התביעה נגד גוגל בעליון בארה"ב שעשויה לשנות את פני כלכלת האינטרנט

בתעשיית הטכנולוגיה חוששים שפסיקות משפטיות יחלישו את ההגנה מאחריות לתכני משתמשים, שאפשרה לפלטפורמות האינטרנט לפרוח

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal
סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

ההגנה מאחריות משפטית שהניעה את סכומי העתק של גוגל, פייסבוק וענקיות אינטרנט אחרות ניצבת בפני בחינה מחדש שרבים כבר מחכים לה זמן רב - אבל הפעם מי שיקבע לאן פני הדברים הוא בית המשפט העליון בארה"ב, ולא הקונגרס.

בתעשיית הטכנולוגיה חוששים כי פסיקה לא נוחה מבחינתם בבית המשפט העליון עלולה לזעזע את יסודות כלכלת האינטרנט בגלל שתכניס מערכת חדשה של כללים. 

גוגל מאכזבת: לא עמדה בציפיות ההכנסות והרווח ברבעון - המניה צונחת בכ-6% 

חוק ההגנה הפדרלית, המוכר כסעיף 230, מגן באופן כללי על פלטפורמות אינטרנט כמו יוטיוב, פייסבוק ו־Yelp מאפשרות להיתבע בעקבות תוכן מזיק שצדדים שלישיים מעלים לאתרים שלהן. בית המשפט העליון הסכים החודש לדון בתביעה נגד גוגל, שבה התובעים טוענים כי סעיף 230 לא אמור להגן על הפלטפורמות כשהן מנתבות אנשים לתוכן מזיק, כמו למשל סרטוני וידאו שמעלים טרוריסטים.

בינתיים, חוקים בטקסס ובפלורידה שנועדו להיאבק בצנזורה באינטרנט לכאורה על־ידי פלטפורמות הטכנולוגיה הגדולות, ניצבות מול אתגרים משפטיים נפרדים שצפויים להגיע בקרוב לדלתו של בית המשפט העליון. התעשייה טוענת כי החוקים האלה, המבקשים לעשות רגולציה מחמירה של הפלטפורמות, מפרה את זכויות התיקון הראשון (חופש הביטוי) שלהן, בגלל שהיא פוגעת ביכולתן להוריד או להגביל תוכן בדרכים אחרות. 

פגיעה במודלים העסקיים 

חברות אינטרנט חוששות שפסיקות לרעתן בכל אחד מהמקרים האלה עלולות לפגוע במודלים העסקיים שלהן. צמצום של הגנות סעיף 230 עלול לפגוע בשימוש באלגוריתמים שעוזרים לפלטפורמות לשמור על המשתמשים מעורבים, ועלול גם לפתוח את הדלת למבול של ליטיגציה. צמצום יכולתן לעשות סינון של התוכן בשירותים שלהן, בינתיים, עלול להפוך הרבה מהאינטרנט למדמנה מבחינת תוכן, כך טוענים בחברות.

מצד שני, מבקרים רבים של חברות האינטרנט מאמינים שכעת יש לבית המשפט העליון הזדמנות לרסן הגנות משפטיות שיצרו מצב מעוות בו ישנה מעט רגולציה על חברות האינטרנט, והן נעשו חזקות מדי.

"זה הולך להיות המושב הכי חשוב אי־פעם בבית המשפט העליון מבחינת האינטרנט", אמר אלן רוזנשטיין, פקיד לשעבר באבטחת סייבר במשרד המשפטים וכיום מרצה למשפטים באוניברסיטת מינסוטה. "זה אפילו לא קרוב". 

לחץ על הקונגרס

בתעשיית הטכנולוגיה כבר מנסים לתכנן איך להגיב לפסיקה שתהיה לרעתם, כולל לחץ על הקונגרס לאמץ חקיקה לשכתוב סעיף 230 עם ניסוח ברור יותר של ההגנות, כך אמר מאט שרוירד, נשיא איגוד תעשיות המחשבים והתקשורת, קבוצה של חברות בתעשיות.

"אני יכול לצפות מראש תוצאה שבה הליטיגציה וסיכוני הציות הנובעים מהחלטה לא טובה כל־כך גדולים, שהרבה חברות קטנות ייצאו מהשוק", מה שיוביל לכך ששירותים מחו"ל יתפסו נתח שוק, אמר.

"אם לומר זאת בדרך אחרת, ייתכן כי מה שנמצא כאן בסכנה הוא התחרותיות של ארה"ב, ואם נעשה את ההחלטה השגויה, יש לנו הכי הרבה להפסיד", אמר.

מחוקקים בארה"ב והנשיא ג'ו ביידן כבר קוראים זמן רב לשינוי סעיף 230 כדי שיתייחס למה שהם מגדירים כפגמים בחוק, אבל יוזמות חקיקה בנושא התמסמסו כל פעם בגלל ויכוחים בין המפלגות.

כעת מגיע תורו של בית המשפט העליון לדון בנושא, בעתירה גונזלז נגד גוגל, שהוגשה על־ידי משפחתה של נוהמי גונזלז, שנהרגה בפיגוע מ־2015 של דאע"ש בפריז. התובעים טוענים כי יוטיוב, חברת־בת של אלפאבת, עזרה לדאע"ש בגלל שהמליצה על הסרטונים שלהם למשתמשים.

גוגל טוענת כי סעיף 230 של חוק הגינות התקשורת מ־1996 מגן עליה מכל אחריות לתוכן שהועלה לאתרים שלה על־ידי משתמשים.

בית המשפט הסכים גם לדון במקרה דומה הנוגע לטוויטר וכן גוגל ופייסבוק, חברת־בת של פלטפורמות מטא, אם כי המקרה השני לא מתמקד בסעיף 230. 

