גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים כבר פחות מתלהבים מחברות ללא גרעין שליטה, ושופרסל היא רק דוגמה

המגעים למכירת נתח ממניות הגופים המוסדיים בשופרסל עשויים להעיד על שינוי בגישתם: "המטרה היא שמשקיע כמו אהרון פרנקל ישים הרבה כסף, יעשה הכול כדי ששופרסל תרוויח, ויוודא שדברים מתבצעים" • גורם באחד הגופים: "ייתכן שהשוק הישראלי עוד לא מוכן"

סניף רשת שופרסל שלי / צילום: תמר מצפי
סניף רשת שופרסל שלי / צילום: תמר מצפי

בשנים האחרונות קנה לו המודל של חברה ללא גרעין שליטה אחיזה בשוק ההון המקומי. הכוונה לחברה שרוב מניותיה מפוזרות בקרב הגופים המוסדיים הגדולים והיא מונהגת בידי מנהליה הבכירים, שהופכים במודל זה לסוג של בעלי הבית - "כמו באמריקה".

המיליארדר שרוצה להשתלט על רשת שופרסל חושף את התוכניות | ראיון
קנס על "סיבוב מהיר": עסקת שופרסל מתקדמת עם סעיף לא שגרתי | בלעדי
זו המניה שהמוסדיים הכי אוהבים, ומי הפסיד הכי הרבה על השקעה בוול סטריט? 

פירוק פירמידות שליטה על־ידי חוק הריכוזיות, קריסתן של חברות החזקה ממונפות, והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הגדילו משמעותית את מספרן של חברות ציבוריות גדולות בישראל המתנהלות ללא בעל שליטה, בהן חברת הדלק והאנרגיה פז, קבוצת הנדל"ן המניב מבנה, חברת האנרגיה הירוקה אנלייט, רשת המזון שופרסל, וגופים פיננסיים ככלל ביטוח, ישראכרט ובנק לאומי.

 

הציפייה ממנהלי החברות הללו הייתה כי יפעלו באופן מקצועי עבור כלל בעלי המניות, ללא תופעות המאפיינות לעיתים חברות בעלות גרעין שליטה דוגמת עסקאות בעלי עניין, מינוי מקורבים לפקידים בכירים, תשלומי שכר נדיבים למנכ"לים העושים את רצון הבעלים. מכל אלה ביקשו המוסדיים להתרחק, ולייצר במקומם סביבת עבודה שקטה ועניינית יותר.

בכנס שערך גלובס לפני כשנתיים הבהירה גת מגידו, אז מנהלת ההשקעות הראשית של בית ההשקעות פסגות, כי "בארה"ב רוב החברות מתנהלות ללא גרעין שליטה, וכוחות השוק יודעים לטפל בכך. אנחנו יבואנים של גישה האקטיביסטית שהיא הרבה פעמים מראה עבור החברות, שיבינו מה המוסדיים מצפים מהם".

חמישה מוסדיים במגעים מתקדמים למכירת נתח

אלא שכעת נראה כי ההתלהבות של הגופים המוסדיים מחברות המתנהלות ללא גרעין שליטה שככה, או לפחות פוחתת בכל הקשור לאחת מ"נושאות הדגל" המקומיות של מודל זה - רשת שופרסל .

בימים אלה מנהלים שורה של גופים מוסדיים מגעים קדחתניים שעשויים להביא, ייתכן שכבר בשבוע הקרוב, למכירת נתח משמעותי מהחזקותיהם לידי איש העסקים אהרון פרנקל ממנו הם מצפים כי יהפוך לבעל מניות דומיננטי. זאת, לאחר שמניית שופרסל רשמה מתחילת השנה ירידה של 5% על רקע שורה של טלטלות בהנהלת החברה והתחרות הגוברת בענף קמעונות המזון.

"החברה לא מתפקדת ללא בעל שליטה"

המגעים, שנמצאת בשלבים מתקדמים (נכון ליום שני בצהריים) אמורים להוביל לכך שחמישה מתוך ששת הגופים המוסדיים המחזיקים סה"כ בכ־60% ממניות שופרסל (אלטשולר שחם, מנורה, כלל ביטוח, הפניקס והראל ביטוח) ימכרו לפרנקל כ־10% מהמניות תמורת כ־650 מיליון שקל, במחיר של 25 שקל למניה - הדומה למחיר השוק של המניה לאחר שזינקה בימים האחרונים נוכח פרסום המגעים.

בנוסף, תוקנה לפרנקל אופציה שתאפשר לו להגדיל את החזקתו לכ־15% ואולי אף יותר מהמניות לפי מחיר גבוה יותר. לפחות גוף מוסדי אחד שמחזיק במניות שופרסל, מגדל ביטוח, החליט שלא להשתלב במהלך, שכן המחיר המוצע למניה בעסקה נמוך מדי לטעמו.

