האינפלציה בארה''ב / צילום: שאטרסוק, רויטרס, AP
בשבוע החולף, בשיא תקופת חגי תשרי, התפרסמו בארה"ב נתוני מאקרו שונים שהובילו לתגובות חריפות בבורסות. אצלנו נרשמה ביום שלישי תגובה לירידות השערים החדות שנרשמו בוול סטריט במהלך ימי החג, ובמיוחד בסוף השבוע האחרון, אך אתמול (רביעי) נרשמה התאוששות קלה.
מדד הדגל ת"א 35 צנח ביום שלישי ב-3% כמעט ברגעי פתיחת המסחר, אך בסופו של יום ירד ב-1%. גם מדד הבנקים צמצם משמעותית את הירידה, שבתחילת הבוקר הגיעה לשיעור של 3.5%, וסיים בירידה של 0.7% בלבד. אתמול כאמור נרשמו עליות מתונות ומדד ת"א 35 הוסיף 0.8%.
הדרמה רחוקה מלהסתיים. היום יתפרסם עוד נתון מאקרו כלכלי שעשוי להיות דרמטי לשווקים הפיננסיים - מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש ספטמבר. תמונת המצב בשווקים משדרת חוסר יציבות חריגה, ולעיתים פוקדים את המניות ימי מפולת, תוך סנטימנט כללי שלילי.
עם זאת, נתוני האינפלציה פותחים גם אפשרות לתפנית חיובית, כאמור, בהתאם לממצאים. הבורסות בניו יורק ובעולם התרגלו בחודשים האחרונים לחיות "בין מדדי המחירים לצרכן", והן מבקשות להעריך באמצעות הנתונים באיזו מידה של נחישות ימשיך הבנק הפדרלי לנקוט מדיניות של העלאות ריבית, שאותה החל מוקדם יותר השנה במטרה לרסן את האינפלציה.
הטריגר למפולות בסוף השבוע היה נתוני התעסוקה במשק האמריקאי, שלימדו על תוספת של 263 אלף משרות בספטמבר. נתון זה אומנם היה חלש יותר ביחס לזה שנרשם באוגוסט (תוספת של 315 אלף משרות), אך עדיין גבוה מספיק כדי להעיד על חוסנה של הכלכלה, באופן שחיזק את הציפיות להעלאות ריבית נחושות יותר מצד הפד לצינון האינפלציה, ובתגובה המדדים נפלו.
בסך הכל, בחודש האחרון איבד מדד S&P 500 כ-13% מערכו, הנאסד"ק ירד בכ-15% בתוך חודש.
אז מדוע וול סטריט הגיבה ביום שישי בירידות חדות לנתוני התעסוקה?
נתוני התעסוקה היו כאמור פחות "חזקים" מאלה שנרשמו באוגוסט, אך הם עדיין מלמדים על שוק עבודה איתן בארה"ב. המשקיעים למעשה מנסים להעריך כמה מהר "יתקרר" שוק התעסוקה, כאינדיקציה להתחלת ריסון האינפלציה.
כך נוצר מצב חריג בשווקים, שלפיו חדשות טובות לכלכלה, בדמות שוק עבודה חזק, הן למעשה חדשות רעות למניות, בזמן שהמשקיעים מייחלים לסימנים למועד עצירת העלאות הריבית התכופות.
ככל שהצפי הוא לריבית שמטפסת בשיעורים חדים, כך קורצים אפיקי ההשקעה הסולידיים, דוגמת שוק האג"ח, לציבור המשקיעים, כחלופה טובה וגם יציבה יותר, מה שמוביל לתגובה שלילית יותר בשוקי המניות בבורסות.
מה מפחיד את השווקים היום?
החשש הוא שהפד יצטרך להמשיך להעלות את הריבית באותו קצב. השוק חוזר כל חודש לתקווה שהנתונים מתחילים להתמתן, ואפשר להאט את קצב העלאות הריבית ועוד רגע "רואים את הסוף".
אבל נתוני שוק העבודה החזקים - עם תוספת משרות שהייתה בהתאם לתחזית והשכר שממשיך לעלות - תומכים בהמשך העלאת ריבית נרחבת.
מה צופים נתוני האינפלציה בארה"ב שיפורסמו היום ולמה הם כל כך דרמטיים?
מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים הפיננסיים בבנק הפועלים: "כאשר אנחנו מסתכלים על ממוצע הציפיות, השוק צופה כיום שהנתונים שיפורסמו ילמדו שהאינפלציה בארה"ב עומדת בקצב שנתי של 8.1% לפי מדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר. זאת לעומת אינפלציה בקצב שנתי של 8.3% לפי מדד אוגוסט. בשיא המחזור הנוכחי של האינפלציה, נרשמה אינפלציה בקצב שנתי של 9.1% בחודש יוני האחרון. כך שנראה שיש צפי להתמתנות בספטמבר.
"עם זאת, ליבת נתוני האינפלציה, שהיא נתון חשוב יותר לבנק הפדרלי, צפויה לעלות בספטמבר בחזרה לרמה של 6.5%. זאת לעומת רמה של 6.3% באוגוסט, ודומה לרמת השיא של נתון זה שנרשמה במרץ האחרון. הצפי בשווקים הוא שליבת נתוני האינפלציה תתמתן לקראת שנת 2023 ובמהלכה.
"ככל שהאינפלציה תהיה מעל הציפיות של השוק נראה ירידות נוספות במניות. אם האינפלציה תהיה משמעותית מתחת לציפיות הללו, יכול להגיע תיקון משמעותי (כלפי מעלה) בבורסות".
