השליטה הדמוקרטית בקונגרס האמריקאי תלויה הבוקר על בלימה

תמונה מלאה של הבחירות בארה"ב עדיין אינה מסתמנת. ההצבעה בבחירות לקונגרס ולחלק ממושלי המדינות אומנם מסתיימת והולכת, ומתחזק הרושם שבית הנבחרים יעבור לידי הרפובליקאים; אבל נכון לעכשיו, אין הכרעה בנוגע לשליטה  בסנאט.

אבדן בית הנבחרים אומנם היה צפוי זה זמן מה, אבל אם אומנם יתרחש הוא ינחית מהלומה כבדה על ממשל ביידן. תהליך החקיקה בקונגרס מותנה בהסכמת שני הבתים, ושליטת האופוזיציה אפילו באחד מהם מספיקה כדי לעקר את יכולת החקיקה של הממשל. אבדן שני בתי הקונגרס יפתח מלחמת התשה פוליטית בוושינגטון, ויהפוך את השנתיים הבאות למערכת בחירות אינטנסיבית וארוכה לבית הלבן. הבחירות לנשיאות יהיו בנובמבר 2024.

● האם הכלכלה תכריע את בחירות האמצע? האינפלציה לוחצת על כל רמות ההכנסה | WSJ
● אמריקה מצביעה: כל מה שכדאי לדעת על בחירות האמצע בארה"ב | יואב קרני, פרשנות
● מדריך לבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב: איך זה יעבוד ומי המדינות שיכריעו 

נכון לעכשיו, המאבק על הסנאט עומד בעינו. 35 סנאטורים (מתוך 100) עומדים לבחירה. רוב ההתמודדויות מתרחשות במדינות שהן דמוקרטיות "בטוחות" או רפובליקאיות "בטוחות". אי-הוודאות מוגבלת כנראה רק לשלוש מדינות: ג'ורג'יה, אריזונה ונוואדה.

מצב העניינים הנוכחי בסנאט מאפשר לדמוקרטים להפסיד אחד משלושת המושבים האלה, ועדיין להוסיף ולהחזיק ברוב זעום. סוכנות הידיעות AP, שהתקשורת נוטה להסתמך על תהליך האיסוף והניתוח שלה, עדיין לא פירסמה תחזית למושבים האלה. אין זה כלל מן הנמנע, שההכרעה לא תבוא בשעות הבאות, או אפילו בימים הבאים.

רשיון לחוסר אחריות

שליטה רפובליקאית בבית הנבחרים תמרר את חיי ביידן. בית הנבחרים תמיד נוטה להיות רדיקלי יותר, רעשני וחסר נימוסים. לאחר ארבע שנות אופוזיציה, הרפובליקאים להוטים לנקום ולהעניש. המפלגה סרה למרותו הכמעט מלאה של דונלד טראמפ, ולפחות בבית הנבחרים יש לה עניין מוגבל בלבד בנוסחה הישנה של שליטה משותפת עם נשיא מן המפלגה היריבה.

בבית הנבחרים, כאשר האופוזיציה שולטת, נחשפים ליקוייה הגדולים של "הפרדת הרשויות", שאמריקאים נהגו להתפאר בה, ונהגו לשכנע זרים במעלותיה. הפרדת הרשויות היא רשיון לחוסר אחריות. שיתוק עבודת הממשלה הוא המחיר שאמריקה משלמת עליה.

הנשיא מוסמך להטיל וטו על כל חקיקה, והרפובליקאים יהיו זקוקים לרוב מיוחס של שני שלישים כדי להכשיל את הווטו. אין להם כל סיכוי להשיג רוב כזה. פירושו של דבר שרק דרגה של הסכמה על ענייני מפתח תציל את הקונגרס ואת אמריקה מקיפאון תחיקתי מוחלט.

הסנאט כמחלקת כוח-אדם

אם הדמוקרטים יצליחו להגן על שליטתם בסנאט, הנשיא יוכל להוסיף ולמנות בעלי כהונות לממשלו ולבתי המשפט. הסנאט מתפקד בערך כמו מחלקת כוח-אדם בתאגיד גדול: כל מינוי צריך לקבל את אישור ועדותיו ומליאתו. זה כולל חברי קבינט, סגנים של חברי קבינט, סגנים של סגנים וכו'.

