גם בגידה במשך עשור לא פוגעת בחלוקת הרכוש / צילום: Shutterstock
בג"ץ קבע היום (ב') כי אין מקום לתת משקל לבגידה של אישה שנמשכה 10 שנים בכל הנוגע לחלוקת הרכוש בינה לבין בעלה לאחר הגירושים - זאת בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני הגדול.
● איך משפיעה בגידה על הנישואים? לפי בית הדין, תלוי אם הזוג חילוני או דתי
● החלטה דרמטית של בג"ץ: ביטל את פסק הדין של "האישה הבוגדת"
שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, ענת ברון וחאלד כבוב ביטלו את פסיקת בית הדין הרבני, שקבע כי בעניינם של בני הזוג יש לבגידה השלכה על חלוקת הרכוש. בבג"ץ נקבע כי האישה זכאית למחצית מכלל הנכסים שנצברו על-ידי בני הזוג מאז נישאו בשנת 1976 ועד לפרידתם ב-2013.
פסיקה זו ממשיכה את הקביעה בהרכב מורחב מיוני 2021, אז קבע הרכב מורחב של 9 שופטי בג"ץ, בדעת רוב, כי אישה שבגדה בבעלה במשך מספר חודשים לפני פרידתם, זכאית למחצית הזכויות בבית המגורים.
"קביעה זו צועדת בתלם פסיקתנו שמפרידה בין שיקולי אשמה לבין חלוקת הרכוש בין בני הזוג בפירוק החיים המשותפים", ציין סגן הנשיאה השופט פוגלמן, והוסיף: "באחרונה עמדתי בהקשר אחר על כך שהדין האזרחי לא נועד לרפא לב שבור, ובדומה, אין אני סבור כי המענה ל'בגידתה' של העותרת במשיב ובאמונו הוא בשלילת חלקה במאמץ המשותף של קיום היחידה המשפחתית שלהם". השופטים ענת ברון וחאלד כבוב הצטרפו לעמדתו.
"שיתופיות מוחלשת"
בני הזוג, הורים לשלושה, הנשואים כמעט 40 שנה, התגרשו לאחר שנודע לבעל כי אשתו בגדה בו במשך עשור. הבעל ביקש לשלול מהאישה את חלקה ברכוש שנצבר מתחילת מערכת היחסים האינטימית מחוץ לנישואים. לא הייתה מחלוקת ביניהם כי הבגידה לא השפיעה על ההתנהלות הכלכלית של משק ביתם ועל המאמץ המשותף.
בית הדין הרבני קבע כי ממועד הבגידה האישה תהיה זכאית לחלק מופחת מהרכוש המשותף ומהזכויות הסוציאליות המגיעות לה - 20% בלבד, ולא 50%. נקבע כי במצב בו אחד מבני הזוג מקיים מערכת יחסים אינטימית מחוץ לחיי הנישואים, נוצרת "שיתופיות מוחלשת", בה איזון המשאבים בין בני זוג יתבצע באופן שאינו שוויוני.
בית הדין הרבני הדגיש כי לא מדובר בהענשת בן הזוג שבוגד, אלא "מצב שבו אחד מבני הזוג מנהל מערכות יחסים מקבילות לאורך זמן רב, ובמיוחד בלא ידיעת בן הזוג האחר, יש בו כדי ללמד על חולשתה של השיתופיות ביניהם".
"אי-נאמנות מינית כשלעצמה אינה מצדיקה חריגה"
בעתירה לבג"ץ טען מרכז רקמן בשם האישה כי אין כל הצדקה משפטית להקדמת מועד הקרע, המועד ממנו יחולק הרכוש, וכתוצאה מכך להענשת האישה. נטען כי לפי חוק יחסי ממון אין לתת מקום כלשהו לשאלת האשם בפירוק הקשר.
שופטי בג"ץ הבהירו כי בדין האזרחי קיימת מגמה ברורה לניתוק הקשר שבין שיקולי האשם בפירוד לבין חלוקת הרכוש לאחר הגירושים. "בית משפט זה קבע לא אחת כי אי-נאמנות מינית כשלעצמה אינה מצדיקה חריגה מן ההסדרים לעניין חלוקת הרכוש בין הצדדים, וכי אין לאשם היחסי בפירוק חיי הנישואים נפקות לעניין חלוקת הרכוש".
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, מסרה: "החלטת בית המשפט היום מעבירה מסר חד וברור לבתי הדין על חובתם לפסוק בהתאם לדין האזרחי ולהלכות שנקבעו בבית המשפט העליון. אין בשום פנים ואופן להסכים עם מציאות בה זכויות נשים תהיינה קשורות בטענות על התנהלות אינטימית. אנו חוזרות וקוראות כי הגיעה העת להוציא את ענייני הרכוש מבתי הדין הרבניים ובכך להבטיח כי בעלות דין יקבלו את הזכויות המגיעות להן".
האישה יוצגה על-ידי עורכי הדין שי זילברברג, ענת לביא אזולאי והילה אוחיון גליקסמן ממרכז רקמן. הבעל יוצג על-ידי עו"ד רפי רכס.