גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ג'רמי לוין, לשעבר מנכ"ל טבע: "הקיטוב הפוליטי בארה"ב ובישראל מחריב את מערכת הבריאות"

שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס: "אם אני רוצה לוודא שאדם שפגשתי בישראל הוא לגיטימי, אני שואל את הנשיא הרצוג" ● "המטרה הראשונה שלנו בישראל היא לוודא שהקשר בין המדינות לעולם לא יישבר. המטרה השנייה היא להשאיר את פתרון שתי המדינות חי"

ג'רמי לוין בכנס מדעי החיים Mixiii health-tech של ארגון IATI / צילום: קונסטנטין גרוסמן
ג'רמי לוין בכנס מדעי החיים Mixiii health-tech של ארגון IATI / צילום: קונסטנטין גרוסמן

אולי לא היה זה צפוי שכנס מדעי החיים Mixiii health-tech של ארגון IATI, שהחל השבוע בירושלים, ייפתח בדיון פוליטי. אבל לפחות שניים מן הדוברים במליאת הכנס לא רואים הפרדה ברורה בין התחומים - פוליטיקה, תעשיית מדעי החיים ובריאות. 

המגמה שמדאיגה את תעשיית הביומד: פחות חברות חדשות קמות בישראל 

ד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר והיום מנכ"ל חברת התרופות אוביד, מיקד את דבריו בטענה כי הקיטוב הפוליטי מוביל להרס מערכת הבריאות - בארה"ב, וגם בישראל. לוין אמר לציבור באי הכנס כי "אתם צריכים להבין את ההקשר שבו הביוטכנולוגיה חיה. חלק מזה לא תבינו, אבל אני אנסה. אני רוצה לגייס אתכם לרעיון", אמר (והדגיש את המילה "להתגייס" בעברית).

לדבריו, "ארה"ב היא היום מדינה חצויה, וזה משפיע על תחום הביוטכנולוגיה יותר ממה שאולי נהוג לחשוב. ב-1949, רפובליקנים ודמוקרטים היו מצביעים לפעמים גם יחד, והצביעו יחד על דברים שטובים למדינה כולה. כך היה עד 2011, ואז זה הפסיק לגמרי. ההצבעה על כל חוק שהוא היא שבטית, כמעט לחלוטין.

"כמעט שום חוק או תקנה לא עברו בעשור האחרון בתמיכת שני הצדדים. לא משנה אם החוק טוב למדינה - אתה מצביע עם השבט. וכך נופלים חוקים טובים.

"כולם מסכימים עם ה-IRA (החוק למניעת האינפלציה), אבל אף רפובליקני לא הצביע עבורו. זה אחד החוקים בעלי ההשפעה הפוטנציאלית הרבה ביותר, על חיינו ועל רפואתנו.

"היום חברות עלולות לוותר על השקעה בסוגים מסוימים של תרופות, מסיבות פוליטיות או בגלל חוקים שהתקבלו מסיבות פוליטיות. ואם אתם חושבים - אוקיי, זה בארה"ב - אז לא, יש לנו את זה גם כאן".

ספציפית לגבי תעשיית מדעי החיים אמר לוין: "אנחנו נכנסים לתקופה של אי-יציבות משמעותית בתעשייה שלנו, של ירידה באמון, עלייה בפערים הכלכליים. עלייה בעלויות של הבריאות - הכלכלות לא יכולות לעמוד בזה. שאלת מימון הבריאות תהיה קריטית לדמוקרטיות. חברות שאין להם רפואה טובה הן כמעט תמיד לא דמוקרטיות.

"בתקופת הקורונה, פוליטיקה הובילה למיליון מקרי תמותה בארה"ב, רובם כאלה שהכחישו את המגפה, או הכחישו את החיסון. לרגע, התעשייה שלנו זכתה לאמון, ואז פתאום הגלגל התהפך, והיום שונאים אותנו. וזה מקום שאליו נכנסו הפוליטיקאים והובילו לרגולציה על התעשייה כפי שמעולם לא הייתה. פוליטיקאים רק רוצים להיבחר".