למרבה החשיבות, זה כולל גם את מערכת המשפט הפדרלית. לנשיא יש הסמכות למנות מאות שופטים, בכל הערכאות. מאחר ששופטים פדרליים מתמנים לכל חייהם, מינויים כאלה טובעים חותם עמוק על המשפט האמריקאי. תהליך המינויים הוא פוליטי לחלוטין. הנשיא הממנה, מימין או משמאל, מחטט במעיהם של המועמדים, כדי לוודא שהם יתמכו בפרשנות המשפטית המקובלת עליו ועל מפלגתו.

אם גם יכולת המינויים תילקח מידי הנשיא, והוא יצטרך להתפשר, או להימנע ממינויים, או-אז נשיאותו תדדה אל נובמבר 2024 פצועה ושותתת דם. בעגה הפוליטית האמריקאית, היא תהפוך ל"ברווז חיגר" (lame duck). ביידן יוכל להוסיף ולהוציא 'צווים נשיאותיים"', שיש להם תוקף של חוקים כל זמן שאינם סותרים חוקים קיימים, אבל התנהלות כזאת תטבע חותם של זמניות על מעשיה של הממשלה הפדרלית. ממש כפי שטראמפ ביטל את צווי אובמה, וביידן מבטל את צווי טראמפ, כך הנשיא הבא יוכל לבטל את צווי ביידן.

טראמפ יודיע על מועמדותו

שאלת הנשיא הבא כבר מעיבה על ג'ו ביידן. נראה שבשבוע הבא דונלד טראמפ יכריז על מועמדותו לנשיאות. הוא יעשה כן שנתיים לפני הבחירות, עניין חסר תקדים. אבל זה יהיה רק אימות פורמלי של מה שמסתמן זה חודשים רבים. טראמפ נמצא בעיצומו של מסע בחירות. הוא חוצה את אמריקה לאורכה ולרוחבה, ועורך עצרות, שנועדו לכאורה לעזור למועמדים רפובליקאיים אבל ספוגות לחלוטין ברוח טראמפ ובשאיפותיו הפוליטיות.

ברור למדי, שמועמדותו הרשמית של טראמפ תהיה שקולה כנגד הכרזת מלחמה על ממשל ביידן ועל תוכניותיו. מטבע הדברים, מלחמה כזאת תיגע בעיקר לענייני פנים, כמו פשיעה והגירה; אבל עשויות להיוודע לה גם השפעות על ענייני חוץ. טראמפ אומנם לא הביע התנגדות מפורשת לתמיכה באוקראינה, אבל גם לא תמך בה, ועקץ את הממשל על להיטותו לעזור לאוקראינה להגן על גבולותיה בשעה שהוא נמנע מלהגן על גבולות ארה"ב, לפי טראמפ. מאות אלפים הסתננו לארה"ב, בעיקר מאמריקה הלטינית, מאז נכנס ביידן לבית הלבן, בינואר 2021.

צ'אק וג'וש

קשה לראות לפי שעה קשר מובהק בין ההצבעה לקונגרס לבין יחסי ארה"ב-ישראל, אלא אולי באותו המובן שהימין הנוצרי ייהנה מיתר השפעה בקונגרס רפובליקאי, והוא מפורסם בחיבתו לימין הישראלי אם גם ביחסיו המתוחים יותר עם רוב יהודי ארה"ב, הנוטים שמאלה.

אשר לפוליטיקאים יהודיים, הבולט שבהם, צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, נחל ניצחון קל, כצפוי, במדינת ניו יורק. 

במדינת פנסילבניה, החמישית בגודלה בארה"ב, נבחר אתמול ג'וש שפירו למושל. הוא היהודי השלישי בכהונה הזו זה 50 שנה. שפירו מכהן עכשיו כתובע הכללי של פנסילבניה, שהיא כהונה נבחרת. הוא התמודד נגד מועמד רפובליקאי, שנהנה מתמיכתו הנלהבת של דונלד טראמפ. הרפובליקאי, בעצמו נוצרי, ניסה להעמיד בספק את נאמנותו של שפירו ליהדות, אף כי הוא שומר שבת וכשרות.

מועמד יהודי למושל מדינת ניו יורק, לי זלדין, רפובליקן, הובס. עצם מועמדותו היתה נדירה, כי יהודים מעטים מתמודדים על כהונות מטעם המפלגה הרפובליקאית, בייחוד במדינת ניו יורק, שהיא ממעוזי הדמוקרטים.

כמעט כל הקלפיות בארה"ב נסגרו. הסתיימה ההצבעה בחוף המערבי ונשארה רק אלסקה. אבל מוטב לזכור שבערך 40 מיליון אמריקאים הצביעו באמצעות הדואר, ומניין קולותיהם עשוי להתארך הרבה מעבר לבוקר הזה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny