אושר הקיצוץ הרוחבי לטובת הסכם המורים; על חשבון מה הוא יבוא?

הממשלה אישרה היום (ה') פה-אחד קיצוץ רוחבי בגובה 7% מתקציב משרדי הממשלה כדי לממן את עלות ההסכם שנחתם בשבוע שעבר עם המורים.

בין היתר יקוצצו למעלה ממיליארד שקל ממשרד הביטחון, 177 מיליון שקל ממשרד הרווחה, רבע מיליארד שקל מהמשרד לביטחון הפנים, 39 מיליון שקל ממשרד החוץ, 23 מיליון שקל מהמשטרה ובתי הסוהר, 14 מיליון מהתחבורה ועוד שורה ארוכה של קיצוצים כדי לעמוד בהתחייבות למימון ההסכם עם המורים בגובה 4.5 מיליארד שקל בשנה עד שנת 2026. 

● לחצו כאן לראות את דרך חלוקת הקיצוצים במשרדי הממשלה

למרות הביקורת הקשה על מהלך האוצר לקיצוץ שיפגע בשירותים החברתיים, שרי מרצ והעבודה לא התנגדו לקיצוץ למרות שרק אתמול הבטיחו להצביע נגדו, ובמקום זה יצאו מהדיון בזמן ההצבעה. לטענת גורמים בשתי המפלגות, עמדתם השתנתה לאחר שווידאו כי אין פגיעה בתקציב 2022, וכן לאחר שבייעוץ המשפטי לממשלה הבהירו להם כי נדרש אישור פה-אחד לקיצוץ הרוחבי רגע לפני בחירות. 

● הסכם העסקה חדש למורים: השכר יעלה כבר השנה, השינויים בלוח החופשות - רק בשנה הבאה
● ללא מקור תקציבי ואישור משפטי: כך נחתם הסכם השכר עם המורים
● מזכיר הממשלה מתריע: ההסכם שנחתם עם המורים אינו תקף
● רגע לפני הבחירות: הממשלה תאשר קיצוץ רוחבי כדי לממן את ההסכם עם המורים | בלעדי

במהלך הדיון, יו"ר העבודה, השרה מרה מיכאלי, מתחה ביקורת על האוצר ואמרה כי "שבע שנים מאז שנחתם הסכם עם המורות והמורים, היה ברור שצריך להיחתם הסכם חדש איתם. איך ייתכן שאגף תקציבים לא נערך ולא הכניס לתקציב את הרזרבה הנדרשת? כך קורה שעכשיו יעבור קיצוץ שחותך בבשר החי". 

יו"ר מרצ, השר ניצן הורוביץ, תקף את שר האוצר אביגדור ליברמן על הקיצוץ, וזה השיב לו: "הוספנו לבסיס התקציב תוספות לבריאות". הורוביץ ענה: "זה לא אתה, זו המדינה. אתה לא עושה לנו טובה".

נזכיר כי במשרד ראש הממשלה אמרו השבוע כי מדובר בקיצוץ מותנה, וכי הכספים יוחזרו למשרדים לאחר שהתקציב הבא יאושר. 

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, מסרה: "בתום שנה של עבודה מאומצת מסביב לשעון, אישרנו את התקציב להסכם השכר. ההסכם הכרח למדינה שמעמידה את הילדים והעתיד במרכזה ורואה בחינוך את הבסיס לחוסננו הלאומי, ופעלנו ללא לאות כדי להביאו ליישום. מדובר בחובתנו המוסרית כממשלה וכמדינה, ואני מודה לחבריי לממשלה שהבינו את צו השעה ונרתמו למאמץ שהוא בעל חשיבות לאומית". 

מהסתדרות המורים נמסר: "ממשלת ישראל הוכיחה היום שהחינוך הוא בראש סדר העדיפויות שלה. לאחר משא-ומתן אינטנסיבי של כשנה, עובדות ועובדי ההוראה יודעים היום שהממשלה עשתה כל מאמץ אפשרי לטובתם ולטובת ילדי ישראל". 

קרבות באוצר

כפי שחשפנו בגלובס, היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, לחץ על אישור מקור תקציבי להסכם עם המורים עוד לפני הבחירות, אחרת ימליץ על ביטול ההסכם. כך, חמישה ימים בלבד לפני הבחירות, הממשלה תצביע באופן חריג על קיצוץ רחב-היקף כדי לעמוד בתנאי שהוצב. 

אלא שמאחורי הקלעים הקרבות במשרד האוצר נמשכים בין אגף השכר ושר האוצר לבין אגף התקציבים המתנגד להסכם. בעוד באגף השכר טוענים לפעולה מכוונת של אגף התקציבים נגד מימון ההסכם לכתחילה בתוך התקציב המיועד - באגף התקציבים צירפו חוות-דעת המתנגדת לקיצוץ הרוחבי ואישור הסכם המורים.