שינוי מוקד הפיקוח 

התוצאה של עתירות האלה היא בפועל שינוי מוקד הפיקוח על חברות הטכנולוגיה - מהקונגרס למערכת בתי המשפט, והמעבר הזה צפוי לשחוק את הכוח האדיר שיש לעמק הסיליקון בוושינגטון בגלל צבא הלוביסטים הפעילים שם.

"אפילו מאמצי חקיקה שוליים בקונגרס הפכו לקרבות כסף ענקיים", אמרה רייצ'ל בובארד, בעברה יועצת ל־Internet Accountability Project, קבוצה הממומנת על־ידי מבקרי חברות הטכנולוגיה.

בנוסף לתורמים לקמפיין ומאמצי לוביסטים, חברות הטכנולוגיה משפיעות על דעת הקהל על־ידי תמיכה במכוני מחקר ואקדמאים, אמרה בובארד, וזה כנראה צפוי לגרום לכך שתצהירים של ידידי בית המשפט יביעו תמיכה בעמדת חברות הטכנולוגיה, "כך שמשחק הכסף בהחלט יגיע גם לפתחו של בית המשפט", אמרה. 

המחוקקים מפולגים לגבי השאלה מה דרוש תיקון

ענקיות הטכנולוגיה הדפו בהצלחה כל חקיקה משמעותית שעשויה להשפיע על המודלים העסקיים שלהן, על אף שימועים בקונגרס וחקירות לגבי כוח השוק העצום שלהן וההשפעות השליליות של פלטפורמות רשתות חברתיות.

השנה, נראה כי גם מאמץ דו־מפלגתי בהובלת הסנאטורית איימי קלובושר (דמוקרטית ממינסוטה) וסנאטור צ'אק גראסלי (רפובליקאי מאייווה) לאסור על פלטפורמות הטכנולוגיה הדומיננטיות מלתת עדיפות למוצרים ולשירותים שלהם על פני מתחרות, מתחיל לאבד גובה הודות למסע פרסום נגדו מצד חברות הטכנולוגיה, הטוענות כי חוק כזה עלול לכפות עליהן להפסיק להציע למשתמשים שירותים פופולריים.

במקרה של סעיף 230, תעשיית הטכנולוגיה הציעה תמיכה מוגבלת בשינוי, אבל המחוקקים מפולגים מאוד לגבי השאלה מה דרוש תיקון. הדמוקרטים אומרים כי סעיף 230 מאפשר לפלטפורמות אינטרנט לקדם תוכן מזיק, ורוצים הגנות טובות יותר על המשתמשים. הרפובליקאים לא אוהבים את סעיף 230 בגלל שהוא מגן על פלטפורמות האינטרנט גם מלתת דין וחשבון על החלטותיהן לאסור תוכן שהוא לא רצוי לדעתן, ולטענת המחוקקים, מצב זה הוביל לצנזורה של דעות שמרניות. 

ההגנות בחוק הורחבו באופן לא ראוי? 

שופט בית המשפט העליון קלרנס תומס טען כי ההגנות בחוק אולי הורחבו באופן בלתי ראוי, כך שהן מגנות גם על פעולות שננקטות על־ידי הפלטפורמות עצמן, כמו למשל כאשר האלגוריתמים שלהן ממליצים על תכנים.

לפני שנתיים כתב השופט תומס בהצהרה שנגעה למקרה אחר שהיה קשור לסעיף 230, כי בית המשפט צריך לשקול "האם הניסוח של הסעיף החשוב הזה שהולך ונעשה חשוב יותר ויותר, נמצא בתיאום עם המצב הנוכחי של חסינות ממנו נהנות פלטפורמות אינטרנט".

בית המשפט העליון יכול לעמוד לצד גוגל, כפי שעשו בתי משפט בערכאות נמוכות יותר, או לפסוק לטובת התובעים על בסיס שיקול צר יחסית שלא יגרום לשינוי ממשי בסעיף 230. אבל אם בית המשפט יפסוק לטובת משפחת גונזלז על בסיס נימוקים נרחבים יותר, יש לעתירה הזו פוטנציאל לשנות את המודל העסקי של הרשתות החברתיות הגדולות, למשל במקרה שיהיו אחראיות להשלכות של החלטות קידום התוכן שלהן. זה עלול להוביל אותן לצמצם במידה משמעותית את התוכן שהן מציעות או מכניסות לפיד.

בנוסף לעתירה על סעיף 230, בית המשפט העליון צפוי לשקול חוקי מדינה שהעבירו לאחרונה מחוקקים בטקסס ובפלורידה המגבילים את מה שהמחוקקים הגדירו כצנזורה מקוונת על־ידי הפלטפורמות הגדולות. התעשייה טוענת כי החוקים מפרים את זכויות חופש הביטוי של הפלטפורמות.

בפסיקה על המקרים האלה, בית המשפט העליון כנראה יצטרך לקבוע אם הפלטפורמות צריכות להיות נתונות לרגולציה מחמירה כמו חברות שירות אחרות, למשל חברות טלפון או רכבות, כפי שטוענת המדינה - או אם הן צריכות ליהנות מהגנות תיקון ראשון נרחבות נגד כמעט כל סוג של התערבות ממשלתית בנהלי התוכן שלהן, כפי שרוצים שיהיה בתעשייה.

ישנם פעילים שמרנים שמקווים שהתביעות, בייחוד המקרה הנוגע לטקסס ופלורידה, יעזרו במאמצים שלהם להילחם במה שהם רואים כהטיה לא הוגנת נגד הימין על־ידי הפלטפורמות הגדולות. "זו באמת הולכת להיות חתיכת שנה", אמר אלכס דייז, עורך דין ב־FreedomWorks, ארגון בעל נטייה שמרנית.