטוב לשני הצדדים. בחודשים האחרונים מערכת הביטחון ליוותה מקרוב את המשא-ומתן על הגבול הימי בצפון בהיבט הביטחוני. עמדנו בנחישות על כך שההסכם יבטיח את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. לא ויתרנו ולא נוותר על מילימטר אחד של ביטחון. נמשיך לעמוד על הצרכים הביטחוניים בכל תרחיש ולספק ביטחון לאזרחי ישראל, נוודא שההסכם מקיים גם את זכויותיה הכלכליות של ישראל, ונציג את ההסכם לציבור באופן שקוף וברור ולפי החוק". 

ראש המל"ל: "כל דרישותינו נענו"

כאמור, מוקדם יותר היום, בעקבות הפרסומים על כך שישראל ולבנון קרובות לחתימה על הסכם בנוגע למאגר הגז  "קאנה/צידון", ראש המל"ל ד"ר איל חולתא, שניהל את המשא-ומתן עם לבנון על הגבול הימי, מסר כי "כל דרישותינו נענו, והשינויים שדרשנו תוקנו. שמרנו על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, ואנחנו בדרך להסכם היסטורי". 

ראש המל''ל, ד''ר איל חולתא / צילום: יח''צ
 ראש המל''ל, ד''ר איל חולתא / צילום: יח''צ

ההודעה נמסרה הבוקר לאחר שאמש קיבל המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין תשובות עקרוניות מלבנון על ההצעה המתוקנת שהעביר להנהגה שם. מדובר בהצעה שנוסחה לאחר ההתנגדות הישראלית לשינויים שדרשה לבנון על ההצעה המקורית. לפי גורם מדיני בישראל, הניסוח החדש המקובל גם על לבנון, ונדרשים עדיין לליטושים אחרונים, אבל נראה כי המחלוקות המהותיות נפתרו.

עם קבלת הנוסח הסופי יובא ההסכם לאישור הממשלה, אך לפני כן יונח על שולחן הכנסת, מבלי להביאו להצבעה שם. הגורם המדיני העריך כי ההסכם ייחתם בשבוע שלפני יום הבחירות בישראל.

בישיבת הקבינט בשבוע שעבר פורסם על אווירה פסימית לכאורה בשל הדרישות הלבנוניות לשינוי, אולם הגורם המדיני אומר כי בישראל היה ברור כי מדובר רק בוויכוח לא משמעותי, וכי הצורך של לבנון בהסכם יאלץ אותה להגיע להסכמות במהירה כדי לנצל את חלון הזמן לפני הבחירות בישראל ופרישתו של הנשיא מישל עאון בלבנון.

גם בלבנון טוענים שקיבלו כל מה שדרשו

גם בלבנון מכריזים על קבלת דרישותיהם בניסוח נחדש, אף שהדבר נוגד במידת מה את ההצהרה הישראלית. גורם לבנוני רשמי אמר לרשת אל-ג'זירה כי לבנון נוטה להסכים להצעה האמריקאית לסימון הגבול הימי עם ישראל הכוללת פתרונות לכל נקודות המחלוקות.

לדבריו, ארצות-הברית נתנה ערובות לחברה הצרפתית טוטאל על-מנת שתחל בקידוחים במים הכלכליים של לבנון, זאת לאחר שלבנון דרשה כי התחלת הקידוחים לא תותנה במשא-ומתן על הפיצויים לישראל על שטח שדה "קאנה/צידון" המצוי במים הכלכליים של ישראל.

בסוגיית קו המצופים, המחלוקת השנייה, אמר הגורם כי ההצעה האמריקאית מותירה את ההסתייגות הלבנונית מקביעתו כקו הגבול, וכי ההכרעה על סימונו הסופי תתקבל רק בהמשך, עת ייקבע קו הגבול היבשתי.

בתגובה אומר גורם מדיני לגלובס כי הניסוח המחודש מאפשר לישראל את הפעילות הביטחונית המלאה עד קו המצופים ומבטיח את קבלת הפיצויים על פיתוח שדה "קאנה/צידון".