גדעון ורטהייזר, מנכ''ל סיוה הפורש / צילום: איל יצהר
אחד המנכ"לים הוותיקים בין החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט צפוי לפרוש מתפקידו כמנכ"ל בסוף השנה הנוכחית: גדעון ורטהייזר (65), שמנהל את חברת טכנולוגיית השבבים סיוה (CEVA) מ-2005, הודיע על פרישתו. זאת אחרי 17 שנים כמנכ"ל ו-32 שנים בחברה - עוד מהתקופה שבה לא הייתה חברה עצמאית, אלא חלק מחברת DSPG (הפיצול בוצע ב-2002). את ורטהייזר יחליף אמיר פאנוש, בכיר בחברת InvenSense מקבוצת TDK.
● רשת המזון שנכנסה להסדר חוב ומותג הטחינה שהסתבך: איך תזהו חברה קורסת?
● טאואר בהנחה של 24% על מחיר המכירה לאינטל: הזדמנות או סיכון?
● מנכ"ל פאגאיה עונה לביקורת: "לא היינו גיימסטופ הישראלית"
בראיון לגלובס מספר ורטהייזר, שיישאר דירקטור בחברה, על 17 שנות ניהול החברה, על עולם השבבים בתקופת פוסט-קורונה, על המאבק בין ארה"ב לסין ומה דעתו על עובדי ההייטק של היום, לעומת אלו של לפני 20-30 שנה.
סיוה שנסחרת בנאסד"ק בשווי שלך 605 מיליון דולר, מספקת טכנולוגיות לקישוריות וחישה חכמה. לקוחותיה קונים ממנה את הקניין הרוחני (IP), הטכנולוגיה לתכנון השבב, והיא מכירה בהכנסות גם כשהיא מוכרת את הרישיונות ללקוח, וגם כשהלקוח מוכר את המוצר הסופי, עם הטכנולוגיה של סיוה בתוכו, לצרכני הקצה.
במוצרים שבהם ניתן למצוא טכנולוגיה של סיוה אפשר להזכיר טלפונים סלולריים, אוזניות חכמות, תחנות בסיס לתקשורת, מכשירים לבישים ועוד. "הפילוסופיה של סיוה היא להקטין חסמי כניסה לחברות צ'יפים, ולייצר מעין דמוקרטיזציה - לאפשר לכמה שיותר שחקנים להיכנס לשוק מסוים", מסביר ורטהייזר.
"ב-2005 המטרה הייתה שוק הסלולר; אנחנו מדברים על תקופת טרום האייפון, השוק היה מאוד ריכוזי - אריקסון ונוקיה. הטכנולוגיה שלנו אפשרה להרבה מאוד חברות להחליף את החברה ששלטה אז בשוק הצ'יפים, טקסס אינסטרומנטס. חברות כמו ברודקום וחברות סיניות נכנסו בזכות הטכנולוגיות של סיוה.
"בהמשך, התחילו לדבר על האינטרנט של הדברים (IoT) - מגוון רחב של מוצרים, משעונים חכמים ועד מכוניות. שוק הסלולר מאוד גדול, אבל כשהשחקנים הגדולים בולעים את הקטנים הוא הופך לריכוזי, ושוק ה-IoT מבוזר, עם הרבה שחקנים, וזה התאים לפילוסופיה שלנו. פיתחנו מגוון שלם של מוצרים להרבה שווקים - ראייה ממוחשבת, סאונד, כל מכשיר שמחובר ל-WiFi או בלוטות'. התוצאה היא שהיום, התמלוגים מתחום ה-IoT גדולים פי 3 ממה שאנחנו מקבלים מהמובייל".
זו לדבריו הנקודה הנכונה עבורו לפרוש: "גמרנו את הסייקל השני של סיוה (אחרי הסלולר וה-IoT, שח"ו), ועכשיו אנחנו רוצים ללכת לדבר הבא ולמצוא פתרונות שיאפשרו להקטין עוד יותר את חסמי הכניסה לחברות שנכנסות. יש חברות מסוגים שונים, לא רק בשבבים - אפל, גוגל, אמזון, יצרניות הרכב - כולן רוצות לפתח צ'יפים. הפילוסופיה תמשיך להסתכל על השווקים ולאפשר לחברות להיכנס לתחום ולייצר בידול".
לדבריו, מחליפו אמיר פאנוש מגיע עם היכרות של הלקוחות והתאמה לאסטרטגיה של סיוה: "אמיר בא מעולם הצ'יפים. הוא 'ישב מעלינו' בשרשרת המזון של התעשייה, ויש לו היכולת לראות את הדברים ולהמשיך קדימה. הוא היה הרבה שנים בארה"ב, שוק שבעולם הסמיקונדקטור מקבל הרבה מאוד פוקוס, ויוכל לעזור לחברה להתרחב עוד. מצד שני הוא ישראלי ומכיר את התרבות".
"המצב היום הוא לא סייקל רגיל"
בדוחות שפרסמה סיוה השבוע היא הציגה צמיחה של 3% בהכנסות הרבעון השלישי ל-33.7 מיליון דולר ועלייה של 1% ברווח הנקי (Non-GAAP) ל-4.7 מיליון דולר, כאשר לפי כללי החשבונאות המקובלים נרשם הפסד נקי של 22.3 מיליון דולר.
בדוחות (שהובילו לצניחה של 11% במניה ביום ד') דובר על סביבת ביקושים מאתגרת. ורטהייזר סבור שיש שני גורמים שמשפיעים על המצב: "בעולם השבבים עברנו בצורה מאוד מהירה, שאני לא זוכר כמוה, ממצב של היצע מאוד מצומצם שבו יצרניות מכשירים בונות מלאי כי לא ידעו אם יהיו צ'יפים - למצב של אינפלציה שיצרה ירידה בביקושים.
