נתב''ג. מנוע יציאה הארץ חצה את הגבול, אך לא הועמד לדין / צילום: מיכל רז חיימוביץ
עשרות אלפי ישראלים נוהגים לפקוד מדי ראש השנה את קברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה. גם השנה, חרף תרועות התותחים וצחצוח החרבות וחרף אזהרות הגורמים הרשמיים המוני ישראלים, לא פסחו על מנהגם והמריאו מישראל לאוקראינה.
● פרשת נתב"ג: ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה הורשע בקבלת דבר במרמה
בין האלפים הרבים שטסו לאומן קיים אדם ששמו יעקב. כאשר יעקב חזר לארץ, התברר במעבר הגבול כי לא עבר בביקורת הגבולות כאשר יצא מן הארץ. יעקב הועבר לתשאול של ביקורת הגבולות. במסגרת הבדיקה התברר כי לא לחינם יעקב לא עבר בביקורת הגבולות. נגד יעקב הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ בשל חוב לגרושתו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.
לאור ההסבר האפשרי כי נצמד לנוסע אחר בביקורת הגבולות וכך עבר את הגבול ולאור החשד לעבירה של יציאה מישראל שלא כדין, תוך שהנ " ל מנוּע חוקית לצאת מהארץ - עירבה רשות האוכלוסין את משטרת ישראל והעבירה לה את פרטיו ואת פרטי המקרה על מנת שתמצה עימו את הדין.
אלא שחודש חלף והמשטרה החליטה לגנוז את תיק החקירה ולא להעמיד את החשוד לדין.
המשטרה טוענת שהחמירה את האכיפה - אך החשוד לא הועמד לדין
התעלמות המשטרה מעבירה זו למרות נסיבותיה המחמירות, הדליקה נורה אדומה אצל גורם במערכת אכיפת החוק שתמה כיצד מדיניות זו עולה בקנה אחד עם ניהול ההליך הפלילי נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה שהורשע יחד עם בת זוגו בקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק הכניסה לישראל, לאחר שסייע לבת זוגו לעבור את הגבול ללא החתמת הדרכון. יש לציין כי נוה ובת זוגו לא היו מנוּעים לצאת ולהיכנס לישראל, והם עשו זאת משיקולים אישיים כדי שאשתו דאז של נוה לא תדע על כך.
מן הרגע הראשון טען נוה באמצעות עורך דינו בעז בן צור כי ניהול ההליך נגדו מהווה אכיפה בררנית, מכיוון שהמשטרה כלל לא נהגה להעמיד לדין בגין ביצוע עבירה זו אם מדובר במעידה ראשונה ואם אין לעובר העבירה מניעה חוקית לצאת מן הארץ.
המשטרה והפרקליטות דחו טענה זו, והבהירו לטענתן כי אמנם בעבר לא נהגו להעמיד לדין בגין עבירה זו אולם זמן לא רב לפני ביצוע העבירה על ידי נוה ובת זוגו הוחלט על ידי המשטרה לשנות את המדיניות ולהחמיר את האכיפה בשל התגברות תופעת עבריינות הגבול.
השופטת עינת רון שהרשיעה לפני חודש את נוה ובת זוגו בר כץ, דחתה את טענת האכיפה הבררנית, ואף הוסיפה מעבר לכך כי מעמדו הציבורי של נוה הוא שיקול לגיטימי בבואה להעמיד אדם לדין.
השופטת עינת רון ציינה בהכרעת הדין : "קיבלתי את טיעוניה של המאשימה כי משהוכחה, לכאורה, עבירה שבוצעה על-ידי מאן דהוא, ויש מקום להגיש נגדו כתב אישום, הרי שיש לתת את הדעת גם למעמדו הציבורי, בשל העניין לציבור שיש בהעמדה לדין זו. כפי שנכתב אף בהחלטות קודמות, לא מצאתי כי מדובר בשיקולים זרים. האינטרס הציבורי, העניין הציבורי ומעמדו של הנאשם ותפקידו הם שיקולים שעל המדינה לשקול בבואה לקבל החלטה מעין זו. למעשים המבוצעים על-ידי בעל תפקיד ציבורי חשוב ורם מעלה יש חשיבות והשלכה על נורמות התנהגות, על אמון הציבור ועוד ועוד. על כן - נדחית אף טענה זו".
מתברר אם כן שאפילו לאחר שראש לשכת עוה " ד לשעבר הורשע בעבירה, המשטרה לא ממצה את הדין עם עברייני הגבול, גם כאשר נסיבות העבירה חמורות יותר.
מרשות האוכלוסין לא נמסרה תגובה. ממשטרת ישראל נמסר בתגובה "בעקבות האירוע נפתחה חקירה במטרה להגיע לחקר האמת וחשוד במעשה נחקר באזהרה. בהתאם לתשתית הראייתית הקיימת בתיק הוחלט על גניזתו. נמשיך לפעול ולבחון ביסודיות כל מקרה לגופו".
*** חזקת החפות: החשוד לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.