אג"ח זבל במעל 10 מיליארד שקל: הסיכון חזר לבורסה בת"א

לא רק שוק המניות סוער בשבועות האחרונים, וירידות חדות נרשמות גם שוק איגרות החוב הקונצרניות המקומי, ובעיקר של אלו המסוכנות יותר • באפיק השקלי לבדו אג"ח של לפחות 12 חברות נושאות תשואות דו־ספרתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

התפרצות האינפלציה בארץ ובעולם והעלאות הריבית שבאו בעקבותיה במדינות מרכזיות, מציבות באור הזרקורים את שוקי המניות הגלובליים. אלה מציגים מתחילת השנה ירידות שערים, כאשר מדד ת"א־125 המקומי כבר איבד כ־5% מערכו, בעוד שה-S&P 500 האמריקאי מציג ירידה של 20% (או של 6% במונחים שקליים).

לא רק כצמן: אג"ח של צחי נחמיאס, חנן מור וברק רוזן מפלרטטות עם אזור הסכנה
ירידות חדות בניירות הערך של חיים כצמן; האג"ח בתשואה דו-ספרתית

אך מעבר לשוק המניות, סוער בשבועות האחרונים גם שוק איגרות החוב הקונצרניות המקומי, ובעיקר של אלו המסוכנות יותר. מדובר באג"ח של חברות ישראליות בדירוג נמוך או ללא דירוג כלל, וכן של חברות נדל"ן אמריקאיות הנתפסות על ידי המשקיעים המקומיים כמסוכנות יותר, גם אם לכאורה הוצמד להן דירוג מקומי ראוי בידי S&P מעלות או מידרוג.

אם בתחילת פברואר השנה עוד היו בבורסה בתל אביב רק שתי חברות שהאג"ח הלא מובטחות שלהן נסחרו בתשואות זבל דו־ספרתיות לפדיון (בניכוי חברות הנמצאות בחדלות פירעון מעשית), הרי שכעת המצב שונה לחלוטין. באפיק השקלי לבדו נספרו ביום ה' לפחות 12 חברות שהאג"ח שלהן נושאות תשואות דו־ספרתיות, ועוד 4 שכבר מתקרבות לכך. במקביל, נסחרו באפיק השקלי הצמוד 4 חברות בתשואות דו־ספרתיות צמודות מדד, ועוד שתיים הנחשבות לכאלו במונחים שקליים (תחת הנחת אינפלציה של 2%-3% בשנה). במילים אחרות, מהיקף אג"ח זבל של כחצי מיליארד שקל בלבד (בניכוי אג"ח חברות חדלות פירעון), הגיע היקף החוב הזה ליותר מ־10 מיליארד שקל.

עבור משקיעים שרכשו את האג"ח הללו בתחילת השנה, מדובר על הפסדים שיכולים להגיע לעשרות אחוזים. השתיים שזכו השבוע למירב הכותרות הן חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי  והחברה האם נורסטאר , וזאת בשל היקף החוב הפיננסי הגבוה של הקבוצה כולה, שנאמד ביותר מ־19 מיליארד שקל.

אולם כמה חברות נוספות הידרדרו באחרונה לרשימה השחורה, ובהן לפחות תשע חברות זרות הפועלות בשוק הנדל"ן בארה"ב, שרובן הוקמו כ"קופסאות ריקות" שלתוכן ניצקו נכסים כנגד נטילת חובות. חברות אלו מפחידות את המשקיעים המקומיים בימי משבר, ולא בכדי. כמה מהן, דוגמת אול־יר וסטרווד ווסט, ננטשו בשנים האחרונות על־ידי בעליהן, אחרי שגייסו כאן מיליארדי שקלים בריביות אטרקטיביות עבור חובות לא מובטחים.

פערי תפיסת מציאות

דוגמה טרייה וקיצונית מהעת הנוכחית היא אג"ח א'  של חברת הרץ פרופרטיס, שנסחרה בחמישי בירידה של כ־10% והשלימה צניחה של 26% מתחילת 2022, למחיר של 70 אגורות המשקף לאיגרת תשואה שנתית לפדיון של 37%. האג"ח, יש לציין, זוכה עדיין לדירוג השקעה של A3 ממידרוג.

מעבר לכך, בדוחות לסיכום הרבעון השני שפורסמו בסוף אוגוסט, לא הופיעה כל אזהרה, הערה, או הפניית תשומת לב מצד רואי החשבון של החברה. יותר מזה, דירקטוריון החברה אף קבע שהיא עומדת בכל אמות המידה הפיננסיות שלהן היא מחויבת, וכי "לא מתקיימים בחברה סימני אזהרה".

בחודשיים הראשונים של 2023 אמורה הרץ פרופרטיס לפרוע 37.5 מיליון דולר למחזיקי סדרות א' ו־ב'. בחברה טוענים כי נבחנים מכירות ו/או מימון מחדש של נכסים בהמשך השנה 2022, שאמורים להניב סכום העולה על תשלום האג"ח.

הרץ פרופרטיס, שלה הון עצמי של כ־150 מיליון דולר נכון לסוף יוני, היא רק דוגמה אחת לפערים בתפיסת המציאות שנפערו באחרונה בין שוק ההון לשוק הריאלי. אז האם הסיכון שרואים המשקיעים לנגד עיניהם גבוה מדי, או שמא דווקא הסכנה המתעצמת כתוצאה מהשינויים המאקרו־כלכליים עתידה לקבל בקרוב ביטוי בדוחות הכספיים.