ח"כ משה ארבל, ש''ס (ספי עובדיה ויניר קוזין, גל''צ, 11.9.22) / צילום: איל יצהר
נושא החינוך בחברה החרדית והיכולת של הצעירים בה לרכוש השכלה שתאפשר להם להשתלב בשוק העבודה, עורר שוב הדים בתקופה האחרונה. הפעם, גם לרגל שנת הלימודים האקדמית שהחלה השבוע, ניגע בנושא שלא קשור ישירות ללימודי הליבה, אלא דווקא לאופן שילובם של החרדים באוניברסיטאות ובמכללות. זה גם היה הקו של ח"כ משה ארבל, שכשנשאל על לימודי ליבה, השיב כי זאת אינה הבעיה בעיניו, אלא העובדה שהמדינה מאפשרת לימודים בהפרדה מגדרית רק בתואר הראשון. "אך ורק התואר הראשון הוא בהפרדה", הוא אמר בראיון בגלי צה"ל, "זה מה שמותר. תואר שני בהפרדה אי אפשר". האם ישנה חקיקה או פסיקה כזאת?
ראשית נציין כי דווקא מצאנו כמה מסלולים לתואר שני שנלמדים בהפרדה מגדרית. באתר "מכללת בני ברק החרדית", מציעים, למשל, תחת "מסלולי לימוד לגברים" תואר שני בעבודה סוציאלית, בסיעוד ועוד. באותו אופן מוצעים שם גם מסלולים לתואר שני תחת "לימודי נשים". חלק מהתארים הללו הם מטעם אוניברסיטת חיפה. מצאנו גם מוסדות נוספים שמציעים תוכניות כאלה. אלא שלמרות קיומים של המסלולים הללו - בהיקף מצומצם יחסית, יש לציין - נראה שדבריו של ארבל אינם מופרכים. ב־2021 פסק בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד התוכנית הרב־שנתית לשילוב חרדים באקדמיה של המל"ג. זו הנהיגה, בין היתר, מסלולים בהפרדה מגדרית בתארים ראשונים, אך לא בתארים מתקדמים יותר. בג"ץ דחה את העתירות נגד התוכנית ובכך למעשה אפשר את המשכה (בפסק הדין נקבע שיש לשוב ולבחון את התוכנית בעתיד). מהו הרציונל לכך? ההחלטה התבססה בין היתר על חוות דעת שנכתבה ע"י ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. ההמלצה שלהם לאפשר לימודים בהפרדה בתואר ראשון בלבד מתבססת על מספר עקרונות שאותם הם מונים: התואר הראשון מאפשר כניסה לעולם העבודה הכללי, בעוד התואר השני והשלישי הם מחקריים יותר; עם היציאה לעולם העבודה הכללי (לאחר התואר הראשון) החרדים נחשפים לעירוב מגדרי, ולכן משלב זה ההפרדה יותר פוגעת בזכויות הנשים מאשר שומרת על זכויות החרדים; וכן העובדה שלימודים לתואר שני הם בהיקפים מצומצמים יותר ולכן החשיפה מועטה יחסית. אז אם כך מדוע ישנם בכל זאת מספר מסוים של מסלולים בהפרדה מגדרית גם בתואר שני? פנינו לד"ר מלאך והוא הסביר לנו כי "עקרונית ההפרדה מותרת בתארים ראשונים בלבד", אבל "מסלולים לתארים שניים שפעלו עוד לפני שנקבעה המדיניות (הנוכחית של המל"ג) קיבלו אישור להמשיך לפעול".
ח"כ ארבל מסר לנו כי בדבריו הוא "הצביע על עמדת המדינה ופסיקת בג״צ שצמצמה מאוד וכמעט ביטלה את האפשרות (לתואר שני). ובפקולטות שהתואר בהן רלוונטי לתעסוקה איכותית, כגון מנהל עסקים ומשפטים אין שום אפשרות לתואר שני ושלישי בהפרדה במדינת ישראל, גם במוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה. המגמה הזו מעידה על אי הכרה-ברב תרבותיות ורצון לחנך את הציבור החרדי יותר מאשר לשלבו בתעסוקה איכותית".
בשורה התחתונה: דבריו של ארבל נכונים ברובם. ב־2021 אישרה פסיקה של בג"ץ את מדיניות המל"ג שלפיה לימודים הפרדה מגדרית יתאפשרו רק בתואר ראשון ולא בתארים מתקדמים יותר. יחד עם זאת, ישנן מספר תוכניות, בתחומים מצומצמים יחסית, שמציעות גם כיום לימודים בהפרדה מגדרית לתואר שני.
תחקיר: טלאור שמש