"זה לא סייקל רגיל שבו המלאי עולה, הביקוש יורד וזה לוקח זמן. פה יש יותר מלאי משצריך וירידה טבעית של הביקוש בגלל המצב הכלכלי, וזה גורם לירידה ברוטלית בתחזיות של הרבה חברות, שרואות שיצרני הניידים ומכשירים אחרים שמים 'ברקס' חזק. מבחינת הטכנולוגיה, רואים שבתחום הרכב צריכים להיות הרבה מאוד צ'יפים. התעשייה גם הולכת להתפתח מאוד עם אוטומציה ורובוטיקה, השוק הצרכני הופך להרבה יותר חכם ועם חיבוריות גבוהה, ושם סיוה חזקה מאוד".
"מאבק השבבים לא יתרחב לעולם הצרכני"
סמנכ"ל הכספים יניב אריאלי מוסיף שהקורונה יצרה שינויי תרבות שיישארו בעתיד. "הטריגר של הדיגיטליזציה היה הקורונה, אבל זה ימשיך ולא ייעצר בגלל עודפי מלאי", הוא אומר.
אתם נמצאים בהרבה שווקים חמים - רכב, מטא-וורס ועוד. זה לא בא לידי ביטוי במניה, שירדה ב-65% מהשיא של 2021.
ורטהייזר: "המשמעות של זה שסיוה מורידה חסמים עוד לא מובנת על-ידי הרבה משקיעים, כי אין הרבה חברות להשוואה. אני מדבר עם אנשים בחברה ומספר שכשהתחלתי בשנות השמונים בחברת נשיונל סמיקונדקטור, פיתחנו את כל הצ'יפ, כולל הכלים שנדרשים לפיתוחו.
"היום, כשמקימים סטארט-אפ לא מפתחים כלים לצ'יפים ולא מקימים מפעל ייצור, אלא הולכים ליצרניות. אנשים עוד לא מבינים את נושא הקניין הרוחני בשרשרת המזון, ביכולת לייצר עוד חברות. זה תהליך לימודי שאנחנו מובילים מול משקיעים ולקוחות, שכשחברה תרצה להיכנס ל-IoT, היא תלך לסיוה, כמו שהיא הולכת לייצר שבבים ב-TSMC".
איך משפיע עליכם המאבק בין ארה"ב לסין בהקשר של השבבים?
"המחלוקת קיימת סביב צ'יפים שהולכים לכיוון של דאטה-סנטר, מחשש שישמשו לאפליקציות צבאיות. הפעילות שלנו בסין היא בשוק הצרכני, שם נמצאות גם קוואלקום, NXP וחברות אחרות, וזה שוק מאוד גדול.
"אגב, בסין יש תעשייה מאוד מתפתחת וקצב שלא מכירים במערב - לעבוד עם סין זה להתחיל לרוץ. יש שם תעשייה גדולה מאוד של אלקטרוניקה צרכנית, וזו מדינה מאוד חכמה ומקושרת, מתשלומים ועד 'טיקטוקים' למיניהם. אני לא רואה את המאבק הזה מתרחב לעולם הצרכני, אז אין עלינו השפעה".
הירידה במניות הטכנולוגיה בשנה וחצי האחרונות זו התפוצצות של בועה?
"ברמה הטכנולוגית, הקורונה עיצבה את הצורך להיות מחובר לקבלת שירותים, מפיננסיים ועד מוזיקה. מתחת לכל זה יש צ'יפים. הקורונה הדגישה את חשיבותם כי ראינו מה קורה כשאין - המפעלים נסגרו ונוצר מחסור".
אריאלי: "נוצר הייפ, כמו שיש סייקלים בשוק השבבים כך גם בשוק ההון, ולכל סייקל יש סוף. זה תיקון טבעי - השווקים מכיילים את עצמם לרמת הביקושים החדשה. גם אנחנו חטפנו, כי בסערה אי אפשר שלא להירטב. אבל עם כל הקשיים אנחנו כבר מראים ארבע שנות צמיחה בהכנסות וברווח למניה, וכשהשוק יבין נקבל את ההכרה".
אתה כבר כמה עשורים בתעשיית ההייטק. העובד הישראלי בענף היום שונה מזה של לפני 2-3 עשורים?
"אנשים נתפסו לתזזיתיות ולמעבר של עובדים בין חברות. אני רואה שהיום עובדי ההייטק חכמים משאנחנו היינו, יותר מהירי תפיסה, מותאמים לקצבים מהירים. יש להם ראייה יותר רחבה. לא סתם מסתכלים על ישראל כעל מקום תוסס, יש פה יכולות גבוהות לקלוט מהר ולייצר. אני מאמין שימשיך להיות פה מחסור בעובדים, כיוון שהביקוש ל'מוח' הזה ימשיך להיות גבוה, גם מצד חברות רב-לאומיות".
סיוה - תעודת זהות
תחום פעילות: אספקת טכנולוגיות לתכנון שבבים בתחומי הקישוריות והחישה החכמה
היסטוריה: הוקמה ב-2002 לאחר שפוצלה מ-DSPG. המנכ"ל גדעון ורטהייזר, פורש בימים אלה מתפקידו, אמיר פאנוש יחליפו
נתונים: שווי שוק - 605 מיליון דולר; הכנסות ינואר-ספטמבר 2022 -101 מיליון דולר; רווח נקי Non-GAAP ינואר-ספטמבר 2022 - 13.2 מיליון דולר; מעסיקה 476 עובדים (262 בישראל).