בין היתר נכתב בחוות-הדעת כי "עלויות ההסכם יכבידו באופן משמעותי על הוצאות הממשלה ובפרט בשנת 2023. לעמדתנו אין הצדקה כלכלית לתקצב את מימון ההסכם אשר סוכם עם המורים, מאחר שמדובר בתוספות שכר משמעותיות יותר מהסכמים קודמים".

בנוסף מציינים שם השפעה שלילית על הגירעון: "העלויות הנגזרות מההסכם עם המורים מהוות 31% מהגידול המותר, כלומר ההסכם גורר הקשחת תקציב משמעותית. לשיטתנו ישנו קושי פיסקלי משמעותי לעמוד בעת הזו בהשלכות התקציביות של ההסכם".

לבסוף טוענים באגף התקציבים גם להשלכות על האינפליציה איתה מתמודדת מדינת ישראל: "בשל הנתח הלא מבוטל של מגזר ההוראה בשוק העבודה הישראלי, עלולות להיות לגידול שכר בשיעור זה השפעה משמעותית על שיעור האינפלציה במשק", עד כדי כך שישראל תתקשה לרסן את האינפלציה, טוענים באגף התקציבים.

בניגוד לעמדת אגף התקציבים, באגף השכר באוצר עומדים על כך שההסכם סביר, וטוענים כי לא היו השפעות ליום הבחירות על גידול השכר המשמעותי למורים.

בסופו של דבר חתם עו"ד מסינג על חוות-דעת לפיה "אין מניעה משפטית לחתום על ההסכם", בכפוף לאישור הקיצוץ הרוחבי ומציאת המקור התקציבי. עו"ד מסינג למעשה העלה על הכתב את כל הטענות אותן העלה במכתבו הקודם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד גיל לימון, אך פטר אותן בהתאם לעמדות אגף השכר במשרד האוצר, והותיר לצד פסיקתו את עמדת הנגד של אגף התקציבים מבלי שנתן לה מענה. 

לפיד לא דייק

נזכיר כי אתמול (ד') התראיין ראש הממשלה יאיר לפיד במהדורות החדשות וטען כי הקיצוץ לא יפגע בתוכניות הממשלה, שכן בסופו של דבר הכסף יגיע מעודפי תקציב ורזרבות.

"הכסף הזה יגיע מתקציב הביטחון ולא מתקציביים חברתיים", אמר לפיד לחדשות 12, "זה יהיה מעודפי תקציב ומה שנקרא 'רזרבות לקניות'. זה לא יירד מאף תקציב, לא הביטחון ייפגע, ולא הרווחה".

אבל לפיד לא דייק. קודם כל, השימוש בעודפי התקציב אינו כל-כך פשוט.

על-מנת לעשות שימוש ב-33 מיליארדי השקלים העודפים שהצטברו מתחילת השנה בקופת האוצר, נדרשת הגדלה של מסגרת הוצאת הממשלה. פעולה כזו יכולה לקרות רק תוך גיבוש תקציב מדינה מסודר ל-2023. אלא שהשנה הקרובה תיפתח ללא תקציב (עם תקציב המשכי בלבד), ולכן כרגע לא ניתן לגעת בעודפי התקציב, שמיועדים קודם כל להחזרת חובות המדינה.

רק אם תקום ממשלת קבע לאחר הבחירות, ניתן יהיה להכין תקציב מדינה, כשההערכות האופטימיות מדברות על אישור תקציב לקראת חודש אפריל. אם לא תהיה הכרעה בקלפי, וניגרר לסבב נוסף של בחירות, הקיצוץ הרוחבי עלול להישאר בתוקף עוד תקופה ארוכה.

גורמים באוצר מניחים שהממשלה הבאה תגדיל את מסגרת ההוצאה ותאפשר למשרדי הממשלה לקבל את הכסף שקוצץ מהם בחזרה. עם זאת, מוקדם עדיין לדעת זאת בוודאות, והכול תלוי בתוצאות הבחירות, בזהות המנצח (אם יהיה כזה) ובמדיניות הכלכלית שיבקש להחיל. זאת, כשבמקביל נשמעות הבטחות למתן חינוך חינם לפעוטות, להכפלת כוח-האדם במשטרה ועוד ועוד.

בנוסף, לא ברור על מה מסתמך לפיד באומרו שהקיצוץ לא יחול על משרדים חברתיים ועל תקציב הביטחון. לפי מסמך הקיצוץ שהגיש האוצר לממשלה, הקיצוץ הגדול ביותר יהיה של משרד הביטחון, בהיקף של 1.25 מיליארד שקל ב-2023. מתקציב משרד הרווחה יקוצצו 177 מיליון שקל לפי טבלת האוצר.