בעלת המעדנייה בנווה צדק: "העסקים הקטנים סופגים את העלויות הגבוהות של כוח-האדם ביום הבחירות"

"גידלתי חמישה ילדים, והיה לי מאוד חשוב להיות אמא בבית. אבל לפני 8 שנים החלטתי לקחת צעד קדימה", מספרת סיגל טאיטו, בעלת "האפיסרי" בשכונת נווה צדק בתל אביב - מעדנייה איכותית, חנות הום־סטיילינג ובית קפה בניחוח צרפתי.

"כל מי שהיה מגיע אל הבית במשך השנים תמיד היה שואל אותי: מאיפה היין והגבינה? מאיפה המפה? הצלחת? במקום להמליץ כל פעם, הפכתי את הבית של המשפחה שלי למקום שאפשר לבוא אליו ולחוות בו חוויה מענגת ושונה".

סיגל משתפת בדרך שעברה. "כדי לפתוח מעדנייה יש צורך ברישוי מיוחד מול העירייה. הדבר כרוך באישורים רבים שלוקחים המון זמן והמון אנרגיה, שלא לדבר על העלויות הכבדות.

"ברגע שהחלטנו לייבא את המוצרים שלנו מחו"ל, כדי לשמור על הייחודיות שלנו, מצאנו את עצמנו מול רגולציה ממשלתית נוספת - מכסים ומכון התקנים. זאת, על אף שהחברות שמהן אנחנו מייבאים סחורה מוכרות במאות מיליוני יורו ברחבי העולם ועומדות בתקנים האירופאיים המחמירים. כל זה מקשה על היבוא ועל הזמינות - וזה בלי לדבר על עלויות השילוח שקפצו במאות אחוזים מאז הקורונה".

על מנת להקל את תהליך פתיחת העסק, סיגל בחרה לפתוח חשבון בבנק שבו פעיל העסק של בעלה. "זה באמת הקל, אבל ברגע שאתה הופך להיות ישות עצמאית בוחנים אותך על קוצו של יוד, בלי סנטימנטים והנחות. ובכל זאת, הממד האנושי בבנק יכול לחולל שינוי משמעותי וחיובי ביותר".

סיגל אף משתפת את תחושתה ביחס לבחירות בישראל. "היינו שמחים לוותר על זה כדי שהמדינה תתנהל עם ממשלה יציבה ל־4 שנים. אבל זה לא תלוי בנו וכשכופים עלינו את ימי הבחירות הללו מה שנשאר לנו זה לזרום ולהוציא מזה את המיטב".

ימי הבחירות מייצרים אתגרים נוספים לעסק. "אנחנו פועלים במתכונת רגילה ביום הבחירות, העובדים כמובן מקבלים תוספת שכר לאור העובדה שזה נחשב כיום שבתון. מבחינת אספקה אנחנו ערוכים היטב במשך כל השנה, לא הרגשנו צורך להיערך מעבר לכך.

"אם מזג האוויר טוב בימי הבחירות זה הופך ליום שבו אנשים רוצים לצאת לרחובות, לנשום אוויר צח וליהנות מיום כיף. זה כמובן טוב מאוד לפרנסה אך עם זאת, העסקים הקטנים צריכים לספוג את העלויות הגבוהות של כוח-האדם ביום הבחירות, שהן מאוד משמעותיות".

לסיום, סיגל משתפת בשאיפות לעתיד. "אם יש לי חלום זה למצוא איזה מבנה עתיק בצפון, ולפתוח שם מלון בוטיק עם 10־12 חדרים שכל אחד יעוצב בסגנון אחר עם טאץ' אישי, ויהיה שם את בית הקפה שאני חולמת עליו - בית קפה בסגנון ספק פרובנס־ספק טוסקנה־ספק גליל עליון.

"אני רוצה ליצור את הרוח, האווירה והסיפור של האפיסרי בצפון… ואולי אפילו לעבור לחיות שם".