לוין קרא לאנשי תעשיית מדעי החיים לאמץ את צורת החשיבה המובעת למשל בקוד האתי של ג'ונסון אנד ג'ונסון: להתעלות על הפוליטיקה וגם על הקפיטליזם, ולשים את בעלי המניות רק במקום השני אחרי החולים - חשיבה שבסופו של דבר מביאה גם לתמורה לבעלי המניות. "והייתה חברה בישראל שחשבה כך גם, אבל הם שכחו", אמר, כשהוא מתכוון לטבע כמובן.

גם תחום מדעי החיים בארה"ב, אמר לוין, חצוי לשניים. "יש לנו ארגון יציג בשם פארמה, שרוצה לתקוף את הפוליטיקאים שהצביעו נגדנו, ולא לתת להם תרומות. אחרים מנסים ליצור פוליטיקה אחרת". הצד השני הוא ארגון BIO, אשר לוין היה היו"ר שלו, אשר לדעתו מנסה לגייס את אהדת הציבור בצורה אחרת.

לוין הוסיף כי הוא אדם מאמין ונמצא בקשר קרוב עם אנשי דת, אבל "הדת פוגעת במדע. זה לא עניין של דתיות (אמונה אישית), זה עניין של דת (ממוסדת). אנחנו חייבים את המדע", אמר.

שגריר ארה"ב: "פתרון שתי המדינות במקום השני"

שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, גילה בכנס מיהו האדם בישראל שיש למצוא חן בעיניו כדי להגיע אל השגריר: "תמיד אחרי שאני פוגש אנשים בישראל, אני שואל את הנשיא יצחק הרצוג - הבן אדם הזה לגיטימי?", וציין כי הרצוג "אישר" את IATI והעריך כי הכנס, הנערך השנה בפעם הראשונה, צפוי להצליח. 

שגריר ארה''ב, תומאס ניידס / צילום: קונסטנטין גרוסמן

ניידס הוסיף כי יש לו שלוש מטרות להגשים בתפקידו בישראל. המטרה הראשונה: שהקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ארה"ב לישראל לא ינותק, ללא תלות מי מנהיג את שתי המדינות. המטרה השנייה, לדבריו: "שנשאיר את הרעיון של שתי המדינות חי. זה חשוב לביטחון של ישראל, וחשוב שיהיה לנו חזון. לפעמים אנחנו מתבלבלים כשאנחנו בתל אביב ובישראל שגם לשכנים שלנו יהיה ביטחון. זה הדבר השני בחשיבותו". והמטרה השלישית, הכלכלה. "ביטחון יכול להתקיים רק כשהכלכלה חזקה, וישראל היא אומת הסטארט-אפ ניישן", אמר.

"מדוע לבית הלבן אכפת מתעשיית מדעי החיים הישראלית?", שאל ניידס וענה: "כי ארה"ב מאמינה בטכנולוגיה של ישראל, ותעשיית מדעי החיים היא במוקד היכולות הטכנולוגיות של ישראל. אנחנו רוצים לשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות בתחום מדעי החיים. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לדאוג שהחדשנות בישראל תשגשג, כי זה מה שהופך את ישראל למדינה דמוקרטית - ויהודית - חזקה יותר".

בליצר: "הצלחנו לנבא מחלות ולחסוך כסף"

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית, אמר כי "מערכות בריאות בעולם וגם הישראלית נמצאות במשבר שילך ויחריף, שנגרם מהזדקנות ומעלייה בתחלואה הכרונית וכן מהירידה בזמינות עובדי בריאות. אנשים שחוקים לחלוטין, ואין לנו כוח-אדם בכלל, בוודאי לא ביחס לעלייה בצרכים. הקורונה האיצה את התהליכים הללו".