מה רוצים להשיג הבנקים המרכזיים?
הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מציין כי "הבנקים המרכזיים אימצו שיטה של העלאות ריבית מהירות. לדעתם, אם יעלו את הריבית מהר לרמה גבוהה, אז התהליך עצמו (של העלאות הריבית) יהיה אומנם כואב, אבל קצר יחסית. כך הם לא יצטרכו להמשיך להעלות עוד ועוד את הריבית, לזמן ארוך, כל פעם ברבע אחוז. בבנק ישראל ובעולם מכנים את זה 'Front Loading'. בגדול, כל הבנקים המרכזיים עושים את זה כיום".
שפריר מציין כי "הבנקים המרכזיים בעולם נמצאים כיום במגמה של העלאות ריבית חדות. כל בכירי הפד מדגישים שאומנם הם מבצעים את העלאות ריבית החדות כדי להימנע מהעלאות חדות יותר בהמשך, אך מוסיפים כי הם מעוניינים לבחון את נתוני האינפלציה דה-פקטו, ולא רק את הציפיות של השוק. כלומר, הם רוצים לראות שהאינפלציה אכן מתמתנת בפועל, ובמיוחד נתון ליבת האינפלציה".
לדברי שפריר, "נתוני התעסוקה שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על דוח תעסוקה שהיה בסדר גמור. זה הוביל לירידות חדות בשווקים, משום שהנתונים מעלים את האפשרות להעלאת ריבית של 0.75%. בשוק התעסוקה האמריקאי רואים התחלת של התקררות, אך הפד רוצה לראות שהאינפלציה מתחילה להתמתן. בחודש שעבר, האינפלציה הפתיעה כלפי מעלה, בעיקר בנתון ליבת מחירי הסחורות.
"בשנה שעברה היו בעיות בשרשרת האספקה הגלובלית, שהובילו לאינפלציה מצד מחירי ההיצע. כרגע רואים מגמה הפוכה, שבה נרשמת התמתנות משמעותית בביקושים לסחורות וירידה במחירי התובלה הימית. יש התמתנות וירידה קלה במחירי סחורות. ליבת מחירי הסחורות בחודש שעבר המשיכה לעלות (אוגוסט), לכן השווקים ישימו לב לליבת מחירי הסחורות בנתון הנוכחי".
מה ההערכות לגבי החלטת הריבית הבאה, ואיך היא תושפע מהנתונים?
רמת הריבית על הדולר האמריקאי עומדת כיום בטווח של 3% עד 3.25%, לאחר שהבנק הפדרלי העלה אותה ב-0.75% בישיבתו האחרונה לפני פחות מחודש (ב-22 בספטמבר). הבנק הפדרלי יקיים עד סוף השנה שתי ישיבות דו-יומיות, שבסיומן יכריע בנוגע לריבית.
ישיבה אחת תסתיים ב-2 בנובמבר הקרוב והשנייה תסתיים ב-14 בדצמבר. ההערכות הן שבישיבה הקרובה תתבצע העלאת ריבית נוספת. שפריר מציין בהקשר זה, כי "השוק מתמחר כיום 90% סיכוי להעלאה נוספת של 0.75% בהחלטה הקרובה של הבנק הפדרלי. צריך שמדד המחירים לצרכן ממש יפתיע כלפי מטה כדי שזה לא יקרה".
זבז'ינסקי מעריך כי "הפד יעלה כנראה את הריבית ב-0.75% בישיבתו הקרובה, ואולי ב-0.5% בישיבה שלאחריה. בסך הכול, צעדים אלה תומכים בתחזית הנוכחית של הפד. אני כן חושב שנראה את הבנק הפדרלי ממתן את קצב העלאות הריבית ועוצר בתחילת 2023 ברבעון הראשון, כשהוא מגיע לריבית של כ-4.5%. לאחר שהאינפלציה צפויה לרדת והמשק צפוי להתמתן".
בסוף השבוע הצטרף לביקורת על הפד מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דימון, שהזהיר ממיתון ומירידות של עוד 20% ב־S&P 500. איך זה ישפיע על השווקים?
שפריר נוטה להסכים עם ההערכה הקודרת של דימון: "כיום אנחנו רואים סיכון גבוה למיתון בארה"ב ב-2023, ואף יותר מכך באירופה, ששם יש גם משבר אנרגיה גדול".
זבז'ינסקי מוסיף, כי "כשהשוק יורד יש הרבה אמירות מהסוג הזה. כלומר, השוק ימשיך לרדת, ויירד עוד הרבה. ברור שהכול יכול לקרות. עם זאת, אני כן מעריך שנראה האטה באינפלציה משום שיש הרבה סימנים שמראים שזה יקרה. אגב, עצם זה שהמנכ"לים פסימיים, גם מבטא צפי להאטה בכלכלה".
מה צפוי במדיניות הריבית פה בישראל?
זבז'ינסקי מציין, כי "בישראל נאמר במפורש על ידי הנגיד ירון שהוא סבור שהריבית השקלית הגיעה לרמה מרסנת. כלומר שתהליך ה־Front Loading ממצה את עצמו.
"הנגיד רואה כיום את רמת הריבית השקלית של 3% כסוף התהליך. אנחנו כמובן נראה מה שיקרה בפועל בהמשך.
"אבל כוונת בנק ישראל היא לעצור את העלאות הריבית החדות. ישיבת הריבית הבאה של בנק ישראל תהיה אחרי פרסום של שני מדדי מחירים לצרכן בארץ, ואם אלה לא יפתיעו לשלילה, אני מעריך שנראה העלאת ריבית בקצב מתון".