 

מדוע המוסדיים משנים כיוון? נראה כי אם בעבר, קיוו הללו שהנהלת שופרסל, המונהגת כיום בידי היו"ר הדומיננטי איציק אברכהן ידעו לנווט את החברה, בזמן שהמוסדיים ייהנו מהשבחת הערך, כעת הם רוצים "משקיע דומיננטי" מעל ההנהלה. גורם שלוקח סיכון בהשקעה ושיהיה לו אינטרס לפקח מקרוב על הפעילות השוטפת.

גורם בגוף מוסדי המושקע בשופרסל טוען כי "ראינו שהחברה לא מתפקדת כמו שצריך ללא בעל שליטה. יכול להיות שהשוק הישראלי עוד לא מוכן למתכונת הזאת. מה שברור, ככה זה לא יכול להימשך."

גורם מוסדי אחר מדגיש כי "אנחנו רוצים לתת 'קונטרה' לאברכהן. אנחנו רואים מגמה שבה רבות מהחברות המתנהלות ללא גרעין שליטה פשוט לא מתפקדות מספיק טוב ואני חושב שמהלך של הכנסת משקיע דומיננטי נועד כדי ליצור איזון מסוים".

לדברי אותו גורם, "נכון שהמוסדיים תמכו במינוי אברכהן ליו"ר, אבל זה היה יותר בבחינת הרע במיעוטו. אמרנו: יש פה מישהו שמכיר את החברה, עדיף לקחת אותו. אבל אנחנו רואים שלמרות זאת העניינים לא עובדים שם כמו שצריך, ונראה לנו שאם יהיה בעל שליטה 'Hands On' שיאזן את העניינים, זה יהיה טוב לחברה".

גורם מוסדי שלישי מסביר כי "יש הבדל בין גופים מוסדיים שמחזיקים בין 10% ל־12% כל אחד ממניות חברה כמו שופרסל, לגורם עסקי בודד שמחזיק בנתח דומה או אף גדול מעט מזה. המוסדיים הם משקיעים פיננסיים בהגדרתם, הם יכולים בעיקר להמליץ על מינוי דירקטור ולהשמיע קולם בהצבעה על מדיניות התגמול. "המטרה היא להביא מישהו כמו פרנקל שישים הרבה כסף, יעשה הכול כדי ששופרסל תרוויח ויוודא שדברים מתבצעים. כבר היום יש תוכניות השבחה ליו"ר אברכהן ולהנהלה, אבל צריך לשבת בישיבות ולראות שהדברים אכן מתבצעים. המוסדיים לא יכולים לדחוף, ופרנקל כן".

כמה שנים מתכוון פרנקל להישאר?

כניסתו המסתמנת של פרנקל כבעל מניות גדול לשופרסל מעלה את השאלה, עד כמה יצליחו המוסדיים לרתום אותו להישאר בחברה שנים ארוכות שבהן תשביח השקעתם ברשת. הרקורד של המיליארדר בשוק ההון המקומי אינו מלמד על כך, וכולל שתי השקעות רווחיות מאוד מבחינתו, אך גם קצרות טווח, במניותיהן של יצרנית המל"טים אירונאוטיקס ובעיקר בחברת הנדל"ן המניב גב־ים שממנה יצא עם רווח של כ־1.25 מיליארד שקל.

פרנקל מצידו משדר כי יש לו את היכולת להישאר לתקופה ארוכה. בסוף השבוע האחרון התראיין לגלובס בעניין המימושים המהירים שביצע בעבר ואמר כי אין לו בעיה להחזיק נכסים גם לטווח ארוך: "יש לי נכסים שאני יושב עליהם 20-30 שנה", אמר.

לגלובס נודע כי כדי לוודא שכך אכן המצב, המוסדיים מגבשים כחלק מהסדר מכירת המניות לפרנקל, גם תנאים שייאלצו אותו להתחלק עמם ברווחים במידה ויחליט למכור את מניות שופרסל לאחר זמן קצר לגורם גדול אחר.

בראיון הבהיר פרנקל כי אינו מתכוון להיות מעורב בניהול הרשת ואינו מוטרד ממחאת צרכנים נגד רשתות השיווק המקומיות, על רקע העלייה ביוקר המחיה: "התלונות כלפי הרשתות בהקשר של יוקר המחיה צריכות להיות יותר מאוזנות. יש פה יצרנים, יבואנים ומשווקים. אני מאמין שהדרך הכי טובה לשמור על רמות מחירים מתאימות היא לפתוח את הכול לתחרות. ככל שיפתחו את היבוא ויתנו לכל אחד לעסוק במה שהוא רוצה, יותר טוב".

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה שיגר כ-25 שיגורים לכיוון מירון, לא ידוע על נפגעים

דיווח: גורמים במשרד החוץ במזכר פנימי לבלינקן - "ישראל מפרה את החוק הבין-לאומי" • המטח של חיזבאללה למירון: ככל הנראה בתגובה לחיסול 2 מחבלי הארגון מוקדם יותר בדרום לבנון, 14 אזרחים לבנונים נפצעו בתקיפות • משפחות חטופים הדליקו כתובות אש על איילון צפון • עדכונים בולטים 

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?