בנק ישראל המליץ להפריד את חברת כאל מדיסקונט. מי המרוויחים והמפסידים מהמהלך?

בשוק צופים כי שר האוצר, או מחליפו, לא יתנגדו להמלצה להפריד בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי, ומעריכים כי המהלך צפוי להימשך 3־4 שנים • מיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר בפסגות: "לפי מכפילי ההון של המתחרות, רווח ההון לדיסקונט יהיה 300 עד 800 מיליון שקל"

סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock
סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock

סיום 2022 ותחילת 2023 מסמנים מפנה בכל הנוגע לעולם כרטיסי האשראי הישראלי. בחודשים הקרובים צפוי שר האוצר, בין אם השר הנוכחי אביגדור ליברמן ובין אם יהיה זה מחליפו, להחליט אם להפריד את כאל מבנק דיסקונט  השולט ב־72% ממנה (28% הנותרים בידי הבנק הבינלאומי, שיוכל להמשיך להחזיק בהם).

כפי שפורסם בגלובס בחודש מרץ, במשרד האוצר הקימו צוות לבחינת הנושא, כאשר במקביל הקים בנק ישראל צוות עצמאי שידון בסוגייה. צוות זה המליץ להפריד בין הבנק לבין חברת כרטיסי האשראי, ולהפוך את כאל לחברה עצמאית בדומה לשתי החברות האחרות - ישראכרט ומקס, שהופרדו בשנת 2019 מהבנקים ששלטו בהם, הפועלים ולאומי בהתאמה.

בתקופה הקרובה צפויה גם להסתיים רכישתה של מקס על ידי חברת הביטוח כלל, על פי שווי של 2.47 מיליארד שקל. אי לכך, ייתכן כי בתוך כשלושה חודשים יחליפו ביניהן כאל ומקס הגדרות - כאשר כאל תהפוך לעצמאית ומקס תהיה בבעלות גוף מוסדי.

 
  

הצוות שהקים בנק ישראל על מנת לבחון את הסוגיה כלל את פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, המשמש גם כיו"ר משותף של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי; יאיר אבידן, המפקח על הבנקים; ועודד סלומי, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה.

ליאור שילה, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איי.בי.איי, מסביר כי התמיכה של בנק ישראל מעלה את הסבירות להפרדת חברת כרטיסי האשראי, שכן שניים מחברי הוועדה הם בעלי תפקידים בבנק ישראל. גם מיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר בפסגות, מעריך כי לא צפויות התנגדויות עזות משאר חברי הוועדה - כך שהסיכוי כי שר האוצר יאשר להכריח את דיסקונט למכור את חלקו בכאל גבוהים. באשר למועד ההחלטה, גולדברג מציין כי "יש בחירות בדרך, אך לא מן הנמנע ששר האוצר ישמח לנצל הזדמנויות לכותרות חיוביות. מנגד, היריעה קצת קצרה מדי - שבועיים, ונדרשת עוד קצת עבודה בוועדה. אך בשורה תחתונה, ההחלטה צפויה להתפרסם בחודשים הקרובים, כך שזה לא ממש משנה אם בעוד שבועיים או בעוד חודשיים".

במכתב שהעביר פרופ' סטרבצ'ינסקי לחברי הצוות שהקים משרד האוצר, בראשות מנכ"ל המשרד רם בלינקוב, נכתב כי "הניתוח העלה ממצאים רבים, חלקם תומכים בהפרדת כאל וחלקם פחות. לאחר שקלול כלל הממצאים, לרבות אלו הנוגעים לחלק מתוצאות ההפרדות שכבר בוצעו ולהשפעת קיומו של מגרש משחקים לא אחיד שעה ששתי חברות כרטיסי אשראי כבר הופרדו, עמדת בנק ישראל הינה כי יש להשלים את הליך ההפרדה ולבטל את החרגת דיסקונט מהרפורמה".

העתק נשלח ליתר חברי הצוות של משרד האוצר, שבו שותפים ראשי הרגולטורים להם נגיעה לנושא האשראי ככלל וכרטיסי האשראי בפרט. מלבד בלינקוב, אבידן וסלומי, חברים בצוות הממונה על התקציבים באוצר יואב גורדוס, הממונה על התחרות מיכל כהן, ומ"מ ראש רשות שוק ההון עמית גל.

כאל תוריד ריביות?

במסגרת הבחינות שביצע הצוות של בנק ישראל, הוא התבקש להחליט בין התחרות של חברות כרטיסי האשראי, שבה נהנתה כאל מיתרון העמידה של דיסקונט מאחוריה לעומת שתי המתחרות שנאלצות להתמודד בזכות עצמן, לבין התחרות בין דיסקונט, שנהנה בשל החזקותיו בכאל ממקור הכנסה נוסף וגישה נוספת לצרכנים, אל מול יתר הבנקים. בעיקר, מדובר בשני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי, שנאלצו למכור את החזקותיהם בישראכרט ובמקס.

למרות זאת, הנתונים מהדוחות הכספיים לשנת 2021 הראו כי באשראי שניתן למגזר הפרטי, כאל גבתה בממוצע ריבית של 10.2%, לעומת ריבית של 7.2% במקס ו־9.1% בישראכרט. במחצית הראשונה של 2022 כאל הותירה את הריבית על כנה, בעוד מקס העלתה את הריבית ל־7.8% וישראכרט ל־9.3%. אם ההפרדה תצא לפועל, כאל תצטרך להיות הרבה יותר תחרותית ולהוריד ריביות, מה שכמובן יפגע בהכנסות שלה בטווח המיידי אך יהווה בשורה חיובית לצרכנים.

100 מיליון שקל במחצית

מבחינת דיסקונט, מדובר על אובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה. במחצית הראשונה של השנה עמדו הרווחים של כאל על 161 מיליון שקל, מהם הועברו לבנק 99 מיליון שקל, כך שהתרומה לרווחי הבנק עמדה על 6% מרווחי דיסקונט בתקופה זו. את הגידול ברווחי כאל ניתן לראות גם לפי סך הכספים שהועברו לדיסקונט ב־2021 כולה שעמדו על 166 מיליון שקל. בעקבות רווחי המחצית השנה הראשונה, המשך הגידול בהוצאות בכרטיסי אשראי בחודשים שחלפו מאז פרסום הדוחות הכספיים האחרונים, והגידול המתמשך באשראי שמעניקות החברות - הצפי הוא שבסוף השנה יעמדו רווחי דיסקונט מפעילות כאל על סכומים גבוהים יותר.

לפי גולדברג, אמנם לא מדובר על בשורה נעימה, אך דיסקונט צפוי ליהנות בעתיד מרווחי הון שיפצו אותו לפחות על אובדן הרווח בשנה־שנתיים הראשונות. "כאל רשומה בכ־1.6 מיליארד שקל בספרי דיסקונט, המשקף לה שווי של כ־2.3 מיליארד שקל. רווחי כאל עומדים על כ־320 מיליון שקל בשנה, כאשר ישראכרט נסחרת לפי מכפיל רווח של כ־8 ועסקת מקס אמורה להיסגר במכפיל רווח של כ־10, כך ששוויה של כאל עשויה להיות בין 2.6־3.3 מיליארד שקל, מה שעשוי לגלם רווח הון של כ־300 עד 800 מיליון שקל לדיסקונט, בעת המכירה, אם וכאשר".

מבחינת כאל עצמה, היא צפויה לאבד את הגב הכלכלי שאיפשר לה להיות אגרסיבית לעומת המתחרות, ולהגדיל את נתח השוק שלה. השאלה הגדולה היא איזו חברה תרכוש את כאל, ומה יהיה גודל הגב שהיא תעניק לה על מנת להמשיך להתחרות בישראכרט ובמקס.

הזמן להשביח את החברה

אם כן יאמצו במשרד האוצר את המלצת בנק ישראל, לדיסקונט יש שתי אפשרויות להמשך - הנפקת כאל או מכירה שלה. ההיסטוריה הלא רחוקה מלמדת כי לבנק יהיה לא מעט זמן למקסם את הרווח מכך.

"ההודעה לא חיובית לדיסקונט, אבל יש לזכור שמרגע ההחלטה לדיסקונט יש מספיק זמן להציף ערך לכאל ולמצות את הרווחים והתרומה של כאל עד רגע המכירה או ההנפקה", מסביר שילה. "הפועלים ולאומי נתבקשו למכור את ישראכרט ומקס בתוך שלוש שנים או בתוך ארבע שנים במידה ויוחלט להנפיק. כלומר, יש לקחת בערבון מוגבל את ההשלכות שכן הזמן עד למכירה או הנפקה הוא רחוק".

באיי.בי.איי מעריכים כי "שיתוף הפעולה בין כאל לפועלים (הגישו בקשה לאישור לפטור מהסדר כובל - כדי לשתף פעולה במיזם אשראי חדש, ר"ו), היחסים הטובים בין הנהלות דיסקונט וכאל והמומנטום החיובי של כאל, צפויים להעניק הצפת ערך נאה בעת יום המכירה או ההנפקה".

באשר למחזיק השני במניות כאל, הבנק הבינלאומי, שילה חוזה כי במידה ודיסקונט תחליט להנפיק את חלקה, סביר שהבינלאומי יחליט לשמור את חלקו, או לכל הפחות לשמור על החזקה משמעותית. "במקרה כזה יישאר גרעין שליטה שישמור על אינטרסים עסקיים והחלטות מושכלות קדימה. כמו כן, יהיה סוף סוף מתחרה לישראכרט".