יעקב אמסלם ועומרי אמסלם / צילום: אוסף פרטי
חברת Atriis הישראלית נבחרה על-ידי ממשלת הולנד כפלטפורמה שתנהל את מערך הנסיעות שלה, בהסכם שנחתם למשך שמונה שנים. היקף הנסיעות במכרז כולל התחייבות למינימום 72 אלף נסיעות בשנה.
גורמים בענף מעריכים כי ההיקף הכספי מסתכם בכ-45 מיליון דולר בשנה - ובסך-הכול כ-360 מיליון דולר לעסקה כולה. נציין כי לפני שנה בחרה גם ממשלת ישראל להטמיע את פלטפורמת Atriis עבור ניהול הנסיעות של משרדי הממשלה ברחבי העולם.
אטריס, הפועלת בתחום הטרוול טק, מציעה פלטפורמה לניהול וטיוב נסיעות עסקיות לחברות ותאגידים. במסגרת ההסכם, ממשלת הולנד תשתמש בתוכנה שלה כדי לשרת כ-12 אלף נוסעים עסקיים ברחבי העולם, במטרה להפחית זליגה של הזמנת נסיעות על-ידי נוסעים מחוץ לערוץ המנוהל, לייעל תהליכים ולשדרג את חוויית הנוסע באמצעות יכולות בינה מלאכותית.
באמצעות הפלטפורמה עובדי הממשלה יקבלו גישה קלה למחירים והטבות נוסע ייחודיות ישירות מחברות תעופה. כלים ופיצ'רים ייחודיים בפלטפורמה יובילו אותם לבחירות חכמות של אפשרויות "ירוקות" יותר בהתאם למדיניות הממשלה ההולנדית, לרבות חישוב כמות הפליטה לכל נסיעה, עם אפשרות קיזוז ושיפוי על-ידי העברת סכום רלוונטי בסיום הזמנת הנסיעה לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, נטיעת עצים במדינות מתפתחות וכו'.
Atriis יצאה לשוק ב-2017, כשהמשקיעה הראשונה בחברה הייתה קבוצת אמסלם טורס של יעקב ואליעזר אמסלם. מאז החברה נמצאת בצמיחה, ונוספו לה עוד משקיעים פיננסיים ואסטרטגיים.
החברה עובדת עם כ-55 סוכנויות נסיעות, המייצגות יותר מ-3,000 ארגונים, המנהלים נסיעות בפלטפורמה עבור קרוב לחצי מיליון משתמשים. משרדי החברה ממוקמים בקיסריה, והיא מעסיקה כ-65 עובדים.
"הפלטפורמה שלנו מקנה יכולות שליטה מרכזיות לממשלה עבור כל ההזמנות של כל סוגי המשתמשים, ומכל ההיבטים שחשובים לממשלה - מדיניות נסיעות, קיימות ותעדוף ספקי נסיעות", אומר עומרי אמסלם, מייסד משותף של ב-Atriis.
"בשש השנים האחרונות סימנו לנו למטרה להפוך את טכנולוגיית ה- NDC המתקדמת של חברות התעופה, לאופציה אמינה, נגישה ופשוטה לארגונים וסוכנויות נסיעות. כעת המטרה מתממשת".
בדובאי מאמינים בשוויון עסקי
מאז חתימת הסכמי אברהם בין איחוד האמירויות לישראל נרשמו לא מעט שיתופי-פעולה עסקיים מרשימים. אחד המעניינים שבהם הוא ועידת נשים ועסקים שתתקיים בדובאי בחודש הבא, אשר מארגנת חברת SUMMIT EXPERTS SE הישראלית.
הוועידה, שזו הפעם השנייה שהיא מתקיימת בדובאי, תארח כ-250 נשות עסקים מישראל ומדינות איחוד האמירויות, ותעסוק בנושאים כמו טכנולוגיה וחלל, חדשנות בעולמות התקשורת, החינוך וההייטק, עולם העבודה ב-2030, גיוס משאבים ופתרונות פיננסים, שיווק גלובלי ויצירת הזדמנויות עסקיות בינלאומיות.
"הצלחת הוועידה בשנה שעברה הוכיחה את היתרונות שבקיום ועידה מסוג זה דווקא באיחוד האמירויות", אומר מנכ"ל SE, אילן ירון. "בדובאי ובכל האזור שמו למטרה את קידום הנשים במגזר העסקי והפוליטי, ומצליחים בכך מאוד. אין ספק, זהו המסר המרכזי בוועידה: שוויון עסקי לכל.
"בשנה שעברה הוועידה היוותה פלטפורמה ליצירת נטוורקינג עסקי נשי בן מדינות המפרץ לישראל ויצרה שיתופי-פעולה משמעותיים. קיבלנו כבר עשרות פניות ממשתתפות פוטנציאליות מאזור האמירויות. במדינות אלה חלה התקדמות משמעותית בכל הנוגע להעצמת נשים, והן אף הפכו למודל לחיקוי עבור מדינות מפותחות אחרות".
הענף שהאיראנים בונים עליו
ישראלים רגילים לשמוע על איראן בהקשרים של נשק גרעיני או שריפת דגלים של "האויב הציוני", אבל בכנס "מזון מהים ומהמדבר" שמתקיים בימים אלה בהובלת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ניתן היה להיחשף גם לכיוונים אחרים.
"לאיראן יש תוכניות גדולות עבור תחום החקלאות הימית במדינה", סיפרה ד"ר אלכסנדרה טרויאנו גרו, יועצת אזורית בתחום החקלאות לאיראן, עיראק ולבנון מטעם צרפת. "מטרתם היא להגדיל את ענף הדייג לכדי ייצור של 100 מיליון טון בשנה עד 2023, בעזרת גידול בכלובים לאורך קו החוף".
עוד סיפרה ד"ר טרויאנו גרו כי "בתגובה למצוקת ביטחון המזון, הממשלה האיראנית בונה על מזון בתוצרת ימית. ככלל, גם באיראן וגם בעיראק מייבאים הרבה תוצרת חקלאית, וכתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שם עיקר גידולי החיטה, בעיראק שוקלים בימים אלה לגדל עצמאית. לשתי המדינות יש שיתוף-פעולה מועט עם מדינות אירופיות, שנוגע בעיקר לחקלאות הימית. שיתוף-הפעולה החקלאי של צרפת עם איראן הופסק, מאז שמספר אזרחים צרפתים נחטפו ונכלאו בה".
ד"ר טרויאנו גרו אמרה את הדברים בפאנל שרים ובכירים בנושא "ביטחון המזון בראי משבר האקלים", שבו לקחו חלק נציגים ממלטה, מולדובה, אזרבייג'ן, אקוודור וגאנה.
ולדימיר בולה, שר החקלאות ותעשיית המזון במולדובה, סיפר כי בארצו "לומדים מניסיונה של ישראל על ניצול המים בחקלאות, וכל המדינות צריכות להצטרף כדי להילחם ברעב ובמחסור המזון.
"במולדובה שני נהרות גדולים שהולכים ומתייבשים, ועליהם מסתמכים בחקלאות. משבר האקלים מחייב אותנו לניצול יעיל של המים".
חדשות טובות
נערים בדואים מהפזורה, בנות שירות לפני גיוס ופליטים מאוקראינה משתפים השבוע פעולה בשדרוג המרחב הציבורי בכפר הנוער ניצנה בדרום, שנערך לקליטתם של פליטים נוספים מהמלחמה באוקראינה. את האירוע יזם הארגון הפילנתרופי הבריטי JNF UK, ושותפים בו המועצה האזורית רמת נגב וראשי הכפר. ימי ההתחדשות יכללו עבודות גננות, הקמת דקים ופרגולות וצביעה, ואל הצעירים יצטרפו מאות מתנדבים של עמותת איילים.