ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס והנגיד הבריטי אנדרו ביילי / צילום: Associated Press
שר האוצר הבריטי היה נחרץ מאוד בתשובתו לכתב "סקיי ניוז" שהציק לו בשאלה מה יקרה בשווקים אחרי יום שישי, המועד שבו הבנק המרכזי של אנגליה הבטיח להפסיק את ההתערבות בהיקף עשרות מיליארדי ליש"ט במסחר באג"ח הממשלתיות. "זה עניין לנגיד הבנק המרכזי", הוא שב ואמר.
באופן פורמלי השר קוואזי קווארטנג צודק - שמירת יציבות המערכת הפיננסית היא אחת ממטרות-העל של בנק אנגליה. הנגיד ויועציו הם אלו שיכריעו בשאלה שמרחפת מעל השווקים - האם ימשיכו להתערב בשוק האג"ח הממשלתיות גם בשבועות הקרובים, על רקע חשש לפשיטת רגל של קרנות פנסיה וזינוק בעלויות ההלוואות הבריטיות.
אך בפועל, קווארטנג והממשלה הבריטית החדשה, בראשות ליז טראס, הם אלו שהציתו את הדליקה באג"ח הממשלתיות, שעימה צריך כעת הבנק המרכזי להתמודד.
ה"מיני-תקציב" שהציגה הממשלה בפני הפרלמנט בשבוע האחרון של ספטמבר היה בבחינת התערבות פיסקאלית בוטה ומנוגדת לחלוטין לכיוון שהתווה בנק אנגליה בחצי השנה האחרונה. הוא כלל הבטחות לקיצוצי מסים ב-45 מיליארד ליש"ט, עוד 150 מיליארד ליש"ט בסבסוד אנרגיה ושלל צעדים שנויים במחלוקת. כל זה עוד השנה, ומבלי שהוצג שום מקור מימון לכך.
מה שקווארטנג וטראס כשלו להבין הוא שהכללים השתנו; עידן הכסף הזול הגיע לסיומו, העלאות הריבית התכופות של בנק אנגליה מייבשות את השוק הפיננסי (וכך גם ברמה הבינלאומית) והתחזית הכלכלית נהיית עגומה מיום ליום.
זה פשוט לא היה הזמן לפזר את ההבטחות השחוקות על "צמיחה ועוד צמיחה", על שגשוג כלכלי שיחלחל למטה. ובוודאי לא להבטיח לממן הכול על ידי הגדלת החוב הלאומי הבריטי, שכבר זינק מ-79% ל-104% ביחס לתמ"ג השנתי בשלוש שנים. זו הייתה תוכנית כלכלית גרועה, כמו תוכניות אחרות לפניה, אך מה שהפוליטיקאים שמובילים את בריטניה לא הבינו הוא שהמחיר עליה ייגבה באופן מיידי, בשווקים הפיננסיים.
מישהו יודע אילו סיכונים טומן השוק הפיננסי?
בלב העניין ניצבת העובדה שאף אחד לא יודע באמת מה מתרחש בשווקים. האם מישהו בממשלה הבריטית היה מודע לחשיפה העקיפה והענקית של קרנות פנסיה, בשווי של קרוב לטריליון ליש"ט, לתשואה על אג"ח בריטית ל-30 שנה, באמצעות עסקאות ביטוח ובהתאם לכללים שמחייבים אותן למכור כדי לכסות הפסדים (LDI)? נראה שלא. הכללים הפיננסיים הולכים ונכתבים מחדש כעת, אחרי יותר מעשור של הרחבה כמותית.
המים נסוגים כעת - בפרפראזה על אמירתו הידועה של וורן באפט - בהדרגה אומנם, אבל אף אחד לא יודע מה מצב בגדי הים בקרב הגופים הפיננסיים, מקרדיט סוויס ועד לקרן פרודנשל. האם מישהו יודע אילו דרישות לבטוחות (Margin Call) נוספות טומן כיום השוק הפיננסי בכללו, ואילו מוצרים "בסיכון נמוך" יתפוצצו פתאום כשהבנקים מהדקים מדיניות מוניטרית?
התקציב בסוף אוקטובר ירגיע את השווקים?
בנאום הבכורה שלה בפני המפלגה השמרנית, הבטיחה ליז טראס "לספק" (To Deliver) הכול לעם הבריטי: שגשוג, ביטחון ושלווה. מאז היא כבר נאלצה לחזור בה מרוב ההבטחות.
בינתיים, הכלכלה הבריטית צנחה בחודש שעבר ב-0.3%. שביתות המוניות, בדרישה להגדלת שכר קבועה (שעשויה לתדלק עוד יותר את האינפלציה שעומדת על קרוב ל-10%), בדרך. הייצור התעשייתי ירד ב-1.6%, והמדינה עדיין משלמת את חשבון המיליארדים שהברקזיט עלה לה עד כה. הליש"ט, גם בשל המהומה בשוק האג"ח הבריטי, כבר רשמה החודש שפל של כל הזמנים מול הדולר, והתקרבה אליו שוב בימים האחרונים.
הממשלה מקווה כי הצגת תקציב ב-31 באוקטובר - אך הפעם מאוזן יותר ועם מקורות מימון ברורים - תסייע להרגיע את השווקים ולהוריד את התשואה העודפת על האג"ח הממשלתית. היא יכולה רק לקוות שזה יעבוד, שכן המאבק על האג"ח כבר הפך נושא לספקולציה פיננסית, ואולי יידרשו מיליארדים רבים מבנק אנגליה כדי להוכיח את מחויבותו לירידת התשואה עליהן. השאלה היא מה יקרה אחרי הצגת התקציב, ואילו עוד "קורבנות" של התנאים הפיננסיים המתהדקים יצופו לפני השטח, ובאיזו עלות.