לטענתו, "מערכות בריאות שלא ישתנו מהר - יקרסו. מערכות הבריאות משתנות וימשיכו להשתנות כדי לשרוד. ארבעה שינויים גדולים נדרשים". 

לדבריו, השינויים הדרושים הם: רפואה יוזמת ומונעת כדי להקטין עומס של תחלואה כרונית; ויתור על פעילות רפואית מיותרת שלא מוסיפה בריאות - וכאלה יש לא מעט לדברי בליצר, רפואה שאינה מביאה למעשה תועלת; השינוי השלישי הוא העצמת רפואת המשפחה; והרביעי - הסטת הטיפול הביתה לטיפול ומעקב עצמי, בין היתר באמצעות כלים דיגיטליים.

"ישראל היא 'מדינה מדגימה' בחדשנות במערכות בריאות", אומר בליצר, "שעושה צעדים נחשוניים שהעולם בוחן ולומד מהם". כך למשל בתחום הרפואה המנבאת: "בנינו מערכת שמזהה בעזרת בינה מלאכותית בעיות בריאות עתידיות עוד לפני שקרו, מסמנת את ההתערבויות הכי מועילות, ומוודאת שכל מטופל מקבל את הטיפול המיטבי.

"הדגמנו במחקר שכלל מעל ל-1,000 מטופלים שטיפול בגישה הזו, ממוקד בחולים כרוניים בסיכון מרבי להידרדרות, משפר תוצאות רפואיות - מונע 43% מימי האשפוז, וגם בסופו של דבר חסכוני למערכת". 

"אנחנו רק אי קטן" 

קרין מאיר-רובינשטיין, מנכ"לית IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, המובילה את הכנס, אמרה כי "אנחנו מאמינים ב-Mix, בערבוב של כל הגורמים בתעשייה, בשותפות ציבורית פרטית. חברות לא צריכות להתייאש בתקופה הקשה הזו, אלא למקד משאבים בנכסים העיקריים שלהם, לחדד את המודל העסקי שלהם, לשפר את התפעול שלהם, וכמו שאמר ויסטון צ'רצ'יל - לא לבזבז משבר טוב". 

קרין מאיר-רובינשטיין, מנכ''לית ונשיאת IATI / צילום: קונסטנטין גרוסמן

יו"ר הכנס, יעקב מיכלין, ראש תחום מדעי החיים ב-IATI ומנכ"ל חברת ביולייט, אמר כי "אם משווים אותנו למרכזי מדעי חיים אחרים בעולם, אנחנו רק אי קטן. בבוסטון לבדה ישנן יותר מ-1,000 חברות, לעומת ה-1,800 חברות שלנו. אבל אם אנחנו משתפים פעולה, אנחנו יכולים לראות שאנחנו מצליחים להאריך ולשפר חיי אנשים. ההייטק לבדו לא יכול לעשות את זה".

עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר: "אנחנו כל הזמן עובדים ברשות החדשנות כדי לבנות גם את המודל העסקי של הרשות. לפני ארבע שנים ניסינו להבין מה יהיה מנוע הצמיחה של הטכנולוגיה הישראלית, וזיהינו את הממשק בין ביולוגיה להייטק - הביוקונוורג'נס (Bioconvergence). השקנו תוכנית של 570 מיליון דולר לחמש השנים הקרובות לתמיכה בתחום הזה, והצעד הראשון בהיקף של 145 מיליון דולר כבר נעשה. בשלב הראשון אנחנו בונים את התשתית למחקר יישומי רב-תחומי". 

עוד כתבות

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

לקראת פעולה: צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח

הלוחמים - סמ"ר ראובן מרק מורדכי אסולין, סמ"ר עידו טסטה וסמ"ר טל שביט בשירות סדיר, נפגעו מהירי ונקבע מותם ● צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • כל העדכונים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בירידות שערים ● הדולר מזנק מול השקל בעקבות ההתחממות בדרום ● מיטב: הצריכה הפרטית עלתה והקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בחסר עמוק" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם