חתימת הסכם השכר עם המורים / צילום: דוברות משרד האוצר
שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החינוך יפעת שאשא-ביטון חתמו על הסכם השכר עם הסתדרות המורים, בלי שהוצג מקור תקציבי וללא אישור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
● הסכם העסקה חדש למורים: השכר יעלה כבר השנה, השינויים בלוח החופשות - רק בשנה הבאה
● אחרי התנגדויות השרים לקיצוץ רוחבי: כך תממן המדינה את התוספות למורים
כפי שנודע הבוקר לגלובס, אמש (ד') התחוללה דרמה בין משרדי המשפטים והאוצר שכללה שיחה קשה, כאשר הייעוץ המשפטי לממשלה לא נתן את אישורו לחתימה על ההסכם ערב בחירות וללא הצגת מקור תקציבי. למרות זאת בחרו השרים ליברמן ושאשא-ביטון לחתום על ההסכם. מי שלא חתם עליו באופן חריג הוא הממונה על השכר, קובי בר-נתן, בשל העובדה שלא ניתן האישור הנדרש.
בפועל ההסכם עם המורים נחתם ללא אישור משפטי ועל אף הנחיה שאין מקום לחתום עליו עד להשלמת הבחינה המשפטית לאור דיני הבחירות והיבטי התקציב.
בתכתובת מיילים שהגיעה לידי גלובס כותבים שלושת המשנים ליועמ"שית, עורכי הדין גיל לימון, אביטל סומפולינסקי ומאיר לוין, כי "למען הסדר הטוב נבקש להבהיר כי כל עוד לא קיבלנו התייחסות מהאוצר, ונדרשנו לעניין מבחינה משפטית בשים לב בין היתר לכללים החלים על פעילות הממשלה בתקופת בחירות, לא ניתן להתקדם עם אישור/ חתימה על ההסכם". יתרה מכך, על-פי החוק לא ניתן לחתום על הסכם כלכלי מבלי שהוצג לו מקור תקציבי.
בסביבתו של ליברמן טענו הבוקר (ה') כי הפתרון שנמצא היה הצגת מקור תקציבי לאחר הבחירות, כלומר בכפוף לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה להשגת 4.5 מיליארד שקל - עלות ההסכם. או-אז יובא ההסכם לאישור הממשלה בשנית.
לפי הדין, ליברמן נדרש להציג את המקור התקציבי כבר עכשיו, אך סביר להניח כי הוא לא רצה לקצץ בתקציב משרדי הממשלה שבוע וחצי לפני הבחירות. הייעוץ המשפטי נתן רק אישור עקרוני לפתרון הזה ובכפוף לניסוח שיובא בפניהם.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה, על הממשלה לאשר את המקור התקציבי במחצית הראשונה של חודש נובמבר".